לך תעבור דיין
קשה להיות יהודי? בלתי אפשרי להפוך לכזה. ההישגים של ישראל ביתנו לא יעזרו. מצוקת הגיור לא תוקל, הדיינים ימשיכו לרדת לחיי המתגיירים, העיכובים יימשכו כי שכרו של דיין עולה ככל שהטיפול בתיק מתארך (וליהודי יש אינטרס). סגן ראש מערך הגיור חושף בריאיון פרישה את מה שהוא מכנה "השקר הגדול של הגיור"

השבוע, אל מול הצהלות על רקע הצלחת ישראל ביתנו להכריע את החרדים, הן בנושא ברית הזוגיות והן בנושא הקלות בהליכי הגיור, הוא מזדרז לשפוך דלי מים צוננים על אלה שחושבים, כמו חבר הכנסת דודו רותם מישראל ביתנו, כי "זהו הישג אדיר שהולך לפתור בעיה קיומית למדינת ישראל". בדרך הוא גם מעז לשפוך עביט מי שופכין על דייני הגיור ולשפוך אור על מה שהוא מכנה "השקר של עולם הגיור".
אז מה הוא הבין במסגרת תפקידו הבכיר במערך הגיור? תשכחו מכל מה ששמעתם ברוח חג הפסח המתקרב על "ואהבת את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". הדבר הראשון שהוא למד מעבודתו הוא שמבין העוסקים במלאכה, "כמעט אף אחד לא באמת מעוניין בגיור".
ראשית, אנשי משרד ראש הממשלה שלטענתו הזניחו את הנושא מאז עזיבתו של אריאל שרון את התפקיד. "בשעה שהיה אריק שרון, היה אטרף גיור", הוא אומר, "שרון שם את הגיור בראש מעייניו. אחריו כל האווירה הייתה שהנושא מהווה מטרד ותו לא. הוא אמר לנו'כל אימת שאני מדבר על נושאים אלה אני מביט ימינה ושמאלה ואיני רואה את הלחלוחית שאני מצפה לראות אצל הפוליטיקאים הצעירים'. אחרי עידן אריק במקום לתת גיבוי הם עסקו בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר".
לטענתו, גם שליחי בית הדין והדיינים עצמם לא מבינים "את גודל המערכה והשעה". לכן, הוא קובע שלמרות הכל "הפשרה שאליה הגיעו לא תיתן מענה אמיתי לבעיה, שכן אם המינהלות, שליחי בית הדין, והדיינים הקיימים יישארו במערכת, אז תוספת של כמה רבני ערים שיוכלו לגייר לא תעלה ולא תוריד. הכאוס במערכת הגיור יישאר על כנו".
המשמעות היא, הוא מסביר, "שבשנים הבאות לא תהיה עלייה במספר המתגיירים. עד שלא ייסגר מערך הגיור הקיים, יפוטרו רוב אנשי המינהלות, רוב שליחי בתי הדין וחלק ניכר מהדיינים ומספר הגיורים לא יעלה, כעסי העולים ייוותרו על כנם, הגיור יישאר כבעיה כואבת בלב החברה הישראלית ויפרום עוד יותר את התפרים הפרומים ממילא".
לטענתו של קליין חלק מהעיכוב בגיורים נגרם, לא תאמינו, כתוצאה מכך ש"יש דיינים שעסוקים בכל מאודם בנושא מספר התיקים שיגיע לפתחם. קרי: בעיבוי משכורתם". במילים אחרות: יש להם אינטרס למשוך את המתגייר הפוטנציאלי לכמה שיותר דיונים.
