המבקר: הרשויות עלולות לקרוס
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, שבחן את הרשויות המקומיות תוקף את מדיניות התקציב של ממשלת ישראל. מהדוח שפורסם עולה כי חלוקת הכספים נגועה בשיקולים זרים, שהובילה להקצאה לא שוויונית. בנוסף, התגלו ליקויים בפיקוח על תוכניות ההבראה
- דוח המבקר: אבטחת איכות מי השתייה לקויה
- דוח המבקר חושף: סכנה בגני המשחקים
- המבקר: הזנחה חמורה בטיפול בעסקי הצימרים
הרשויות המקומיות בישראל נמצאות מזה שנים במשבר כלכלי חמור. זאת עקב גירעונות כספיים שהגיעו בסוף שנת 2003 לסכום של כ-24 מיליארד שקל. נוכח המשבר החמור, קיבלה הממשלה בחודש פברואר 2004 החלטה להביא לפתרון כולל את בעיית הגירעונות ברשויות המקומיות.
הפתרון כלל, בין היתר, תוכניות הבראה ברשויות על מנת להביאן לאיזון תקציבי. 139 רשויות מקומיות נמצאות מאז תחת פיקוח במסגרת תוכנית הבראה, כאשר רשויות מקומיות שעמדו ביעדים שהוצבו להן היו אמורות לקבל ממשרד האוצר מענקים לכיסוי החובות.
רק 54 רשויות (42%) הצליחו לעמוד ביעד האיזון בתקציב השוטף שהציבו להן משרד הפנים והממשלה, כשמבקר המדינה מצא ליקויים חמורים במימוש תוכניות ההבראה. עוד בשלב גיבוש התוכניות נמצאו כשלים שפגעו ביכולתן של הרשויות המקומיות לעמוד ביעדים שהוצבו להן.
בין היתר, לא הוגדרו מקורות המימון לכיסוי הגירעונות השוטפים בתקופת ההבראה. משרד הפנים לא בדק האם הרשויות יכולות לגייס אשראי בנקאי לכיסוי הגירעון המצטבר והרשויות עצמן התקשו בצמצום כח האדם והוצאות השכר. עם זאת מדגיש המבקר, כי גם לרשויות המקומיות חלק בכישלון תוכניות ההבראה.
לטענתו, הרשויות לא פעלו כנדרש כדי לייצר הכנסות עצמאיות על ידי גביית מסים, אגרות והיטלים. לינדנשטראוס תוקף את הקצאת מענקי ההבראה לרשויות המקומיות וטוען כי 1.8 מיליארד שקלים הועברו לרשויות, מבלי שהוגדרו אמות מידה לחלוקת הכסף.
לדעת משרד מבקר המדינה "הקצאה לא מוסדרת של מענקי ההבראה לרשויות המקומיות עלולה לפתוח פתח להטיות ולחלוקה בלתי שוויונית של הכספים". המבקר רומז בעניין
טענה זו הועלתה כבר לפני כשנתיים על ידי החשב הכללי באוצר דאז, ירון זליכה. הוא חשד ששיקולים פוליטיים היו מעורבים באופן הקצאת המשאבים. מבקר המדינה שבדק את החשדות, מציין כי במרכז השלטון המקומי מסרו נתונים לא מדויקים בניסיון להסביר את החריגות הללו.
כמו כן, נמצא כי הבדיקה שביצע משרד המשפטים בעניין טענותיו של זליכה "הייתה חלקית וחפוזה ולא היה בה כדי למצות הליך בקרה נאות המתבצע מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה". המבקר כותב: "הממצאים שהועלו בדוח זה מלמדים כי בפעולות שנעשו בשנים 2007-2004 לא היה כדי להביא להבראה ממשית של חלק ניכר מהרשויות המקומיות שנקלעו למשבר".
על פי המבקר: "בין הסיבות לכך ניתן למנות את הכשלים בשלב הגיבוש והסיכום של תכניות ההבראה, ובמידה רבה גם את פעולתן הלקויה של רשויות מקומיות בבואן לקדם את הליך הבראתן". בביקורת הועלו גם ליקויים מהותיים בנוגע להפעלת סמכותו של שר הפנים להורות על פיזור מועצות מקומיות נבחרות והדחת ראשי רשויות מקומיות.
כמו כן, לא הוגדרו נהלים ברורים למינוי יושבי ראש וחברי ועדות קרואות שנבחרו להחליף את המועצות הנבחרות, לתפקוד הוועדות הקרואות ולמשך כהונתן. בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר בסמכותו של שר הפנים לפזר מועצות ולמנות ועדות קרואות במקומן. בעת הביקורת כיהנו 25 ועדות קרואות, בין היתר בערד, בטייבה ובירוחם.
לטענת המבקר, לא נעשה די כדי לסייע לראשי רשויות שנבחרו בבחירות דמוקרטיות טרם מינוי ועדה קרואה. כמו כן, חלק מראשי ומחברי הועדות היו חסרי ניסיון מתאים ולכן לא הצליחו בתפקידם. "שר הפנים אמור למנות את הוועדות הקרואות במקום נבחרי ציבור כמוצא אחרון להבראת הרשויות המקומיות", כותב המבקר.
הוא מוסיף: "על משרד הפנים להקדיש מאמצים באיתור מועמדים ראויים ומתאימים לכהונה בוועדות הקרואות על מנת להגביר את סיכויי ההצלחה בהבראת הרשות. מינוי לקוי של ועדה קרואה, או ועדה קרואה שנכשלת בתפקידה, פוגעים באמון הציבור בשלטון ובמאמצי משרד הפנים להביא לידי תיקון ליקויים ניהוליים ברשויות המקומיות".
ביקורת קשה הועלתה גם בנושא חוק ארוחה יומית. גם ברשויות שבהן הוחל החוק, פעל מפעל ההזנה באופן חלקי בלבד. הסיבות העיקריות לכישלון ביישום חוק הארוחה היומית היו מגבלות התקציב, התנגדות הרשויות המקומיות להחלת החוק בעיקר בשל קושי כלכלי, התנגדות ההורים לשלם את חלקם וקשיים ביורוקרטים.
עוד עולה מן הדוח כי הליכי הפיקוח והבקרה על ההיבטים התזונתיים והתברואתיים של מפעל ההזנה אינם נאותים. לדעת משרד מבקר המדינה, במצב הקיים "אין ודאות כי כל התלמידים הנזקקים והזכאים להזנה אכן זוכים לקבלה".
הוא מציין כי ראוי שמשרדי הממשלה המשתתפים בהחלת החוק - החינוך, האוצר, הפנים ומשרד ראש הממשלה, יבחנו ביסודיות בשיתוף השלטון המקומי את השפעת מפעל ההזנה על אוכלוסיית התלמידים הזכאים ויחד יפעילו את מפעל ההזנה באופן שיאפשר להשיג את מטרות החוק, מאחר שאי השגתן מקשה על קיום יום לימודים ארוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
