תפס ג'וב ירוק: ואן ג'ונס, היועץ החדש של אובמה לענייני תעסוקה סביבתית
הוא מכונה על ידי רבים מרטין לותר קינג של תנועת המשרות הירוקות. הוא צעיר, רהוט, נואם בחסד שלא משאיר אף קהל אדיש כלפיו. והמנטרה שלו היא שמשרות ירוקות יכולות להוות פתרון לשתי בעיות קשות – בעיות סביבתיות ועוני. משבוע שעבר, הוא גם האיש שאחראי על כך. תכירו, ואן ג'ונס, היועץ החדש למשרות ירוקות, יזמות וחדשנות במועצה לאיכות הסביבה של הבית הלבן. עסק ירוק
המינוי של ואן ג'ונס, ליועץ החדש למשרות ירוקות, יזמות וחדשנות במועצה לאיכות הסביבה של הבית הלבן, לא משאיר ספק לגבי העמדה של אובמה בנושא והחשיבות שהוא מייחס לו. ג'ונס מצידו נרגש מאד מההזדמנות לעבור מהצד של המטיפים לצד של הרשות המבצעת.
לג'ונס יש כמה דברים משותפים עם הבוס החדש שלו: שניהם צעירים יחסית (ג'ונס צעיר בשבע שנים מאובמה), שחורים, בעלי השכלה גבוהה במשפטים מאוניברסיטאות עילית (ג'ונס למד בייל), נואמים מוכשרים, החלו את הקריירה בעבודה קהילתית, זינקו במהירות מסחררת לתודעת הקהל וכתבו ספר שנכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס (ג'ונס פרסם בשנה שעברה את The Green Collar Economy).
ג'ונס לא מסתיר את הערצתו וחיבתו לאובמה – הוא אמר באחד הנאומים שלו "אני אוהב את ברק אובמה. הייתי משלם כסף כדי לצחצח את הנעליים שלו." עכשיו, כאמור, יש לו הזדמנות לעשות משהו קצת יותר משמעותי עבור אובמה.
הפרק הירוק בעבודתו של ג'ונס החל לפני מספר שנים, לאחר כמעט עשור של פעילות אקטיביסטית-קהילתית בארגון שהקים באוקלנד בשם מרכז אלה בייקר לזכויות אדם. העניין שלו בנושאים סביבתיים החל לאחר שפגש את ג'וליה באטרפליי היל, פעילת סביבה שהתגוררה במשך שנתיים בסוף שנות ה-90 על עץ ביערות קליפורניה כדי להגן עליו מכריתה. ג'ונס התרשם עמוקות מהמחוייבות שלה ולמד להכיר יותר מקרוב את הנושא הסביבתי בזכותה. מהר מאד הוא הבין שעץ הסקויה הפרטי שלו הוא משרות ירוקות לשכבות החלשות.
לפני כחמש שנים החליט ג'ונס ליזום קמפיין שנקרא "משרות ירוקות, לא כלא", בניסיון לשלב בין תפיסות של צדק חברתי וצדק סביבתי בשכונות באוקלנד, קליפורניה שסובלות מבעיות של עוני, אלימות, אבטלה וזיהום סביבתי. הרעיון היה פשוט: משרות ירוקות יכולות לתת פתרון הוליסטי לכל הבעיות הללו ולייצר תקווה והזדמנות במיוחד עבור אנשים צעירים שמתגוררים בשכונות הללו.
הרעיון אולי היה פשוט, אבל הביצוע הרבה יותר מסובך כפי שג'ונס למד בדרך הקשה. הוא הצליח למצוא מימון של 430 אלף דולר לצורך הבאת עבודות ירוקות לאוקלנד, אבל ללא הצלחה. בסופו של דבר ג'ונס הגיע למסקנה שעסקים ירוקים לא יעשו רילוקיישן לאוקלד רק ארגון בעל כוונות טובות ביקש מהם לעשות כן. הוא החליט להחליף את המיקוד בפעילות פיתוח כלכלי בניסיון להשפיע על המדיניות הציבורית.
בפברואר 2007 ג'ונס מחליף מהלך כשהוא פוגש את ננסי פלוסי, יו"ר בית הנבחרים האמריקאי, ומצליח לשכנע אותה לקדם חקיקה שתקצה כסף למימון הכשרת עובדים למשרות ירוקות, בתחומים כמו בנייה ירוקה, אנרגיה נקייה וכו'. החוק, שזכה לשם Green Jobs Act עבר בקונגרס ונחתם, כחלק מחקיקה רחבה יותר, על ידי הנשיא בוש בדצמבר 2007. ג'ונס לא שוקט על שמריו בינתיים ומקים באותו זמן ארגון חדש בשם Green For All שמטרתו "לבנות כלכלה ירוק חזקה מספיק בדי להוציא אנשים ממעגל העוני". הארגון של ג'ונס מציג: עבודה ירוקה לכולם.
