אשכנזי לברק: אל תערב את צה"ל בוויכוח הפוליטי
רב-אלוף גבי אשכנזי זעם אתמול על התבטאותו של שר הביטחון אהוד ברק בישיבת סיעת העבודה, לפיה אנשי צבא מפעילים עליו לחץ כדי שייכנס לממשלתו של נתניהו. ברק אמר לרמטכ"ל: עזוב, זה לא רציני, אבל לבסוף הוא נאלץ להתקפל ולחזור בו מדבריו

אבל גבי לא עזב. זה לא אנשים, אמר לברק, זה אתה. הוא שלף קטע מעיתון ישראל היום, שבו מופיע המשפט הבא, מפיו של ברק: "יש לחצים מאנשי משק בכירים, אנשי צבא ושופטים שרוצים שנהיה בקואליציה". ברק עיין בציטוט, הרהר, ואמר שלא אמר את הדברים. אמרתי אנשי ביטחון לשעבר, אמר. אז תכחיש את זה, דרש אשכנזי.
בהמשך היום פרסם יועץ התקשורת של שר הביטחון, רונן משה, את ההודעה הבאה: "הציטוט בישראל היום אינו נכון, לא נאמר על ידי ברק, ושגוי. הגיעו לברק פניות של אנשי ביטחון לשעבר, אנשי משק וכלכלה וראשי רשויות וערים המבקשים ממנו להביא להשתלבות העבודה בממשלה. אין ולא היו פניות של אנשי צבא, וכך ראוי".
עשיתי אתמול בערב סבב טלפוני בין ח"כים מסיעת העבודה שנכחו בישיבת הסיעה. כמה מהם זכרו במפורש שברק דיבר על "אנשי צבא", או על "קציני צבא". אחרים חשבו שאולי הוא דיבר על אנשי ביטחון בדימוס. ישיבת הסיעה אינה מוקלטת, למרבה הצער. גם פרוטוקול מסודר אין לה. מזכירת הסיעה רושמת תרשומת חלקית, לא מחייבת. כך שאולי לא נדע את האמת לעולם.
מצד שני, מישהו עם זיכרון טוב הזכיר אתמול ידיעה שפתחה לא מזמן את אחת ממהדורות החדשות בטלוויזיה, לפיה בצה"ל מעוניינים מאוד שברק ימשיך לכהן כשר ביטחון. הידיעה הגיעה מסביבתו של שר הביטחון. לרמטכ"ל אשכנזי יש שמיעה מצוינת וחושי חיה מחודדים. אין דבר שמטריף אותו יותר מניסיון להכניס את צה"ל לפוליטיקה. הוא ראה את המראות ושמע את הקולות בקדנציות הקודמות, ונשבע שזה לא יקרה לו. ברק מיהר להכחיש אתמול, כאמור. רק אשכנזי חסר לו עכשיו על הצוואר.
עיון מדוקדק מעלה כי משהו חסר, בכל זאת, בהכחשה של ברק. לא מוזכרת שם אמירתו באותה ישיבת סיעה על "השופטים הבכירים בדימוס, ואני מדגיש, הבכירים ביותר בדימוס, שמפצירים בנו להיכנס לממשלה". על הדברים האלה,
אהרן ברק, הוא ולא אחר, עלה אתמול ב"קול ישראל" והכחיש, בקולו, את הסיפור הזה. מה יעשה אהוד ברק? הרי נוצר כאן מצב לא נעים. או שאהרן ברק משקר, או שאהוד ברק שיקר. אם יצטרף אהוד להכחשה של אהרן, הוא בעצם מכחיש את עצמו. וזה, אפילו לו, עוד לא קרה.
אהוד ברק יודע שאמר אמת בישיבת הסיעה. כולם יודעים את זה. אז מה יעשה? יכחיש הכחשה רפה, לא בקולו, לא בשמו, לא רשמית ולא בכתובים. "אני לא מכיר את זה", מלמל אתמול יועץ התקשורת שלו. רגע, אז אם זה לא נכון, סימן שהבוס שלך שיקר, לא? היועץ לא ידע איך להתמודד עם המלכוד הזה. "עזוב, אני לא מכיר את זה". עדיף ככה.
אז מה היה שם? סיפור פשוט. עו"ד יובל אלבשן, משפטן, פעיל חברתי, איש מפלגת העבודה, מקורב מאוד לאהוד ברק (הצהיר על תמיכה בו בפריימריז האחרונים), ולאהרן ברק (המלווה אותו מאז התמחותו במשפטים), התקשר ביום שני לשופט בדימוס ברק והזמין אותו לאירוע לכבוד יציאת ספרו "תמיד פלורה". מכאן לשם, השיחה התפתחה.

