הסטודנטים מציגים: מהפכת הפסיכומטרי
לסטודנטים נמאס לשלם אלפי שקלים על הקורסים לקראת הבחינה, ולכן החליטו כי הם מקימים מכון משלהם שיכשיר למבחן בפחות מחצי המחיר
למרות הביקורת הרבה, בחינת הפסיכומטרי היא עדיין כרטיס הכניסה האולטימטיבי לאוניברסיטאות ולחלק מן המכללות.
כדי להקל על התלמידים, נעשה בשנים האחרונות ניסיון להגמיש את התנאים ולאפשר גישה קלה יותר למוסדות להשכלה גבוהה.
הייתה זו יוזמה של שרת החינוך לשעבר, לימור לבנת ,שהציעה כי דרישות הקבלה יסתמכו על ציוני הבגרות במקצועות ליבה. היוזמה נפלה לאחר שנה אחת בלבד בשל ההתנגדות העזה של האוניברסיטאות, שטענו כי השיטה דווקא החלישה את סיכויי תושבי הפריפרייה להתקבל לאוניברסיטה. מנגד, היו שטענו כי חל גידול בקבלת ערבים, ושזו הסיבה האמיתית להתנגדות המוסדות.
מאז הניסיון ההרפתקני ההוא בראשית 2003, שוק הפסיכומטרי רק הלך והתעצם, ומכוני הפסיכומטרי מתרבים ללא הפסקה. במקביל, עלו גם מחירי הקורס, שמחירם נע כיום בין 6,000 ל-8,000 שקל. בשוק שולטים כמה מכונים מרכזיים: קידום, היי קיו, יואל גבע ואנקורי. לצדם פועלות גם חברות קטנות יותר כמו ירדן, סמארט, EZ WAY וזיו כספי. כעת מצטרף שחקן חדש ומפתיע למשחק, שמאיים לשבור את השוק.
בימים אלה מתחיל לפעול מכון פסיכומטרי חדש בשם סטודנט, ביוזמה ובניהול של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב. הוגי המיזם מניפים את דגל הגברת הנגישות למוסדות ההשכלה הגבוהה ומשוכנעים שאפשר וגם צריך לשלם פחות, ועדיין להגיע לתוצאות המיוחלות. איך עושים את זה? מציעים קורס בעלות של 3,740 שקל - מחצית ממחירו הממוצע בשוק. לדברי המייסדים, בכל מקום שבו ההיענות תעלה על 20 תלמידים ייפתח מרכז הכנה לקורס.
בסטודנט מבינים שבשלב זה הם עדיין דגיגים שקפצו ראש לבריכת כרישים, אבל מתעקשים שהשיטה שלהם תחייב את השוק להיערך בהתאם ואולי לשנות את הנורמות המקובלות בתעשייה. אם אפשר, הם אומרים, לקיים קורס בכיתות קטנות יותר עם מורים מנוסים וחומרי לימוד מפותחים, אז למה צריך לשלם פי שניים?
הרעיון התחיל לפני פחות משנה. יונתן היינה גלי, לשעבר מדריך פסיכומטרי ומפתח חומרי לימוד וכיום סגן יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, פגש במהלך טיול שגרתי
כבר בדרך הביתה, צלצל בנימין להיינה גלי והציע לו לשתף פעולה. "בפגישה המקרית הזאת עם יונתן התחבר לי הרעיון החברתי", מספר בנימין. "לפני כן היו הצעות שונות לפתיחת בתי ספר חדשים וזה לא עניין אותי. השוק רווי, והיה נראה לי לא נכון לפתוח עוד ועוד מקומות, עוד חברה שתגלגל כסף וכח".
גם היינה גלי שותף לתחושה הזאת. "גם בתקופות שעבדתי כמדריך ובמחלקת פיתוח חומרים הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר בשוק הזה", אמר. "חשבתי שהבחינה הפכה להיות תעשייה עצומה ומי שלא יכול להרשות לעצמו קורס הכנה, לא ממש יכול ללמוד באוניברסיטה. יש בזה משהו קצת צורם. זאת לא הייתה המטרה של הפסיכומטרי. בסופו של דבר, זה גרם לי לעזוב את התחום ולעבור לאגודת הסטודנטים".