הארגון החדש ביקש לפעול בכל הרמות, מהמקומית ועד הפדרלית, בכדי לעודד יצירת הזדמנויות כלכליות ירוקות, שיפעלו במיוחד לייצר הכשרה ומקומות עבודה עבור השכבות החלשות, במטרה ללחום כנגד זיהום ועוני ביחד. בתוך זמן לא רב הצליח הארגון להרים מספר קמפיינים ותוכניות שונות, כולל תוכנית סיוע לערים לבנות כלכלה מקומית, סיוע ליזמים ירוקים, ויצירת חיבור בין "האנשים שהכי צריכים עבודה והעבודה שהכי צריכה להיעשות". ההישג העיקרי של הארגון היה הצלחתו להעלות בתוך פרק זמן קצר יחסית את הנושא של משרות ירוקות על סדר יום הציבורי ולמקד את החשיבות שלהן לשכבות הנמוכות.
אז למה כל כך חשוב לג'ונס לעשות את החיבור בין סביבה וחברה? למה הוא חושב שצריך להשתמש במשרות ירוקות גם בכדי לפתור את בעיית העוני והאבטלה? התשובה של ג'ונס היא שארצות הברית עומדת לא רק בפני אתגר כלכלי, טכנולוגי וסביבתי, אלא גם בפני אתגר מוסרי.
לתנועה הירוקה, לדבריו, יש מחויבות להניע את החברה כולה קדימה ולא רק את בעלי האמצעים, שיכולים לקנות מכוניות היברידיות ולהתקין אצלם בבית פאנלים סולריים. האתגר המוסרי שלה הוא כיצד לדאוג שחוסר השיוויון הכלכלי לא יחלחל גם למהפכה הירוקה ושהקהילות המוזנחות כלכלית
לא כולם משוכנעים כמו ג'ונס שצריך לתפוס שתי ציפורים בג'וב ירוק אחד ועוד כזה שנוצר באמצעות כסף ממשלתי. מתיו קאן, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת קליפורניה הסביר שלתוכניות עבודה ציבוריות יש היסטוריה של חוסר יעילות. למה שתוכנית של משרות ירוקות תהיה שונה הוא שואל. איך אנחנו יכולים לוודא שלא מדובר בבזבוז ענק של כסף?
התשובה של ג'ונס היא שהדבר האחרון שמדובר בו כאן הוא בבזבוז כסף, כי בהשקעה בהכשרה של השכבות הנמוכות לעבודה במשרות ירוקות – לדוגמא, בהתקנה של פאנלים סולריים או בשיפוץ בתים בכדי להפוך אותם ליעילים יותר בצריכת האנרגיה שלהם, אתה מקבל בסופו של דבר תשואה כלכלית ורווח נטו.
לדבריו, באמצעות הכנסת האנשים למעגל העבודה במשרות טובות ומכניסות (באופן יחסי) שמאפשרות להם להתקיים בכבוד, אתה מקטין את שיעורי העוני, האבטלה והפשיעה וחוסך בכך הרבה מאד כסף למדינה. מעבר לכך, אתה נותן כאן מנוף משמעותי לשכבות הנמוכות להתקדם במעלה הסולם הכלכלי ולהפוך לחלק ממעמד הביניים.
התפקיד החדש של ג'ונס מעמיד בפניו אתגר לא קטן לעבור מפאזה של רטוריקן, נואם ופעיל שמקדם מדיניות לכזה שקובע אותה וצריך להזיז את הדברים מתוך המערכת. התפקיד שלו יהיה לעבוד עם מספר רב של גורמים בתוך ומחוץ לממשל בכדי לקדם את הנושא של משרות ירוקות בחקיקה הצפויה של חוקי אנרגיה וסביבה וביישומם, או כפי שהוא מנסח זאת "לדאוג שהחוקים יעוצבו כך שהם ייצרו כמה שיותר מקומות עבודה לכמה שיותר אנשים".
נקודת הפתיחה שלו היא כבר לא רעה יחסית – בתוכנית התמריצים הכלכלית שאושרה בחודש שעבר, מתוך 20 מיליארד דולר שהוקצו לטובת השקעה בכלכלה הירוקה, 500 מיליון דולר הוקצו להכשרה למשרות ירוקות. עם זאת, המשימה לא פשוטה כלל וכלל - עם אבטלה שמגיעה לשיאים חדשים מדי חודש, הציפיות מהמשרות הירוקות להושיע את שוק העבודה הולכות וגדלות ((אם כי יש גם קולות שטוענים שמדובר בלא יותר מהייפ ושנטו מספר המשרות לא יגדל באופן משמעותי).
האם ג'ונס יצליח לייצר מיליוני משרות ירוקות כפי שמאמין אובמה? האם הוא יצליח לנתב אותן לשכבות החלשות? ג'ונס אופטימי ומקווה שיצליח להשיג לא רק שינוי במחויבות של אמריקה כלפי הסביבה והשכבות החלשות, אלא גם שינוי תודעתי והוא אומר בלי שמץ של ציניות "אני מקווה שאנשים יעמדו ויריעו לאנשים שיוצאים לעבודה ולא רק לאנשים כמוני שנותנים נאומים".
נא להמתין לטעינת התגובות