אלבשן, איש תם וישר, שמע מאהרן ברק את הטקסטים הקבועים נגד דניאל פרידמן, והחשיבות לעצור אותו, והתפקיד ההסטורי של מפלגת העבודה שיכולה להיכנס לקואליציה ולהגן בגופה על שלטון החוק. אלבשן עשה מה שמצופה ממנו, והרים טלפון לאהוד ברק. שר הביטחון הקשיב, וידע שיש כאן מנוף לא רע. הוא הביע תקווה שהשופט ברק, יחד עם חבריו, ייצאו בקריאה פומבית בעניין הזה.
אלבשן ידע שאין לזה סיכוי. לא זה הסגנון של השופט ברק. הוא בוחש, אבל במחשכים. מפה לשם, הסיפור נדד וסופר לבכירים רבים במפלגת העבודה. אחר כך בא ברק לסיעה וסיפר אותו בקולו. עשה אאוטינג קולני לחומר רגיש כל כך, שהובא במסתרים. הוא גם כתב כמה פתקים בעניין הזה לכמה מהנוכחים בסיעה. את הפתקים לא יוכל להכחיש.
בערב הגיע הסיפור למעריב. לא אלבשן הוציא אותו. בהגינותו, אלבשן גם לא הכחיש אותו. אנשים נוספים ששוחחו איתו באותו לילה שמעו אותה גרסה. הגרסה הנכונה, האמיתית. הפרסום, אתמול בבוקר, מוטט עליו את התקרה. אהרן ברק מיהר להכחיש, אהוד ברק הסתגר בשתיקתו, ורק אלבשן נשאר עם הכביסה המלוכלכת על מפתן ביתו, על לא עוול בכפו.
אף אחד לא יוצא מהפרשה הזו טוב. לא אלבשן, שבסך הכל העביר מסר, ולא בפעם הראשונה, ולא פילל שזה ידלוף ויתפוצץ. לא אהרן ברק, שהוכיח אתמול ששופטים עליונים לא משקרים, שהרי זה לא בגנטיקה שלהם, אבל הם גם לא תמיד אומרים את כל האמת. ואהוד ברק, שכלוא בין מחויבותו לאהרן ברק ול"שלטון החוק", תחת כנפיו הוא חוסה כבר שנים, ובין פטפטנותו בישיבת הסיעה.
פרופ' יחזקאל דרור, איש ועדת וינוגרד, שיגר השבוע מכתב לציפי ליבני ואהוד ברק, העתק הופנה לבנימין נתניהו. "אני מבקש", כותב דרור, "להמליץ לכם לחזור ולשקול הצטרפות לממשלה רחבה בראשותו של ח"כ נתניהו, כמובן בכפוף להסכמה על קווי יסוד שאינם מוגדים את מצפונכם".
המכתב ארוך. דרור, כנהוג באקדמיה, מאריך בכתיבה. שני עמודים צפופים, רבי סעיפים. הוא מציין שהמלצתו מבוססת על "ניתוח מקצועי". שהרי "במרבית הנושאים המדיניים-בטחוניים וכן נושאי פנים חשובים דרושה מחשבה פתוחה ועיצוב פרדיגמות חדשות... לכן חילוקי דעת על תפיסות הדורשות רוויזיה פחות רלוונטיים ואינם מחייבים הימנעות מהצטרפות לממשלה", לדבריו.
יש, כמובן, סעיף העוסק באיום הקיומי של איראן. ויש סעיף העוסק בענייני פנים. ויש הצעות, ורעיונות לרוב. ובסוף מסכם דרור, ש"לכן המלצתי לשקול מחדש את האפשרות להצטרף לממשלה שהרכבה העדיף לאור תוצאות הבחירות הוא להערכתי ליכוד, קדימה, ישראל ביתנו, עבודה וש"ס. הרכב כזה יאפשר את החשיבה מחדש הדרושה וקבלת החלטות קשות נוכח אתגרים הסטוריים".
ההערכה היא, שאהוד ברק יקבל את המלצתו של פרופ' דרור וישקול מחדש. ציפי ליבני, כנראה שלא. איסוף החומרים לקראת ועדת החקירה הבאה, כבר החל.







נא להמתין לטעינת התגובות







