מר מופז – פוליטיקה זה מקצוע לכל דבר
מה אפשר ללמוד מהאיש שעשה כל טעות אפשרית בדרכו הפוליטית, ומה זה אומר על עתידו? כנראה שהוא יוסיף להתבונן מהצד
ומה שנראה הכי כואב: את תפקיד שר הביטחון יחזיק ככל הנראה משה בוגי יעלון, יריבו המר, זה שכינה אותו בספרו "נוכל" ו"שקרן", ומי שלטענתו אחראי ל"מהלך הדחה מושחת" נגדו. מופז לא רצה את יעלון כרמטכ"ל, הוא יקבל אותו כשר ביטחון.
מופז עצמו רוצה להיות שר הביטחון של נתניהו, כי הוא חש אליו קרבה גדולה הרבה גדולה מאשר לציפי לבני. אילו עמד בראש קדימה, היה מופז תובע כי המינוח "שתי מדינות לשני עמים" לא ייכנס לקווי היסוד של הממשלה.
הסיוט שלו זו מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. העמדות שלו בנושא רמת הגולן קיצוניות יותר מאלו של אביגדור ליברמן (מופז הודיע שילך לגור ברמת הגולן ויציע משם לבשאר אסד שלום תמורת שלום, ליברמן מוכן להחזיר את הרמה ולחכור אותה מן הסורים לשנים ארוכות).
בעיני רוחו חוזר מופז ליום הקשה ב-19 בספטמבר 2008, כשהשיג יותר קולות בפריימריז מול ציפי לבני, אבל המנגנון גנב לו את הניצחון. למחרת הוא כינס את חבריו והודיע להם על פרישה מהחיים הפוליטיים, עניין שהחזיק מעמד רק כמה ימים. אילו עמד בראש קדימה, כך הוא בוודאי משער, היה מקים מיד ממשלה עם ש"ס והשותפות האחרות.
ראש הממשלה שאול מופז היה במקרה הזה האיש שמנהל את המערכה בעזה יחד עם שר הביטחון אהוד ברק, וגם גורף ניצחון על הליכוד בבחירות. אבל הכל הלך בדרך אחרת וציפי לבני מובילה את העסק, והוא
גם הבחירות הפתיעו אותו, יש להודות. מופז סירב לעמוד בראש מטה הבחירות של קדימה ודליה איציק לקחה את המושכות וסייעה ללבני לזכות בהישגה המצוין. מופז עמד מהצד ולא הפריע, אבל בשיחות פרטיות הוא העריך כי קדימה לא תזכה ביותר מ-20 מנדטים.
הוא כבר חשב על הצעד הבא, דיבר עם פעילים מרכזיים בשטח ותכנן איתם את הפריימריז הבאים בקיץ ואת המהפכה השלטונית בקדימה. כמה מהפעילים הללו הוא אפילו קיווה להכניס לרשימת קדימה לכנסת ולא הצליח. מאז הוא ניתק איתם קשר, כדרכו.
היום ייכנס מופז לישיבת סיעת קדימה בכנסת, וינסה להסיט את הספינה הכבדה שהולכת לאופוזיציה. מופז יציע להקים צוותי משא ומתן מול קדימה, כדי שאפשר יהיה לבדוק את קווי היסוד המשותפים.
לקרב הזה הוא לא יגיע מוכן. זאב בוים, רוחמה אברהם, דליה איציק, שי חרמש וחברי סיעה אחרים יסכימו אמנם עם כל מילה שלו, אבל יחרישו.
לבני היא מנהיגה דומיננטית בקדימה והם לא יעזו להתייצב מולה. "אם נכופף לה את הידיים לא נרוויח כלום", התחמקו ממופז חברי הכנסת שאליהם טלפן ביום שישי.
הוא יבין ברגע האמת כי מחנה תומכים אפקטיבי בונים בהתמדה לאורך שנים, בהשקעה, בשיחות מחייבות עם פעילים וגם דרך התקשורת, ולא באמצעות טלפון פה ופגישה שם. כך נהג שמעון פרס מול יצחק רבין ולהפך, כך פעל אריאל שרון מול נתניהו, וההפך, וכך עבד זבולון אורלב נגד אפי איתם. פוליטיקה זה מקצוע, מר מופז, ומי שלא עובד קשה ובועט באנשים שעזרו לו נשאר בסוף לבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
