מחקר חדש: גם חרקים לא נשארו בצ'רנוביל
23 שנה לאחר אסון צ'רנוביל מגלים חוקרים ירידה בכמות בעלי חיים באיזור. יש פחות ופחות מינים של דבורי-בר, פרפרים, מיני חגבים וחרגולים, שפיריות ואפילו עכבישים. חוקרים אחרים סותרים את הממצאים ובטוחים כי היעדר בני אדם באיזור יתרום לפריחת המארג הטבעי
הכור בצ'רנוביל. הקרינה והזיהום עדיין נותנים אותותיהם רויטרס
והנה למעלה משני עשורים מאז, הקרינה והזיהום עדיין נותנים אותותיהם ההרסניים ביותר, על אזור ענק, חוצה גבולות בין מדינות סמוכות, סביב אתר הכור.
מחקר חדש שבוצע בידי מדענים אמריקנים וצרפתים קבע כי אפילו עולם החרקים העשיר שהיה בסביבה הזאת ניזוק קשה ועדיין לא התאושש. יש פחות ופחות מינים של דבורי-בר, פרפרים, מיני חגבים וחרגולים, שפיריות ואפילו עכבישים. מדובר בקבוצה גדולה מאד מעולם החי שידועה ברגישותה לכל שינוי בתבניות הזיהום הסביבתי.
"אנחנו רואים סימנים ברורים וחזקים מאד לירידה בתפוצה של החרקים הללו ויש לכך קשר ברור עם הזיהום הגרעיני והקרינה, תוצאה מהאירוע הקשה", דיווחו ראשי צוות החוקרים, מאוניברסיטת דרום קרוליינה שבארה"ב פרופ' טימותי מאוסאו וד"ר אנדרס מולר מאוניברסיטת פאריס-דרום (Paris-Sud),בכתב העת Biology Letters.
אותו צוות בדק קודם את ההשפעה הקשה על אוכלוסיית הציפורים באזור הכור. השלב הבא במחקרם יורחב לבדיקת הנושא גם לגבי יונקים וצמחים.
השגשוג יגיע
המחקר באזור הכור בצ'רנוביל וברדיוס נרחב ממנו, נמשך למעלה מעשר שנים. כל האזור פונה בשעתו מבני אדם שהתגוררו בסמוך לכור וברדיוס של עשרות קילומטרים ממנו. "השטח הזה נותר חופשי לחלוטין מכל השפעה של בני אדם על אוכלוסיות היצורים החיים", הסביר פרופ' מאוסאו.
ציפור באיזור הכור בצ'רנוביל צילום: רויטרס
ציפור באיזור הכור. מנגנון של עמידות, שרידות והתאוששות מאסון.
בפרויקט חולק האזור שנבדק לתאי-שטח ובהם נעשתה ספירה מדוקדקת של החרקים השונים לפי מינים ומשפחות. במקביל בוצעה מדידה של רמות הקרינה, באמצעות ציוד מתאים. החוקרים נטלו דגימות קרקע מאזורים שסביב הכור ומאדמות בלרוס הסמוכות ולשם השוואה – גם מקרקעות שלא ספגו קרינה.
"התמונה ברורה לחלוטין: בכל האזורים שזוהמו בקרינה ובנשורת – ניכרת ירידה משמעותית באוכלוסיות החרקים. ככל שרמות הזיהום גבוהות יותר – כפי שזה ניכר בדגימות הקרקע – כך הירידה במיני החרקים גדולה יותר. נוכח עובדה זאת ניתן לבצע השוואה ברמות גבוהות של דיוק, בין אזורים נקיים מזיהום מול המזוהמים", ציין ראש צוות המחקר.
עם זאת חובה להדגיש כי יש מדענים המציגים טיעוני-נגד לממצאי המחקר הזה. הם אומרים
כי היעדר פעילות אנוש בסביבה שנפגעה, דווקא סייעה לעולם החי – כלל בעלי-חיים וגם לצמחים – להתאושש.
זאת, למשל, טענתו של ד"ר סרגיי גשצ'אק, חוקר במרכז צ'רנוביל שבאוקראינה. לדבריו, באזורים סביב הכור רואים שוב ציפורים ופריחות. "וזה בגלל ההשפעה המעטה של נוכחות בני האדם בסביבה הזאת, שהיטיבה עם הטבע". הוא טוען שבאזור פועל מנגנון של עמידות, שרידות והתאוששות מאסון.
"מיד לאחר ההתפוצצות, האזור כולו סבל מאד – אבל לאחר עשור, ההשפעה השלילית של הקרינה ירדה פי 100 עד 1000 לעומת המצב לפני כן", הסביר המדען האוקראיני. הוא סבור שיש להמתין עוד זמן מה "עם פסק הדין הסופי והנחרץ של המדע" בנושא זה. "ברור שאנחנו עדיין מודאגים מההשלכות ארוכות הטווח - למשל על אפשרות של יצירת מוטאציות בסביבה הנגועה" ציין ד"ר גשצ'אק.
נא להמתין לטעינת התגובות