בנימין והיינה גלי התחילו לגלגל את הרעיון. העבודה על הקמת המכון שכנעה אותם שאין שום הצדקה למחירי הקורס המקובלים, למעט גריפת רווחים עצומים. על פי חישוביהם, קורס שיעסיק מורים מנוסים וישלם להם כמו במכונים אחרים יכול לעח לות כ-3,700 שקל . בנימין מצהיר כי כל המורים בעלי ניסיון רב, ומתחייב כי מספר התלמידים בכיתה לא יעלה על 25.
"הרגילו את הציבור לחשוב שלשלם 7,000 שקל לקורס זה נורמלי. זה לא נורמלי", אומר בנימין.
היינה גלי מוסיף: "המטרה היא לא להרוויח כסף, אבל גם לא להפסיד כסף. אם נהיה רובין הוד, ואחרי חודש נפשוט את הרגל, אז לא עשינו כלום. זה לא קורס זול. אני לא יכול להגיד ש-3,700 זה זול, אבל זה המחיר האמיתי".
בסטודנט מסרבים לחשוף את סכום ההשקעה המדויק במכון, אך מציינים: "אגודת הסטודנטים גייסה לשם כך מאות אלפי שקלים. בכלל, זו הפעם הראשונה שהעסק הכלכלי שמפעילה האגודה הוא סביב עולם האקדמיה - אך לא עוסק ישירות בסטודנטים.
אתם מממנים מכספי סטודנטים שלומדים היום בתל אביב פרויקט שלא קשור ישירות לאוניברסיטה. אתם לא מחויבים קודם כל לסטודנטים של האוניברסיטה בתל אביב?
היינה גלי: "אחת המטרות המוצהרות של אגודת הסטודנטים היא להגביר את ההנגשה לאוניברסיטה. באחד המאבקים האחרונים של כלל הסטודנטים הציעו לנו להעלות את שכר הלימוד רק בעוד כמה שנים והתנגדנו גם לזה, כי יש כאן עניין עקרוני שהשכלה גבוהה צריכה להיות נגישה לכולם וכל אחד זכאי לפתח את עצמו. זה לא המצב כיום. כשלימדתי בקורס ברחובות, למשל, תלמידה סיפרה לי שכל המשפחה מצמצמת בהוצאות, רק בשביל שהיא תוכל לעשות את הקורס. זה לא צריך להיות ככה. השכלה גבוהה, שצריכה להיות כלי לצמצום פערים, עושה בדיוק את ההיפך".
במכוני הפסיכומטרי השונים מתגאים במבצעים ובהנחות שניתנים לחיילים משוחררים או לקורסים מיוחדים בפריפריה, וטוענים כי לא פעם המחיר בפועל נמוך מ-7,000 שקל, אך הנתונים היבשים מזכירים כי ההצלחות בפסיכומטרי עדיין שמורות בעיקר לשכבות הגבוהות.
על פי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה לשנת 2007, לנבחני הפסיכומטרי פרופיל ברור. מדובר בדוברי עברית 66% אחוז מול 28% דוברי ערבית, בעלי בגרות מלאה בציון הגבוה מ-85, בעלי השכלה ממוצעת פלוס, יותר יוצאי אירופה מיוצאי אפריקה, הרוב המוחלט, כ-72%, הם תושבי ערים מרכזיות ורק מיעוט מעיירות פיתוח, קיבוצים או מושבים.
יש משהו קצת יומרני בהקמת מכון, לא? הרי יכולתם כמייצגי סטודנטים קודם לצאת למאבק חברתי מול המכונים הקיימים.