איך זה ייתכן? "מערכת התשלומים לדיינים מעוררת שאלות הקיימות בתחום האפור שבין האתיקה המקצועית ובין ההתנהלות הנורמטיבית. בעוד כל עובד מדינה מקבל את שכרו ללא קשר למספר האנשים שעמם הוא נפגש, דייני הגיור מקבלים את שכרם לפי כמות הפגישות והדיונים עם אלה שאותם הם אמורים לגייר. דיין הגיור אינו מקבל משכורת קבועה, אלא לפי מספר תיקי הדיון בכל יום של דיונים, בסביבות 120 שקל לדיון. כיצד יכול דיין לקבל החלטה אובייקטיבית ולהגיע לסיום דיון, שעה שהוא יודע שככל שיקטן מספר התיקים יקטן מספר הדיונים וממילא יקטן שכרו? נושא זה נבדק כבר לפני שנים רבות. יש דיינים שדיווחו על למעלה מ-270 תיקים לחודש בעוד הם עובדים לכל היותר ארבעה ימים בשבוע, הם הגיעו לשכר חודשי של כ-33 אלף שקל".
במדינת ישראל חיים כיום כ-320 אלף עולים מחבר העמים לשעבר שאינם מוכרים כיהודים. עד כה הם לא היו יכולים אפילו להתחתן, כיוון שבישראל אין מסלול נישואים אזרחיים. ההסכם הקואליציוני החדש יאפשר להם להתחתן לפחות אחד עם השני. גויים עם גויים.
מדובר בפתרון בעל חשיבות היסטורית, גם אם חלקי, שכן לא מעטים מהם שמתאהבים ומעוניינים להינשא לבני זוג ישראלים יהודים ייאלצו לצאת למסע לקפריסין. על פי נתוני הרב קליין, "כמות נישואי התערובת בין יהודים לגויים בישראל הכפילה את עצמה בשבע השנים האחרונות". מערך הגיור הוקם במטרה לנסות לבלום את התופעה על ידי עידוד גיורים. זה לא עבד, כאלף עולים בלבד עוברים גיור מדי שנה.
למה לא עבד? לטענת הרב קליין לא רק בגלל הקשיים שמערימה ההלכה. "המערכת חולה במחלה אנושה", הוא מאשים, "חלק ניכר משליחי בית הדין אינם מתאימים לתפקידם ובמקום לסייע ולהביא את המתגיירים לחוף מבטחים, הם מערימים קשיים קטנוניים בדרכם הקשה ממילא של המתגיירים. גם דיינים במערכת רודפים אחרי המתגיירים ומחפשים אותם". יש לו גם דוגמאות. למשל, "אחד הדיינים מגדיל לעשות ובודק אם מתגיירות כאלה ואחרות מופיעות באתרי אינטרנט שאינם הולמים".
ויש גם מסע ייסורים שעבר מתגייר שסיים את ההליך המפרך כבר קבע תאריך לחתונה עם יהודייה כשרה ורק נשארה לו הטבילה במקווה. לרוע מזלו, מתברר, הוא עבר ברית מילה עוד לפני שהחל בהליך הגיור. במקווה החליט המוהל שנלווה אל שלושת הדיינים שמפקחים על הטבילה כי עליו לעבור תיקון ברית. המתגייר הגיע אל שורת מוהלים ורבנים שלאחר בחינה מדוקדקת קבעו שהעסק בסדר ושאין סיבה למילה נוספת. עמדתם לא התקבלה על ידי המערכת המנהלית.
רק כשהסיפור התגלגל לפתחו
ברב עמאר הוא רואה את "קרן האור הכמעט יחידה שלי בכל השנים במערך הגיור", אלא ש"כנראה מאור פנים של הראשון לציון בקע הדין למערך הגיור על עובדיו שליחיו ודייניו. חלק ניכר מדייני הגיור לא היו מוכנים להיפתח להנחיותיו ולדרך חשיבתו".
הרב קליין מספר כי לא פעם פנה וביקש שיקבלו את הגרים "במאור פנים, בשימת לב אינסופית ליחיד ולמצוקותיו". ביקשתי , הוא אומר, "להסיר כל עכבות טכניות ואדמיניסטרטיביות שאין להן ולא כלום עם הנושא ההלכתי". לא הקשיבו לו. "הפקידים ושליח בית הדין מנעו את המהלך", הוא אומר. ראש מערך הגיור הרב חיים דרוקמן וסגנו הרב קליין ניסו להקל למשל על חיילים מתגיירים, התהליך אך והשתחררו על ידי הקמת הרכב מיוחד. "אותם פקידים מנעו זאת והערימו קשיים על אותם חיילים". גם כשהחליטו להקים הרכב מיוחד שיעסוק בגיורים בכפרי נוער שבהם ישנם עולים חדשים, "מנעו זאת והכשילו את המהלך בכל דרך".
