ומי נפגע ראשון ממשברים כלכליים? נשים, כמובן
"כבר עכשיו אפשר לראות שברוב המקומות, פיטרו יותר נשים מגברים", אומרת ד"ר מיכל ארליך, מומחית למגדר מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. "כשמעסיקים חושבים את מי לפטר אז הם חוזרים לאותו רעיון עתיק שנשים לא חייבות לעבוד וגברים כן, ולכן קל להם יותר לפטר נשים נשואות מגברים"
"בגלל שהן יותר שמחות מגורמים שהם אינם כלכלים, האושר של נשים הוא חסין-מיתון הרבה יותר, מה שעשוי להסביר את העובדה שנשים ברחבי העולם שמחות באופן כללי יותר מגברים", הסביר ברוס פול, סגן נשיא מחקר לקוחות של החברה בארצות הברית.
האופטימיות הקוסמית שנשים מציגות אל מול משברים כלכליים צפויה לשמש אותן היטב בעתיד. מחקרים רבים מראים כי נשים הן הראשונות להיפגע ממשברים כלכליים כמו זה הנוכחי.
"זה נכון שבמיתונים צריך לפעמים עוד משכורת, מה שעתיד לשלוח נשים לעבוד, אבל מצד שני כשמעסיקים חושבים את מי לפטר אז הם חוזרים לאותו רעיון עתיק שנשים לא חייבות לעבוד וגברים כן, ולכן קל להם יותר לפטר נשים נשואות מגברים", אומרת דוקטור מיכל ארליך, מומחית למגדר מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית. "כבר עכשיו התחילו בעולם להסתכל על הנתונים ואפשר לראות שברוב המקומות, פיטרו יותר נשים מגברים".
ההיסטוריה של המשברים הכלכליים מציגה פגיעה חוזרת ונשנית במעמדן של נשים בשוק העבודה העולמי, אך כזו שמציגה שיפור קטן ועקבי במעמד הנשים עם התקדמות ההיסטוריה.
המחקר האופטימי ביותר בנוגע למצבן של נשים בשוק העבודה במהלך משברים נערך בשנת 1993. המחקר שבדק פיטורי הנשים במהלך המשבר של אותה התקופה והראה שיפור משמעותי, הביא חוקרים להנחה שיצאנו לדרך חדשה.
ואולם, לדברי דוקטור ארליך, דווקא במשברים הכלכליים של השנים האחרונות ניכרת חזרה לדפוסים הישנים, שבהם מעסיקים מעדיפים לפטר נשים מגברים. "הנתונים הנוכחיים של המיתון מראים שאנחנו חוזרים לנתונים של פיטורי נשים באחוזים גבוהים", היא מסבירה.
הגורמים לנסיגה יחסית זו במעמד הנשים בשוק העבודה שונים. לטענת ארליך, אחד הגורמים האלה הוא גל האמהות החדש שמאפיין נשים בכל העולם.
"אפשר לראות את זה גם כחלק מתרבות האמהות אצל נשות הוליווד, שפעם היו מסתירות את העובדה שהן אמהות והיום הם מנופפות בה ומגדלות הרבה ילדים".
לדברי ארליך, "בהשראת הטרנד הנוכחי אפשר לראות שכאשר המצב במשק מוחרף, הנשים נפגעות כל כך בשוק העבודה ונשארות בבית, ומתרצות את העובדה שאינן הולכות לעבודה בכך שהן רוצות להיות יותר עם הילדים. הטרנד הזה ניכר בעיקר בארצות הברית, בה אין גנים מסובסדים על ידי המדינה, עובדה המאלצת נשים שפוטרו מעבודתן לטפל בילדים בבית".
למרות האפליה המובנית, ארליך מבהירה כי המשבר הכלכלי מניב גם הזדמנויות לציבור הנשים. "במשך השנים האחרונות אנחנו עובדים קשה על שיפור בין צורכי העבודה לבין צורכי המשפחה. כיוון שנשים הן נוטלות העול העיקריות בטיפול במשפחה, שיפור האיזון בין הצרכים מועיל לנשים בשוק העבודה.
"המשבר הנוכחי מביא מעסיקים למצוא פתרונות יצירתיים כדי לא לפטר עובדים ועדיין לקצץ בהוצאות. אחד הפתרונות, שניכר כבר במשבר של 2001, הוא מעבר לארבעה ימי עבודה, מה שמקל מאוד את העול שהאישה נושאת", מסבירה ארליך.
בחודשים האחרונים קוראת התאחדות התעשיינים לממן את המעבר לארבעה ימי עבודה. "מפעלים דורשים לעבור לארבעה ימי פעילות ומבקשים מהמדינה במקום לשלם דמי אבטלה, לפצות את העובדים על היום שבו אינם יכולים לעבוד", מסבירה ארליך.
"יש בבקשה הזה משהו שהוא בעל אפקט חיובי לגבי נשים שמתמודדות עם הצורך לאזן בין עבודה למשפחה, שהוא מורכב יותר בתקופות של גאות", מסבירה ארליך. ואולם, למרות המהלך היצירתי, שלבטח ישפר את מעמדן של הנשים, המדינה לא הגיבה לקריאה זו עד כה.
נוסף על היתרונות שמציינת ארליך, מחקר שפורסם לאחרונה ב"ניו יורק טיימס" טוען כי במהלך המשבר הנוכחי שיעור הנשים בשוק העבודה האמריקאי עתיד דווקא לגדול ולעבור את אחוז הגברים בפעם הראשונה בהיסטוריה.
"המשבר העצום בשוקי הבנייה והתעשייה האמריקאיים", נכתב במחקר, "הביא לכך ש-82% מהמפוטרים יהיו גברים, זאת בניגוד לנשים שמחזיקות עבודות הקשורות לחינוך ובריאות, סקטורים שעתידים להיפגע פחות בעקבות המשבר".
הת'ר בושיי, כלכלנית בחירה במרכז להתפתחות אמריקאית, מסבירה: "נשים עכשיו הן נושאות הנטל, או ההזמנות, להרוויח מהמיתון הנוכחי".
למרות הנתונים האופטימיים שמציג המחקר, ראוי לזכור כי התחום המרכזי שבו מופלות נשים לרעה אינו היקף המשרות, אלא דווקא השכר. מנתונים שפרסם משרד התמ"ת לאחרונה, נשים מחזיקות כ-50% מהמשרות בישראל, אך שכרן הממוצע הוא 38.3 שקל לשעה מול 45.8 שקל אצל גברים.
בהתאם לממצאים אלו, סקר של דן אנד ברדסטריטשיצא לפני כשנה הראה כי רק 2.2 מיושבות הראש בחברות הגדולות בארץ הן נשים.
אילו חברות עושות מאמצים לשמר את מעמד הנשים? לדברי ארליך דווקא החברות הגדולות, הנתונות לרגולציה חמורה משפרות באופן יחסי את מעמד האישה: "החברות הקטנות וחברות הקבלן הן אלו שמתייחסות לנשים בצורה הגרועה ביותר ומכיוון שרובן קטנות הן מצליחות להתחמק מהבחינה של המדינה".
ואם במדינה עסקינן, ארליך מבהירה כי "אם יש מישהו שמתייחס לנשים בצורה מחורבנת, ומפלה אותם מגברים, זאת המדינה בעצמה", היא אומרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
