חלום הבלהות של נתניהו
אולמרט משאיר לנתניהו נדוניה בעייתית: משבר כלכלי ומצב ביטחוני רעוע. האם יצליח נתניהו לקיים מכסא הקבינט את מה שהיה לו קל להכריז מספסלי האופוזיציה?
פרופיל בנימין נתניהו
אולמרט ייזכר כמי שניהל שתי מערכות צבאיות, הראשונה בלבנון שבעקבותיה הצטרף למועדון האקסקלוסיבי של ראשי ממשלות שנבדקו בוועדות חקירה, והשנייה בעזה. בכל אחת מהן כיהן שר ביטחון אחר - הראשון, עמיר פרץ, חסר הניסיון, שנאלץ לקחת את התפקיד לאחר שחברו של אולמרט, מיודענו הירשזון, זכה באוצר; השני, מר ביטחון אהוד ברק, שהכריז על שובו של כוח ההרתעה כבר אחרי היום השלישי ללחימה, שאת מטרותיה איש אינו יודע עד היום.
זה אותו ברק שבנה את הרגיעה הראשונה ללא שליט וכמעט גם הביא להסדר שני בתנאים דומים. היה זה אולמרט שתיקן ברגע האחרון את שצריך היה להיות כבר ברגיעה הראשונה, הההתניה לרגיעה בשחרורו של גלעד שליט. למרבה הפלא, הישגי אולמרט במלחמה הכושלת בלבנון רבים מהישגיו במבצע המוצלח בעזה, שם אנו כבר צופים את הסיבוב הבא.
את הנדוניה הזאת יקבל נתניהו, מי שהכריז שהגוש ניצח בבחירות אך שכח לציין שהוא עצמו הגיע רק למקום השני. מי שקורא לממשלה רחבה ומציין את צורך
השעה למען העם, אך כשהיה צריך לראות את צורכי העם לפני ארבעה חודשים, כשהמשבר הכלכלי והביטחוני כבר היה בעיצומו, הצורך האישי והפוליטי גבר על צרכי העם. מי שיחד עם ליברמן רוצה לעבור למדיניות של הכנעת החמאס, ולשם כך ייאלץ לנהל את הסיבוב הבא בעזה, הפעם לא כצופה מהצד אלא מכסא הקברניט. מי שהוביל את הכלכלה החופשית וההפרטה וייאלץ לטפל בצניחה החופשית של ערך נכסינו ואבטלה גוברת. נתניהו יגלה עד מהרה כי גוש חוסם שונה מגוש שנועד לקדם מטרות, וייתכן שיאלץ להסיר את הגוש בניתוח כואב.
ומה נאמר על מופז שחושש מהצינה הנושבת בספסלי האופוזיציה ומפנטז על מינוי כשר ביטחון בממשלת נתניהו? אם מופז אכן יערוק יחד עם תשעת חבריו בחזרה לליכוד, עליו לזכור כי נתניהו, סילבן ושאר החברים זוכרים היטב את נטישתם לקדימה וההליכה עם שרון למרות שבאותו בוקר התחייב לנתניהו שיישאר בליכוד. אגב, למי ששכח, זה אותו מופז שהיה שר הביטחון לפני מלחמת לבנון ומשום מה יצא נקי בוועדת וינוגרד.
אז כרגיל, מי שישלם גם הפעם את המחיר יהיו אנחנו - הציבור. גם אובמה ידרוש מחיר עבור תמיכתו הכלכלית ועבור גיבוי ותמיכה למניעת התגרענותה של איראן. התנאים להמשך התמיכה יהיו כמובן במישורים הסורים והפלסטינים. האם ממשלת ימין צרה או רחבה תוכל לשלם את המחיר?