עכשיו לכלכתם: מי יעצור את זרימת הביוב לים?

כבר יותר מחודש הביוב של אור יהודה ויישובי בקעת אונו תלוי על בלימה, לאחר שצינור הביוב הראשי שמשגר את השפכים מאור יהודה לשפד"ן נפרץ. השבוע הסכר נפרץ שוב, ועשרות אלפי קוב ביוב שצפו לירקון ולים. אבל למי באמת אכפת?

אביב לביא | 17/3/2009 9:01

1. געגועיי לבומבה

"תעלת בלאומילך" הוא סרט בלתי נשכח: גם כי אי אפשר לשכוח את בומבה צור חופר את רחוב אלנבי בתל אביב, וגם משום שהמציאות הישראלית מתעקשת להחזיר אותו לחיים שוב ושוב. אבל מה שהיה כל כך מצחיק בקולנוע בשלהי שנות ה-60 קצת פחות משעשע במציאות של 2009.

שלשום בלילה זה קרה שוב: כבר יותר מחודש הביוב של אור יהודה ויישובי בקעת אונו תלוי על בלימה. צינור הביוב הראשי שמשגר את השפכים מאור יהודה לשפד"ן נפרץ, וכדי למנוע מהביוב לזרום לירקון ולים התיכון, הוקם סכר בתוך אפיק נחל האיילון. בכל פעם שירדו גשמי ברכה התמוטט הסכר והביוב שעט לים. וכך, לפחות שלוש פעמים, הסכר הוקם, הגשם ירד, הסכר התמוטט וחוזר חלילה.

בינתיים, הגורמים הנוגעים בדבר ממשיכים

להתקוטט - מי יתקן את הצינור ומי ישלם. אפשר להמשיך לריב, הרי יש סכר שיעצור את הביוב. או שלא. שלשום שיגר ארנון גלעדי, יו"ר השפד"ן (או בשמו החדש - "איגודן") מכתב מתריס לראשי הרשויות המעורבים. הוא ניסה להבהיר להם שאי אפשר להמשיך ולסמוך על הסכר: "הרגשתנו היא שכל הגופים הקשורים נסמכים על איגודן ועל משאביו האנושיים והכספיים כפתרון זמני, ולא משקיעים את כל מרצם במתן הפתרון הדרוש". במילים פחות דיפלומטיות: תתחילו לעשות משהו, כי הסכר עומד לקרוס בכל רגע.

חלפו רק כמה שעות, והסכר - הפעם בלי סיוע משמיים - נפרץ שוב, ועשרות אלפי קוב ביוב שצפו לירקון ולים. חבל שבומבה צור כבר לא איתנו, אולי הוא והמקדחה שלו היו יכולים לעזור.

2. מיסטר ביגר

מכתשים אגן הציגה השבוע בגאווה את תוצאותיה לשנת 2008. הרווחים עקפו בסיבוב את תחזיות האנליסטים, והתעלמו באלגנטיות מהמשבר שמשתולל בחוץ. התוצאות הטובות השליכו גם על שכרו של אברהם ביגר, היו"ר והמנכ"ל, שהפך למנהל בעל השכר הגבוה במשק הישראלי - בעלות שנתית של 14.6 מיליון שקל.

לנוחי דנקנר ושות' בוודאי יש סיבה טובה לשלם לביגר סכומים כאלה, אבל השגשוג של ביגר מעיד על הנתק המוחלט שעדיין קיים בתעשייה הישראלית בין כלכלה לסביבה. כולם מדברים ירוק, אבל בשורה התחתונה המנהל נבחן על פי הביצועים הפיננסיים. ביצועים ירוקים? על זה עוד לא מקבלים בונוסים.

תחת שרביטו של ביגר התחוללו בשנים האחרונות כמה אירועים בעייתיים: האחרון ברשימה הוא השריפה שפרצה באגן כימיקלים בעיצומה של המלחמה בעזה, שבמשרד להגנת הסביבה שוקלים להגיש בגינה כתבי אישום נגד ראשי המפעל; קדמה לה דליפה של חומרים מסוכנים שאירעה באפריל 2008 במפעל מכתשים אגן ברמת חובב. ועדת הבדיקה של המשרד להגנת הסביבה כבר קבעה כי היא נבעה משורה של תקלות וליקויים.

לזה צריך להוסיף את העובדה שתושבי ניר גלים, המושב השכן לאגן כימיקלים, מתלוננים כבר שנים על המפגעים הסביבתיים שהוא גורם ופתחו נגדו בהליך משפטי, ושהמפעל מזרים מדי שנה כמות גדולה של כימיקלים מזהמים לים. אבל למה שכל זה יטריד את היו"ר והמנכ"ל? בעלות שכר של כמעט 1.5 מיליון שקל בחודש, הגידול במכירות חומרי ההדברה הרבה יותר מעניין אותו.