צרות של שדכנית
שדכנית חסידית חרדית, הודיעה לי נחרצות בזו הלשון: אם מגיעה אלי לשידוך בחורה 'מלאה', אני אומרת לה שיקשה עלי לשדך אותה. כולם מחפשים רזה. רבקה שמעון ממליצה לרווקות לשמור על גזרה חטובה
בל תטעו לחשוב שזו רק נחלתם של צופי טלוויזיה וקולנוע. שדכנית חסידית חרדית, באחד מיישובי הגליל, הרחק ממסך ופרסומת ליוגורט, הודיעה לי נחרצות בזו הלשון : אם מגיעה אלי לשידוך בחורה 'מלאה', (פרוש: 'שמנה') אני אומרת לה שיקשה עלי לשדך אותה. כולם מחפשים רזה.
במר לבי שחתי את אשר על לבי לבוגרת מדעי ההתנהגות מ'מכללת אריאל' והיא הסבירה לי את התופעה מזווית ראיה אנתרופולוגית.
הכל קשור ליצר ההישרדות ואיש המערות. בעבר הרחוק , חיפש לו הגבר המצוי אשה שמנה. לחברה דאז היתה חלוקת תפקידים מגדרית ברורה. הגבר יוצא לצוד והאשה טורחת על הפרימוס במערה, כשתינוק מיילל ביד ימינה, כרסה בין שיניה ובידה השמאלית היא בוחשת באיזו קדירה. כיוון שהחברה של אותה תקופה רעבה ללחם, יצר ההשרדות גרם לגבר המצוי לחשב כל היום- איך אני ממלא פיות רעבים במערה, למען ה'? בתת המודע, שם באונה השמאלית או הימנית של מוחו הכובש, מצויה היתה תמונה אידיאלית של אשה עבת בשר.
אשה, שגם אם תעביר כמה ימים בצום, בגלל קשיי מזג האוויר ונדידת האיילים צפונה- היא לא תגווע ברעב, ולא יחסר חלב בדדיה להניק את תינוקה. בתת המודע שלו הוא היה שותף לדעה הרווחת, שאשה בריאה היא אשה מלאה, היא אשה טובה, היא אשה יפה, היא אשה אידיאלית. מה שיותר לחבק- יותר טוב.
שימו לב לתמונות ולפסלים של ונוס, האלילה במיתולוגיה היוונית- מלאה. גם ה'מונה ליזה' מחייכת חיוך מסתורי אחרי שזללה מלוא הקערה ספגטי ברוטב בולונז בלי נקיפות מצפון, לפני שהתיישבה לדגמן. זה היה פעם האידיאל, זה היה נחשב ליפה.
בימינו- יש יותר מדי אוכל. השפע עובר על גדותיו, עד שהוא גורם לתחלואים מחולאים שונים. שומן רווי, מרגרינה, סרטן, מחלות לב וסתימת עורקים מרוב שומן. האדם המודרני שיושב רוב היום מול מחשב, לא מוציא הרבה אנרגיה ומחפש לעשות זאת באולמות האירובי והפילאטיס.
האדם המודרני דואג כל היום איך לצמצם את בעיית עודף הכולסטרול והשומן הרווי בעורקי ילדיו היושבים ובוהים במסך במקום לשחק בחצר. האדם המודרני גם רואה איך האופנה המתחלפת מדי יום מכלה את ממונו. ככל שאשה שמנה יותר - היא תצרוך מטרים רבים יותר של בד אצל התופרת. עשו נא השוואת מחירים בין חנויות הלבשה רגילות לחנויות ל'מידות גדולות' או 'בגדי הריון'. הגבר המודרני צופה בתשדירי פרסומת ליוגורט, צופה בסרטי טלוויזיה וקולנוע. תחנות האוטובוס וגורדי השחקים שוטפים את עיניו בנשים אנורקסיות ובתת ההכרה מטפטפים לו – אשה רזה, היא אשה בריאה, היא אשה טובה, היא אשה יפה.
גם בחורי הישיבה הספונים על דף הגמרא אמצו לעצמם תיאוריות מוסריות בנושא. לפני כרבע מאה הסביר לי מרכזניק אחד שאשה מלאה היא כנראה אשה שאין לה כוח רצון. אם היה לה כוח רצון , היא היתה עובדת על מידותיה, סוגרת את הפה ואוכלת פחות. הוא לא יודע כמה הוא צודק.
תגידי לו שאני רזה?
מה עכשיו יכולות לעשות שדכניות, גם אם הן בעצמן כבר לא חטובות, מול המסרים החברתיים הללו? אין ביכולתנו וגם אין ברצוננו לחזור לתקופת איש המערות.
'אז תכירי לי בחור ותגידי לו שאני רזה, מה כבר יכול להיות?' הציעה לי בחורת חמד בגזרה בינונית. אלא שידינו אסורות. אפילו הר"מים בישיבות, המייעצים, והאחראים על יעוץ פסיכולוגי לתלמידיהם הודיעו לנו חד וחלק שלא 'נעבוד' על התלמידים. גם כך הם מוצפים בהצעות, ולמה נבלבל להם את המוח עם מישהי במבנה בינוני כשהם מחפשים רזה?
בקיצור, 'כל זמן מאיר בתכונתו' כפי שכבר אמר הרב קוק, וכל חברה מתאימה את עצמה לסטנדרט.
הנזל וגרטל מספורי האחים גרים הציגו עצם גרומה במקום אצבע מתוך הכלוב מול מכשפה רעבתנית במיוחד שחיכתה לילדים שישמינו. בשושן הבירה היינו יושבות ששה חודשים בשמן המור וששה בבשמים במקום לעשות שעה אצל הקוסמטיקאית. באותה תקופה גם גזרו עלינו ש'כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו'. בימינו עלינו לעשות הכל כדי לרדת במשקל, להתייעץ עם תדמיתנית ולהציג גזרה צרה וחטובה.
אחרי הלידה הראשונה, כשתשובי מבית ההחלמה עם תינוק ביד ועשרים קילוגרמים עודפים, בעלך כבר ישכח איזו גזרה היתה לך בליל החתונה, העיקר שלא תשאירי אותו לבד עם הכביסות והכלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