אל מול הגישה הנוקשה של "קשים גרים לישראל כספחת" הסביר קליין כי "אינו דומה המתגייר הפרטי הנוכרי בעיירה יהודית, כשכל החברה מתנהלת באמות מידה של תורה ומצוות, למציאות הקיימת לפנינו כיום, בה מאות אלפים שאינם יהודים ניצבים לפתחנו נישאים והפכים להיות חלק מהחברה הישראלית בתהליך סוציולוגי שאינו חדל". וזאת , מלבד הצורך להתחשב ב"פרדוקס הנורא של העולים אשר שם סבלו בגלל היותם יהודים וכאן מוגדרים כגויים".
שלא תהיינה אי הבנות-גם הרב קליין מתנגד לפשרות הלכתיות בגיור. בפרט לא במכשול הגדול בדרך לגיור, מניעת האפשרות להתגייר ולהיות יהודי חילוני כמו רוב העם היהודי. "אי אפשר לגייר ללא קבלת תורה ומצוות", אומר הרב קליין ומוסיף: "רבים מצטטים תמיד את הפסוק במגילת רות'באשר תלכי אלך. . . עמך עמי', לצערי הם שוכחים את המשך הפסוק 'ואלוקייך אלוקיי'. אינני רוצה לשנות שום פרמטר הלכתי בעולם הגיור. כל שניסיתי היה לשנות את דרכי ההתנהלות. כשאתה עומד בתור לרנטגן אתה לא יכול לשנות את הממצא שיתגלה. אבל עד הממצא יש פקידה שאמורה ליתן לך מענה במאור פנים ויש טכנאי שיסייע לך לעלות למיטה ויתייחס אליך בעבותות אהבה ויש את הרופא המפענח שיהיה זריז ויעיל ויש את הרופא שייתן את המענה ויתמודד איתך ביחד".
התהליך, אומר הרב קליין, חשוב לא פחות. "ואם כל הליין משובש ומעוות", הוא מוסיף, "אפשר להיות חולה מהתהליך. לצערי, המערכת כיום מלווה בחשדנות הדדית בתחושה של המתגיירים כי לא באמת רוצים לגייר אותם ובהתנהלות של המערכת שמראה באינסוף מקרים את פניה הבלתי ידידותיות. שילוב הרגשות האלה הנו קטלני בעולם הגיור. ממחקרים שערכנו מתברר שיש פוטנציאל של לפחות 40 אחוד מתוך ה-320 אלף שמוכנים לנסות להתמודד עם אתגר הגיור, אבל המתגיירים מרגישים שלא באמת רוצים אותם, שמחפשים אותם, שמפילים אותם בקטנות, שדורשים מהם להשמיע את מה שהדיינים רוצים לשמוע דבר שמאלץ אותם לפעמים לשקר. נוצרה אווירה שלא יוצרת שום מוטיבציה אצל אנשים שאולי רצו לעבור את התהליך בכלל להגיע לפתח".
ישראלי אחד התחתן עם גויה והביא אותה לארץ. היא ניסתה שוב ושוב להתגייר, אך נכשלה בבתי הדין לגיור. לאחר שהסבירו להם שלגוי אסור לשמור מצוות, השניים התייאשו ונטשו את כל מנהגי היהדות. אבל האישה לא שכחה. "תעשה משהו", התחננה אל בעלה, "אני כל כך רוצה להיות אישה יהודייה". בדיוק לפני שנה הוא נכנס הביתה מאושר והודיע לה כי השיג מהרבנות אישור לגייר אותה בו ביום. במקום לשמוח היא הגיבה בזעקות שבר. "אבל חשבתי שאת רוצה להפוך ליהודייה?", התפלא הבעל. "כן, אני רוצה" אמרה האישה, "אבל למה ארבעה ימים לפני פסח?".