ארדן מצטרף למאבק נגד תחנת הכח הפחמית באשקלון
"לאור גילוי מרבצי הגז הטבעי בסמוך לחופי ישראל - יש להקפיא לאלתר את קידום התוכנית", דורש השר הטרי במשרד להגנת הסביבה

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מתחיל לעבוד. צילום: עודד קרני
ארדן מציין מספר שינויים המצדיקים, לדבריו, בחינה מחודשת של הנושא: הגילויים החדשים של שדות הגז "תמר" ו"דלית", ירידה של עשרה אחוזים בצריכת האנרגיה בישראל בעקבות המשבר הכלכלי, הגברת כושר הייצור בתחנות הכח הקיימות על ידי שידרוג טכנולוגי והמאמץ הכלל עולמית ליעילות אנרגטית וחסכון באנרגיה.
הודעתו של ארדן זכתה כבר לתמיכתם של הארגונים הירוקים. במגמה ירוקה בירכו את השר והביעו תקווה כי התייצבותו של השר החדש בחזית אחד המאבקים הסביבתיים החשובים גם יניב תוצאות.
ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר על דרישתו של ארדן. "אני שמח שלאחר שש שנות מאבק שאנו מנהלים, יש כעת גם עמדה ממשלתית ראויה", אמר שוסטר, שקרא לארדן להשפיע בהקדם על החלטת הועדה לתשתיות לאומיות ולהקפיא מיידית את ההליכים המנהליים להקמת התחנה.
גם בגרינפיס מחזקים את ידיו של ארדן. "התחנה הפחמית כבר הוכחה כמסכנת את בריאות הציבור ובכל זאת חברת החשמל מתעקשת לקדם תחנה שורפת פחם על אף חלופות נקיות מוכנות לשימוש. חובתה המוסרית של הממשלה היא לספק חשמל באופן הנקי והבטוח ביותר וללא סיכון הציבור", אמרה עו"ד נילי גרוסמן, מנהלת מאבק האנרגיה ושינויי האקלים בארגון.
התנגדות רחבה
מזה כעשור מתכננת חברת החשמל להקים תחנת כח פחמית נוספת באשקלון, הטכנולוגיה לייצור חשמל בתחנה פחמית היא יקרה, מזהמת ומאופיינת ביעילות נמוכה.

תחנת הכח הפחמית הפועלת כבר כיום באשקלון. צילום: פלאש 90
למחנה המתנגדים הרחב, בנוסף לארגונים הירוקים, חברו גופים שונים מכל הקשת הציבורית. על פיו תחנות הכח הפחמיות הן גורם זיהום האוויר הגדול ביותר בארץ. ייצור חשמל בטכנולוגיה זו נחשב כמזהם ביותר מבין כל השיטות הקיימות, עד פי 11 מייצור חשמל בגז.
גם משרד הבריאות מתנגד נחרצות. מחקרים רפואיים מוכיחים קשר ישיר בין זיהום האוויר לתחלואת נשימה. אם תקום התחנה, ואיתה הארובה הנוספת, צפוייה עלייה של עשרה אחוזים במספר הפונים לטיפול רפואי בשל בעיות בדרכי הלב ומערכת הנשימה, באזור המועד הכולל לא רק את אשקלון לבדה, אלא גם את קריית גת, שדרות וניצנים.
יש גם מחיר כלכלי. לסכום הדמיוני הראשוני לבניית התחנה, סכום העומד על כשני
מיליארד דולר, נוסף סכום העלויות החיצוניות שנצטרך לשלם מידי שנה בשל התחנה. הערכות לסכום זה נעות בין 180 ל500 מיליון דולר כל שנה. בתחשיב כלולים גם הקנסות שישראל תצטרך לשלם בעתיד הקרוב כמס על פליטת גזי החממה, שתורמים להתחממות העולמית.
במשרד להגנת הסביבה מודים כבר היום כי האמנה המחודשת לצמצום פליטות גזי החממה שתיחתם בקופנהגן בסוף השנה תחול גם על ישראל. לכן ברור כי ישראל תידרש החל משנת 2012 לנקוט בפעילות ממשית להפחתת גזי החממה. לדבריהם, הקמת תחנת כח פחמית גורמת לפליטת גזי חממה בהיקף משמעותי ולכן אישור תחנת כח פחמית בשלב זה משמעו אישור פרויקט בעל עלויות חיצוניות גדולות שיפלו על כלל המשק החל משנת 2012.