היינה רגלי: "צריך להפריד בין הדברים. יש מאבקים כלליים של הסטודנטים שדורשים למלא את חובת הנגישות להשכלה גבוהה. מצד שני, אני מבין שזאת לא חובה אישית של יואל גבע או של מנכ"ל קידום, כי הם עסק. זה תפקיד המדינה וזו חובתה. אז נכון שזה שוק חופשי ויש תחרות, אבל המחירים רק עולים, והם לא חייבים לשנות שום דבר. בהקמת המכון אנחנו נאבקים בהם, ככה שהם יצטרכו לעשות בסוף שינוי".
בנימין: "המטרה שלנו היא ליצור חלופה אמיתית לאלו שלא יכולים לשלם, בטח במצב הכלכלי של היום. אם נהיה חלופה אמיתית, מבחינתנו הגשמנו את המטרה".
אבל עדיין, אתם אגודת סטודנטים. אתם יכולים להיות בליגה של המכונים המשומנים והוותיקים?
בנימין: "זה לא אלתור. כל צוות החברה הם אנשים מנוסים בתחומם".
היינה גלי: "מנכ"ל שיאשים אותנו ביומרנות, יכול לעצור רגע ולהסתכל מי המדריכים שלו ומי מנהל את הסניף שלו, הרי כולם סטודנטים. מעבר לכך, יש כאן משהו שהוא נכון - אנחנו כבר סטודנטים, ואנחנו פותחים את הדלת למי שלא יכול לקפוץ מעבר לחומה הקיימת היום".
במכוני הפסיכומטרי המתחרים לא כל כך מתרגשים מהיוזמה החדשה. הם טוענים שהסכומים הגבוהים של הקורסים אמנם קיימים, אך בפועל, בשל שיטת הוואוצ'רים, שבה צה"ל מממן חלק ניכר מהקורס ואף את כולו במקרים מסוימים, ובעקבות מבצעי הנחות לחיילים משוחררים ועוד, המחירים בפועל נמוכים יותר ונעים בין 4,000 ל-6,000 שקל.
בנוסף, במכונים מזכירים כי פיתוח חומרי הלימוד הוא עבודה מתמשכת שמצריכה משאבים גבוהים. "באופן עקרוני, זאת נשמעת יוזמה מבורכת ונכונה. גם אני לא חושבת שקורס צריך לעלות 7,000 שקל", אומרת אסנת הבר קוטון, מנכ"לית אנקורי. "אבל רוב רובו של השוק הוא לא שוק של 7,000 שקל , למרות המיתוס הגדול. אבל צריך לזכור שמדובר בתהליך יקר שדורש הרבה זמן, כסף ולוגיסטיקה. זה לא עניין של מה בכך, גם אם זה נראה ככה לסטודנטים".
גם את הטענה בדבר הרחקת נגישות ההשכלה הגבוהה הודפים במכונים. "מתוך מאה אחוז נבחנים, בין 85% ל-90% עושים קורס הכנה, אז כנראה שזה לא בשמיים. אם מה שהם אומרים היה נכון, לא היינו רואים היענות כזאת", אומרת מנכ"לית קבוצת קידום, איילה עמיאל.
עוד טוענת עמיאל כי בסופו של דבר המחירים בפועל נמוכים יותר, והיא אינה סבורה שהמחירים בשוק יירדו בעקבות המכון החדש. "שוק הפסיכומטרי פועל מפה לאוזן, ועובדה שהתלמידים מצביעים ברגליים ומגיעים", אומרת עמיאל. "ככל שיש תחרות זה יותר טוב ללקוח, אז ברוכים הבאים ושיהיה להם בהצלחה, אבל אני לא רואה פה בשורה של ממש".
עמיאל הוסיפה: "מחיר של קורס נע בין 1,200 ל-2,000 שקל עם ואוצ'רים מהצבא או 6,000 שקל לקורס ארוך ומושקע, שכולל עבודה אישית או מחירי אמצע. זאת פונקציה של פריסה ארצית רחבה, מדריכים מנוסים, השקעות במחשוב ובאינטרנט ובחומרי הלימוד ועוד. אבל אין תלמיד שיש לו קושי כלכלי שאנחנו לא נותנים לו פיתרונות".
נא להמתין לטעינת התגובות
