פתאום שמעתי בום
גיא מרוז עצבני. לא על הפצצונת שהושלכה לחדר המדרגות שלו והקפיצה את הילדה הצעירה שלו לשמים. הוא רותח על משטרת ישראל
כן, אני עצבני כמו שלא הייתי מעולם, לא על הפצצונת שהושלכה לחדר המדרגות שלי והקפיצה את הילדה הצעירה שלי לשמים, אני רותח על משטרת ישראל או "מכוערת" ישראל, כמו שאקרא לה מהיום, והחידה היחידה שאני יכול לספק לכם היא עד מתי נאכל חרא מהגוף הנורא, המושחת, המסואב והלא כשיר הזה הקרוי "משטרת ישראל".
הנה הסיפור הקצר - פתאום שמעתי בום.
ישבנו בסלון אני והילדה שלי. בדיוק השבוע היא חגגה פרמיירה עם להקת הנינים של תיכון חדש, והתכוונו לצאת לחגוג.
ישבנו בסלון וצפינו בערוץ ההיסטוריה, כלומר ב"האח הגדול", לא נעים להגיד.
אגב, זאת כנראה לא השנה של יוסי מילשטיין, וכשאני נזכר בכל הטלפונים שהוא לא החזיר
ואז, כמו במיטב הקלישאות, פתאום שמענו בום.
רץ לחלון. סתם, משהו אידיוטי לגמרי. אתה רץ לחלון בתקווה שתראה משהו, אבל בינינו, אתה גר בתל אביב, הדבר היחיד שרואים מהחלון שלך הוא את הקיר המכוער של הבניין ממול. אין מה לרוץ לחלון כשאתה שומע בום, עדיף להמשיך להקשיב למנחם בן.
כשאתה "פתאום שמעתי בום" אתה נזכר בכל אלה ששמעו בום לפניך והיו להם דברים מרגשים וחכמים מאוד להגיד כמו "פתאום שמעתי בום, וזה היה... ממש חזק הבום..." או "פתאום שמעתי בום, ואחרי זה לא היה עוד בום..."
וגם ישנו המשפט המרגש שאומרים תמיד: "פתאום שמעתי בום, ולא הבנתי שזה בום..." בקיצור, את כל המשפטים החכמים האלה לא הרגשתי צורך להגיד.
כש"פתאום שמעתי בום" אתה מזמין משטרה. עכשיו אני רוצה לעצור הכול ולדון רגע בכבדות ראש במשטרת מכוערת ישראל.
השוטר הראשון שהגיע אלינו הביתה התייחס אליי בעצבים מהרגע שהגיע. כששאלתי אותו למה הוא מדבר דווקא אליי לא יפה הוא סירב להגיב, ואז הסתכלתי עוד שנייה בפניו והבנתי שאני מכיר אותו.
בשבוע שעבר שידרה בת זוגי שתחיה (הפעם זו ממש בקשה מפורשת, "שתחיה") תחקיר על בתי זונות שמסתתרים בדירות בתל אביב. השוטר האמיץ שנקרא כדי לסגור את אחת הדירות היה לא אחר מהשוטר העצבני שהגיע לביתי המחוזז.
בפרק ששודר שבוע שעבר גברת וילנאי די קרעה את הבחור שסירב לסגור את בית הזונות או לעשות מעשה משטרתי כלשהו. אני לא טוען שהייתה פה קונספירציה משטרתית ומישהו במטה הכללי החליט לשלוח לבתינו שוטר שנפגע מאורלי, אבל אלה העובדות.
מאז שמנכ"ל קשת חטף מכות איומות הבית שלנו, החצר וחדר המדרגות מתועדים 24 שעות ביממה. כך יצא שמעשה ה"קונדסות" מתועד.
גם המשטרה יכלה לראות ארבעה בחורים בני עשרים או 21 מגיעים לבניין, בודקים את השמות, שניים מהם שומרים מקדימה כשאחד שובר את החלונות הקטנים ומשליך את החזיז או אלוהים יודע איך קוראים לדבר הזה לתוך חדר המדרגות שלי, ואז אני קם בבוקר וקורא שהמשטרה, אחרי חקירה מאומצת שנמשכה כל הלילה, החליטה לשחרר את המתוקים האלה ולהגדיר את המעשה "מעשה קונדס".
הנה כמה מסקנות על המסקנות שלכם:
מעשה קונדס בתחת שלי. מדובר באלימות דוחה, מגעילה, אלימות שהלחיצה עד מוות את השכנה שלי, ניצולת שואה בת 76 שחשבה שיש מתקפה על הבניין, אלימות שהדירה שינה מבתי הצעירה שגם שאלה אותי הבוקר - למה המשטרה אומרת שהם חשודים? ראיתי אותם מצולמים בבירור זורקים את החזיז, מה חשוד פה, מה?
פעם, בשנות התשעים, היו קוראים לבעל שרצח את המאהב של אשתו "רצח על רקע רומנטי". יום אחד הבינו שאין דבר כזה "רצח על רקע רומנטי" אלא יש רצח על רקע רצח.
אותו דבר עם הרבה פחות נפגעים כמובן, במקרה הזה: אין השלכת חזיז לבית שאפשר להגדיר אותה "מעשה קונדס".
יש מעשה אלימות של אנשים שצריכים להיות סגורים ליותר מלילה אחד. בחורים בגיל הזה שזורקים מיני פצצות לבתים של אנשים הם לא קונדסאים, הם פושעים שצריכים להיות סגורים ורחוקים מהציבור.
אתם יודעים, אורלי וילנאי ואנוכי מטפלים מדי שבוע באנשים שנעצרים סתם, בדרך כלל עובדים זרים שנכלאים לשבועות על לא עוול בכפם, אבל לא רק.
