רקע: מהן עמלות היתר?
ב-2007 מצא דוח שטרום, של הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, כי משרדי הפרסום מקבלים כ-30% עמלה. מתוכם 15% הם עמלה קבועה, וכ-15% הם עמלת היתר התלויה בגודל המשרד וחוזרת למשרדי הפרסום בסוף השנה. שטרום המליץ לנהוג בדרך של שקיפות ולחשוף את המספרים - המלצה שהרשות השנייה הכריזה כי בכוונתה לאמץ.
עם פרסום הדוח געשו הרוחות בביצת הפרסום, כשהפרסומאים טוענים בתוקף כי המספרים מופרכים, וממילא חלק מעמלת היתר חוזרת למפרסמים עצמם. השאלה שהטרידה את מנוחתם במיוחד היתה התערבות הרשות השנייה בענייניהם המסחריים, התערבות שתירצה הרשות כ"רצון להגן על היצירה". מבחינת הרשות, אם הזכיינים משלמים כל כך הרבה למשרדי הפרסום, זה לא משאיר הרבה לטובת התוכן (הרשות השנייה כמובן לא התייחסה למחיר הגבוה בהרבה מהעמלות, שמשלמים הזכיינים לרשות השנייה).
נקודת רתיחה
שנה מאוחר יותר הגיעה סוגיית עמלות היתר לנקודת רתיחה נוספת, כשהפעם על הפרק דוח הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, שעסק בפירוק חברת רכש המדיה יונייטד. הדוח חשף כי העמלות זינקו ביותר מ-60% מאז 2001.
ראשי ערוץ 10, שניסו לא אחת להוביל מהלך להפחתת עמלות היתר, קפצו על העגלה הנוסעת והודיעו קבל עם ותקשורת, כי ייקבעו את סך העמלות כבר מ-2009 על 20%. מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, אף קרא לפרסומאים "חזירים" בפסטיבל ראש פינה האחרון, מה שהקשה על ענף הפרסום לגייס אמפתיה כלפי הערוץ.
במקביל ניהלו הפרסומאים
משא ומתן שקט על גובה העמלות עם קשת ורשת, כשההסכמים שנקבעו שיקפו ירידה של כ-20% בעמלות היתר.
למרות הקמפיין שניהל, גם ערוץ 10 הצליח לחתום על הסכמים, ובתחילת השנה יצא בהודעה כי חתם על הסכם שנתי עם יוניברסל מקאן, חברת רכש המדיה של מקאן אריקסון. ההצהרה הציגה עובדה מוגמרת - הסכם מול גוף המדיה החזק בענף - במטרה לצבור כוח במשא ומתן מול חברות המדיה הנוספות בשוק. עם זאת, היה ברור כי ההסכם נחתם שלא בתנאים שהציבו ראשי הערוץ. נראה שגם הם הבינו שבימי מיתון לא טורקים את הדלת למי שמביא קצת מזומנים הביתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
