עדות מאיטליה: כל העיירה נראית כמו זירת פיגוע
יולי מינצ'ין התעורר לפנות בוקר כשרעידת האדמה היכתה במרכז איטליה. "מיהרתי להתחבא מתחת למיטה", הוא מספר על רגעי האימה. "יש דם ופצועים בכל מקום, הכל נראה כזירת פיגוע גדול". גם הלילה נמשכים החיפושים אחר חוסיין חמאדה, שמוגדר כנעדר
- אביו של הנעדר באיטליה: אין לנו מידע
הריסות לאחר רעידת האדמה באיטליה. צילום: אי-פי
כמו שאר חבריו, גם יולי מינצ'ין ישן במיטתו כשהאדמה החלה לרעוד. "במשך למעלה משבועיים היו בכל יום בין חמש לעשר רעידות אדמה", הוא משחזר. "לפעמים הן היו יותר או פחות חזקות, אבל הן היו קורות המון פעמים ביום. שאלנו את המקומיים, הרבה מאד פעמים, 'למה אתם לא עושים כלום? אנחנו בטוחים?', אבל הם המשיכו לענות שהכל כשורה ושהם רגילים לזה".
לדבריו, כבר ב-23:30 לערך החלה רעידת אדמה שהרעידה את הבניין בו הוא מתגורר ואף הביאה לנפילת המדפים בחדרו ולשבירת מרבית הזכוכיות בבית. "מה שלא נפל בראשונה, התמוטט ברעידה השנייה", אמר.
"התחיל סביביהתחיל לקרוס"
ואז, לקראת השעה 3:30 בבוקר הגיע הרעידה הגדולה. מינצ'ין התעורר מרעש שנגרם בעקבות נפילת הארון בחדרו. "מיד הבנתי שמדובר ברעידת אדמה, ומיהרתי להתחבא מתחת למיטה", שזחזר. "כשראיתי שאני לא מצליח להיכנס, נעמדתי מתחת לקורת הדלת וחיכיתי. הכל סביבי התחיל לקרוס. כשראיתי שנרגע קצת תפסתי את הבגדים שלי ורצתי לכיכר. בחוץ היו עוד אנשים ומסביב הכל הרוס. אני גר באיזור העיר העתיקה במרכז העיירה שם הכל ישן ולכן נהרס ביתר קלות".
כוחות ההצלה באיטליה מחפשים אחרי ניצולים ברעידת האדמה. צילום: אי-פי
מינצ'ין המשיך וסיפר כיצד לאחר מספר דקות שמע את שכנתו מהקומה השלישית שמעליו, קוראת לעזרה. "היא לא הצליחה לצאת, אז רצנו פנימה לעזור לה, אחרי שהורדנו אותה, רצתי פנימה שוב לנסות להציל את הדברים שלי. חששתי להישאר זמן רב מדי בדירה כי היא הייתה בקומה השנייה והבניין עוד זז. רעידות האדמה לא באמת הפסיקו והיה רעש איום ונוראי. זה היה מסוכן
להישאר כך שרצתי כל פעם לזמן קצר.
"כך חילצתי את המסמכים שלי, ספרים, בגדים, מחשב, מה שאפשר. אחר כך הסתובבתי קצת וראיתי את הכנסייה המרכזית הרוסה לגמרי. אז גם שמעתי שאחד החלקים בבניין המעונות קרס לגמרי וייתכן שיש שם סטודנט ישראלי. האסון הוא כבד, אך יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. בגלל שזה היה סוף שבוע, רוב המקומיים לא היו כאן".
"אני עם המקום הזה סיימתי"
הסטודנט הישראלי הוסיף וסיפר על רקעי האימה שאחרי רעש האדמה: "ראיתי שכנים שמחפשים את חבריהם, ראיתי גם הרוגים. זה נוראי מה שקרה כאן. במיוחד לאור כל האזהרות בדמותן של אותן רעידות קודמות. זה נראה היה כאילו שכל העיירה היא זירת פיגוע אחת גדולה. יש פה פצועים, דם, אש, רופאים, אנשי משטרה, צבא, אמבולנסים, מכבי אש, מסוקים, עיתונאים – הכל".
יולי מינצ'ין
בינתיים, בארץ, הוריו של מינצ'ין המתינו בדאגה לאות חיים מבנם. "הפלאפון שלי נהרס מצינור מים גדול שהתפוצץ בדירה" הסביר אחר כך מינצ'ין לאמו. "היה פה בלגאן לא נורמלי. לקחו את כולנו לאצטדיון המקומי. מחלקים פה אוכל, יש אוהלים. מטפלים בפצועים. הרחובות עצמם הרוסים, חלקם לגמרי.
"אני באמת לא יודע מה יהיה עכשיו. ספק אם בית החולים, שנפגע גם הוא, יחזיר את האוניברסיטה לפעולה בזמן הקרוב. וגם אם כן, אני עם המקום הזה סיימתי. הספיק לי ואני לא מתכוון לחזור ללמוד כאן, ואני לא לבד. משגעת אותי גם האדישות של האיטלקים. איך הם לא היו מוכנים לזה? כל מה שאני רוצה כרגע זה לישון כמו בן אדם, בלי לפחד שהרצפה תחתי תיפול".
נא להמתין לטעינת התגובות