אני נעצרתי לפני שלוש שנים כי לא שילמתי דוחות חניה שהתבררו אחר כך כבלתי חוקיים, ובמשפט הזה זכיתי כזכור, אבל נעצרתי מיד. והנה, ארבעה מניאקים מפוצצים לי את חג פורים בפרצוף ומשוחררים מיד כי הם רק התלוצצו.
אם יש משהו שצריך לסגור במדינה הזו ולפתוח מחדש, זה את משטרת ישראל הרקובה וחסרת הבינה. זהו. התפרקתי.
ועכשיו, במעבר חד, הנה תקציר מהפגישה בין אביבה ונועם שליט ובין עליזה אולמרט.
נועם: שלום עליזה ותודה שהזמנת אותנו.
עליזה: רציתי מאוד. אני גם רוצה לתת לכם תשורה, ציור שלי, ציירתי את גלעד!
אביבה: תודה רבה, אבל אנחנו מעדיפים את האורגינל.
עליזה: זה אורגינל. ובעוד כמה חקירות זה יהיה שווה המון כסף, אבל אם את מתכווננת לאורגינל ממש, כדאי שתתחילו להיות ראליים.
נועם: אם זה מה שיש לך לומר, אנחנו נלך מכאן!
אביבה: נועם, אתה נודע שאנחנו לא עושים כאלה דברים. אנחנו מתנהגים באיפוק ובנימוס
נועם: נכון... אז לא נאכל את העוגה, רק נשב כאן ונבהה בתמונות.
עליזה: באמת שכחתי להציע עוגה, אבל אני מבינה שזה מאוחר מדי. איזה יופי לפגוש אנשים עם כל כך הרבה עקרונות. רוצים פיצה?
אביבה: אני חושבת שפיצה זה בסדר כי זה לא מתוק אלא מסמל את המליחות ואת העצבות שבמצב שלנו. זאת פיצה דקה?
עליזה: אני לא יודעת, זו שרה נתניהו שלחה, למקרה שתבואו.
אביבה: אם זה דקה, זה גם יכול לסמל את השבריריות של המצב, נכון נועם?
נועם: אני לא משתף פעולה, אני בוהה בתמונות, וזה לא קל, תאמיני לי.
עליזה: אז רציתי להגיד לכם שאני חושבת עליכם כל היום, וכמובן מזדהה. כל היום מזדהה. אבל בגדול... יש לכם גם בת, נכון?
ברק וביבי נפגשו לעדכונים ביטחוניים, ואחר כך נשארו לפגישה בארבע עיניים. הנה מה שנאמר שם:
ביבי: אני אוהב אותך.
ברק: גם אני.
ביבי: אני רוצה אותך!
ברק: אני רוצה יותר!
ביבי: אז מה תעשה עם שלי?
ברק: אני אעשה עם שלך דברים שלא תאמין שאפשר לעשות!
ביבי: לא, מטומטם, התכוונתי מה תעשה עם שלי יחימוביץ'?
ברק: מה שעשינו לאלמוזלינו, לשולה, לזהבה ולנאוה...לא, לנאוה בעצם עשינו משהו אחר.
ביבי: אז אני יכול לדעת שאני מקבל אותך חטוב וזקוף, ולא זעום וערום?
ברק: אם לא, שתישכח יחימוביץ'!
ביבי: שתי גדות לירדן! אחת שלנו ובאחרת נשים את יחימוביץ'. לילה טוב.
קצב יועמד לדין על אונס.
עד שיתברר אם הוא אנס או רק דחף ידיים מכוערות וארוכות, האיש הזה ממשיך לקבל משכורת מאתנו, כולל לשכה, רכב וכל מה שנשיא לשעבר מקבל.
לא ייאמן.
1. רק חבר כנסת אחד (ממפלגת חד"ש כמובן) הגיע לתמוך בעובדי "עוף העמק" נכון לזמן כתיבת שורות אלה.
2. יש סקר שקובע שיש שביעות רצון גדולה מנמל התעופה בן-גוריון. תודה למנכ"ל הנמל ולאשתו שהשתפו בסקר.
3. הנה ידיעה מעניינת ברשת - איראן הוציאה בסקילה אדם להורג ועשתה זאת בחשאי. זה היה כנראה חשאי כל כך שזה הגיע ל"וואלה! סלבס" בתוך שעה.
4. ארצות הברית תאפשר לעובדים לא חיוניים בשגרירות סודאן לעזוב את המדינה. מעניין מה עושה עובד לא חיוני בשגרירות סודאן. הוא בטח מסתובב בשגרירות ואומר: "אני לא סודאני, אני חבשי!"
5. מי שחס וחלילה לא ראה או לא יודע שזה התחיל שוב - "הבורר", סדרת הדרמה-מתח הכי טובה שהייתה פה, כתובה גאוני על ידי כותב ענקי שעונה לשם רשף לוי. עונג צרוף
6. הירשזון. עונג צרוף פחות. כנראה שיקר בכל מקום, גם לעצמו. עוד דרעקל'ה שקיבל משכורת שלוש שנים סתם.
7. אני חושב שהתחפושת הכי פופולרית בחג הזה היה להתחפש לאיש היי-טק לא מפוטר.
8. עברו 72 ימים מאז אמר כותב המדור הזה שהמלחמה היא טעות איומה של שני הצדדים לדורי דורות. נראה לי שמתחיל להיות ברור לכולם כמה צדקתי.
פתרון לחידה: לעד כנראה ולתפארת
משטרת ישראל. שבת שלום.
