נתניה: מי דואג לחתולי העיר?
מדיניות השירות הווטרינרי בנתניה תמוהה. בעוד שבערים אחרות משקיעה העירייה מאות אלפי שקלים לסירוס ועיקור חתולי רחוב ולמען רווחת החיות, בנתניה סבורים שעיקור חתולי רחוב הוא חסר תועלת. תנו לחיות לחיות: מצב החיות בעיר נתניה הוא שואה, לא פחות
''אנו מקבלים דיווחים מזעזעים על מקרי התעללות של נערים המשסים כלבי פיטבול בחתולי רחוב להנאתם" אומרת אלטמן וטוענת כי "עיריית נתניה אינה משתפת פעולה עם עמותת 'תנו לחיות לחיות' למרות ניסיונות עבר שלנו להידבר עמם".
לדברי אלטמן, "תנו לחיות לחיות" אוספת עשרות חתולים מידי שנה מנתניה לעיקור על חשבון העמותה ומחזירה אותם לטריטוריה ממנה נלקחו. "השיטה של עקר והחזר הוכחה בכל העולם בפתרון היחידי לחתולי רחוב אני קוראת לראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, לשלוח את ד"ר ישראלי לפנסיה. האיש בעל דעות מיושנות, חסר מעוף, לא עשה דבר למען רווחת בעלי חיים בנתניה", אמרה אלטמן.
במסגרת התחקיר שערכנו אספנו עשרות עדויות של תושבי העיר המציינים את היחס הבלתי מוסבר לחתולי הרחוב בעיר. כולם דיווחו על התעלמות מוחלטת של העירייה מבקשות לסבסוד או סיוע במימון עיקורים וסירוסים לחתולי רחוב, על חוסר היענות מצד המוקד העירוני לבקשות סיוע לחתולים פצועים וגוססים ועוד. בשעה שערים שכנות כמו רעננה מובילות בשנים האחרונות מהפך בתחום האמפתיה והטיפול בבעלי חיים בתחום העירוני, נדמה כי נתניה מתעקשת להתעלם מהצורך לטפל בנושא חתולי הרחוב והכלבים העזובים בדרכים מודרניות.
ברחוב סמילנסקי בעיר גילינו אוכלוסייה גדולה במיוחד של עשרות חתולים הניזונים מפחי זבל ושאריות. במקום, יש גם גורים רבים אשר חלקם סובל ככל הנראה מתת תזונה ודלקות עיניים. החתולים, מיותר לציין, לא מעוקרים. תושבת העיר אשר פנתה אלינו העידה כי פנתה בעבר למוקד 106 בעירייה ונענתה כי "אין מה לעשות".
מאכילת חתולים קבועה העידה על כך שמלבד החתולים אותם היא מצליחה לעקר מכספה, נמצאים באזור ההאכלה שלה עוד רבים אחרים שאינם מסורסים ואין להם מענה מהעירייה.
מאכילים אחרים סירבו להזדהות או לספק מיקום מדויק של מקום ההאכלה שלהם מחשש ל"איסוף" החתולים
תושבת העיר אשר מאכילה חתולים פנתה לעיריית נתניה בנושא ובמכתב תשובה שקיבלה מאורנה פרץ, מנהלת היחידה לפניות הציבור, נמסר לה כי "הנושא נבדק על ידי הווטרינר העירוני ואין זה מתפקידה של העירייה לעקר חתולים".
"אנו ממליצים למחזיקים בחתולים לדאוג לעיקורם ומפנים אותם לעמותות למען החתול ולעמותות אחרות לצער בעלי חיים", כתבה פרץ, "העירייה מטפלת במניעת מפגע על ידי חתולים משוטטים המהווים סכנה לבריאות הציבור ולא משנה אם הם מעוקרים או אינם מעוקרים".
גם בשנת 2009 בנתניה לא קיים עדיין תקציב לעיקור וסירוס חתולי רחוב כפי שנהוג במקומות אחרים. בתגובה לשאלה מדוע אין העירייה מקצה משאבים לפרויקט שכזה בדומה לעיריות אחרות, ענה הווטרינר העירוני, ד"ר ישראלי: ''קודם כל תמיד פניות אלינו בנושא נענו, בדרך כלל על ידי היחידה לפניות ציבור. מאחר ועיקור חתולי רחוב אין בו תועלת למניעת ריבוי חתולי הרחוב, אנו לא ממליצים על כך. זה זריקת כספי ציבור לפח, וגם עם עיריות אחרות עושות כך זה מטעמי יחסי ציבור ולא מהאמת המקצועית. מדוע שהעירייה תבזבז כספי ציבור לפעולה שאין בה תועלת לציבור? ככל הידוע לי גם אין תקציב לכך במסגרת התקציב העירוני".
האם אכן עיקור וסירוס חתולי רחוב אינו עוזר? ואם כן מדוע מתעקשות רשויות אחרות לעקר ולסרס? ברעננה, למשל, מקציבה העיירה מדי שנה סכום של כ- 225 אלף שקל לטובת מבצעי עיקור וסירוס של חתולי רחוב.
בתל אביב מתבצעים זה מעל עשור מבצעי עיקור וסירוס לחתולי רחוב בחסותו של הווטרינר העירוני, ד"ר צבי גלין. השירות ניתן להזמנה על ידי כל תושב המעוניין בו. כמו כן, מצאנו שבדרום תל אביב קיימות עשרות פינות האכלה מסודרות ומאות חתולים מעוקרים ומסורסים המסומנים בסימון הבינלאומי - אוזן קטומה.
שיטה זו של עקר והחזר מקובלת היום בכל העולם כפתרון ארוך טווח לצמצום וויסות אוכלוסיית חתולי הרחוב. בישראל נהנים היום גם תושבי חולון, כפר סבא, הרצליה ובקרוב גם ראשון לציון מעיקורים חינם בשיתוף העירייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
