ברכת החמה - על שום מה?
בתדירות של פעם בעשרים ושמונה שנים נמצאת השמש בדיוק באותו זמן, באותה שעה ובאותו מקום, כפי שהיתה בזמן בריאת העולם. ביום רביעי השבוע, ערב פסח, זה קורה ואנחנו נזכה לברך את "ברכת חמה". הרב יוסף צבי רימון עושה קצת סדר בנפלאות השמיים
יהודים יצאו בשלג לחפש קרן שמש. הגויים לעגו להם: "אנה תצאו, ואיה תמצאו את החמה?". אולם, לפתע התפזרו העננים, ויכלו כולם לברך ברכת החמה. מיד אחרי הברכה, נתכסתה שוב השמש, ואחר כך המשיך לרדת שלג כבד "וידעו כל הגויים כי שם ה' נקרא עלינו, והוא חפץ בנו" (סיני, כרך צ', עמ' פט. ועיין דגול מרבבה, או"ח, רכ"ט, על שלג זה).
מהי ברכת החמה? באור ליום רביעי, תלה הקב"ה את המאורות בשמים (בראשית א', יד-יט):
(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים...(יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:
בכל עשרים ושמונה שנים (שנות חמה, שיוגדרו בהמשך) נמצאת השמש בדיוק באותו זמן (אותו יום ואותה שעה) ובאותו מקום, כפי שהיתה בזמן בריאת העולם. ביום זה, שהוא כמובן יום רביעי (שבו נתלו המאורות), אנו מברכים ברכה מיוחדת על המאורות שנתן לנו הקב"ה: "ברוך אתה ה' א-לקינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית" (ברכות נט:, רמב"ם ברכות פ"י הי"ח, שלחן ערוך, או"ח, רכ"ט, ב): תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר ברוך עושה בראשית.
ברכה זו היא ברכה מיוחדת ומרגשת, שכל אדם זוכה לברכה רק מעט פעמים בכל חייו (בין פעמיים לארבע פעמים). ננסה כעת להסביר מעט יותר את הדברים.
כדור הארץ מקיף את השמש סיבוב שלם בכל שנה (חז"ל תיארו את השמש כמקיפה את כדור הארץ, כי כך נראה לעין). סיבוב זה אורך ¼365 ימים, שהם 52 שבועות, ועוד יום אחד ורבע (יום אחד, ועוד 6 שעות [שהן רבע יום]). לדוגמה: בזמן בריאת העולם, תלה הקב"ה את השמש ביום רביעי. 52 שבועות אחר כך, הגיע יום רביעי, אך עדיין לא נגמר סיבוב שלם. סיבוב שלם, הסתיים רק יום ורבע אחר כך, כלומר ביום חמישי (ועוד שש שעות [רבע יום] מאוחר יותר ממה שאירע בשנה הקודמת). כך, בכל שנה, הסיבוב מסתיים ביום אחד מאוחר יותר ועוד שש שעות.
לאחר 4 שנים, החמה נמצאת באותו מקום, ובאותה שעה (כי הצטרפו ארבע פעמים של שש שעות) כמו בבריאת העולם, אך לא באותו יום בשבוע. דבר זה נקרא מחזור קטן.
בכדי להגיע לא רק לאותה שעה, אלא גם לאותו יום, יש להכפיל 4 מחזורים (המחזירים כל פעם לאותה שעה) בשבעה מחזורים (שיחזירו גם את אותו יום בשבוע).
לכן, לאחר 28 שנה, מסתיים הסיבוב בדיוק בתחילת יום רביעי כלומר, אור ליום רביעי. אך כאמור אנו מברכים רק בבוקר, שאז ניתן לראות את החמה. כפי שהיה בזמן בריאת העולם. בזמן זה, אנו מברכים את ברכת החמה.
קיצור הלכות ברכת החמה
מהי ברכת החמה? אור ליום רביעי, תלה הקב"ה את השמש. אחת לעשרים ושמונה שנים, נמצאת השמש באותה נקודה ביחס לכדור הארץ, באותו זמן בדיוק כמו בבריאת העולם. בזמן זה, אנו מברכים ברכת "עושה מעשה בראשית".
נהגו להתפלל כוותיקין ומיד לאחר התפילה לברך ברכת החמה "ברוך אתה ה' א-לקינו מלך העולם, עושה מעשה בראשית". נהגו להוסיף עוד מזמורי תהלים. ניתן לברך ברכת החמה מיד לאחר צאת גלגל השמש (כ-4 דקות לאחר הנץ). בדיעבד ניתן לומר את הברכה עד סוף שעה שלישית, ואפילו עד חצות.
[סוף זמן אכילת חמץ: בשעה 10:00 (סטייה של עוד שתים שלוש דקות קדימה בחלק מאזורי הארץ). סוף זמן
יחיד: טוב לברך ברוב עם, אם כי מותר לברך גם ביחיד.
עננים: ביום המעונן ניתן לברך אם ניתן לראות אפילו מעט מן החמה.
די בהסתכלות מועטת ביותר על החמה (ואף עדיף לא להתבונן הרבה, מחשש לפגיעה בקרנית).
נשים: נחלקו הפוסקים האם יכולות לברך, אך למעשה נראה שנשים תברכנה ברכת החמה.
בברכת החמה אנו מודים לקב"ה על המאורות שנתן לנו ולעולם כולו, ומתפללים גם על אור הגאולה "אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו במהרה לאורו".
בע"ה שנזכה לברך ברכה זו שוב בעוד עשרים ושמונה שנה, ביחד עם משיח צדקנו, ונזכה לאור גאולה במהרה בימינו.
הרב יוסף צבי רימון הוא מרצה לתורה שבעל פה והלכה במכללת הרצוג - גוש עציון.
נא להמתין לטעינת התגובות
