אחרי עופרת יצוקה: החל הקרב על התודעה
בזמן שצה"ל הניח את נשקו והחל לחקור את המבצע ברצועה, חמאס ממשיך להילחם כדי לנצח בקרב על התודעה. שטח צבאי
בזמן שבחוץ מתחוללת סערה, בצה"ל מביטים פנימה ומתחקרים על פרט במבצע כי לכולם ברור שהעימות האלים הבא קרב והוא יראה לגמרי אחרת מאחר וגם האויב מתחקר ולומד כפי שחמאס למד את לקחי מלחמת לבנון השנייה של החיזבאללה.
ניתן היה לראות זאת ברמת האימון של המחבלים, מיקום טילי הנ"ט, מספר גבוה של צלפים בשטח, מלכוד שורות של בתים ורחובות, הנחת פיתיונות לצה"ל להיכנס אליהם ומערכת מנהרות ענפה לא רק באיזורים מיועדים ברצועה והיו כאלה בדומה ל"שמורות טבע בלבנון" אלא מערכת מנהרות שמסתעפת לכמה כיוונים ברחוב אחד כדי לאפשר למחבלים לחמוק מידי צה"ל.
בפועל טוענים בצה"ל כי הקרב של חטיבת הצנחנים בשכונת אל עטטרה שבצפון רצועת עזה לא היה שונה מהקרב במרון-ארס בדרום לבנון. "אז למה שיש מפקדים בצה"ל שחושבים שלא הייתה לנו לחימה של ממש בעזה?", שואלים מפקדים בדרגי השטח ומותחים ביקורת באותה נשימה, "אנחנו הפכנו את מחבלי החיזבאללה לגדולים ואת מחבלי החמאס לקטנים. הבעיה היא אצלנו".
ניתוח קצר מעלה שבקרב מרון א-ארס השתתפו כמאה מחבלי חיזבאללה. כוחות צה"ל פעלו בשטח ללא ציוד מכאני כבד וללא כוחות הנדסה משוריינים. טנק אחד עלה על מטען, ובראש קרבות השטח עמדה סיירת צנחנים בפיקודו של רס"ן עמית לידור שנלחם כמו גדוד שלם. אליו הצטרפו מספר פלוגות ממגלן וגולני.
לבסוף נכנסה לשטח חטיבת מרחבית של פיקוד צפון והכריע את הקרבות. לעומת זאת בקרב באל עטטרה השתתפו גם כמאה מחבלים אך חטיבת הצנחנים בפיקודו של אל"מ הרצי הלוי שהגיעה לתוך השטח במלוא כוחה ועצמתה הסתייעה במטוסי חיל האוויר, כוחות חיל הים, שריון, אמצעי לחימה משופרים ומודיעין איכותי.
בדרגי השטח טוענים שמה שעשה את ההבדל בדרום לבנון הן "מגבלות מוגזמות" כהגדרת קצין בחטיבת הצנחנים, "כשירו עלינו מבתי חולים או בתי ספר ומסגדים ולא ירינו בחזרה. פעלו על פי הספר".
באותה נשימה מבהיר הקצין שהערכיות של צה"ל לא הלכה לאיבוד גם במבצע הזה. "הפעלנו מספר שיטות לפני שטיהרנו את המבנים ולכן רוב המבנים היו ריקים משתי סיבות: או שאפשרנו להם לצאת או שהם ברחו קודם", אמר. "פעלנו בצורה כירורגית בדרום לבנון ושילמנו מחיר יקר".
הלחץ הבינלאומי בעקבות ההרס הרב שהתגלה ברחובות הפלסטינים עשו את שלהם והרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי, הכריע שכל אירוע בו נהרגו אזרחים פלסטינים יוצג לו על ידי מפקדי החטיבות באופן אישי כדי להבין אילו פעולות נקטו המפקדים כדי להימנע מהאירוע.
בדרגי השטח מדגישים, כי אף אחד לא איבד את הצפון במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ולו היו עושים זאת היו דואגים לדרוש פגיעה בבית החולים שיפא שם הסתובבו בין החולים ראשי חמאס בחלוקים לבנים מחופשים לרופאים.
הזמן עושה את שלו ומסיום המבצע שוגרו לעבר ישראל 94 רקטות קסאם. נכון שעל פי סדר האיומים על ישראל עומד צבא סוריה ולא חמאס, בדרגי השטח עסוקים בלהבין איזה זה קרה להם שחלקים לא מבוטלים בצה"ל טוענים כי הלחימה העיקרית בעזה הייתה מהאוויר.
"לקחנו את האקווריום ושפכנו לו את כל המים. לא נתנו לחמאס ליישם את עקרונות הגרילה לכן הם רצו לעזה אחרי שרוקנו את כל השטח מאזרחים", הסביר הקצין, "אחד העקרונות ששברו אותם זה היה התמרון. זה גמר עליהם. הם לא האמינו למהלך הזה והתבדו".
צה"ל בהחלט למד את הלקח. מאמר של סא"ל יניב עשור מפקד גדוד 51 המהולל שסקר את מבצע בינת ג'בל נלמד היטב על מרבית מפקדי השטח של צה"ל למרות שהוא מצוי בספר עבה שנקרא "תבונת המעשה" שנכרך על ידי המכללה לביטחון לאומי.
אין ספק שרמת האימונים הביאה לשינוי דרמטי בשטח. הטייסים תודרכו מדי לילה על המהלכים של הגדוד ביום שלמחרת. האינטימיות סייעה למג"דים לזהות את הטייסים ולהאמין שהטיל שהוא ישגר יפגע בול במטרה גם אם היא מרוחקת 30 מטרים מכוחות הקרקע.
גם התצלומים האוויריים העדכניים שהיו נראו כתירוץ מפקדים לחוסר ההתמצאות בשטח היוו מקדם משמעותי להצלחת המבצע. בחטיבת הצנחנים מודים, כי אל"מ הרצי קיבל החלטות מצילות חיים ביניהן מהלך שיכל לגרום למותם של עשרות לוחמים רק בשל העובדה שהסתייע בתצלום אווירי עדכני ביותר.
אבל לא הכל היה מושלם
בחטיבת הצנחנים לקחו כל כך ברצינות את אירועי הירי דו צדדי שהטילו משימה על היועצת הארגונית של החטיבה כדי להבין מה מתחולל בראשו של הלוחם שקיבל הנחיות ברורות ובסופו של דבר פתח באש וסיכן את חבריו.
אז איך שאחרי כל ההישגים יש עדיין תחושה שהכרעה אמיתית לא הייתה במבצע הזה? בכנס שעסק במבצע עופרת יצוקה הסביר ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, פרופסור דן כספי, כי המונח צריבה תודעתית בו נהג להשתמש הרמטכ"ל לשעבר רא"ל בוגי יעלון הוא יותר מחייב מאשר תעמולה.
כשאתה בוחר בפעולת צריבה התוצאה היא בטוחה. אתה לא משאיר ספק שהמסר הועבר. "ההכרעה הינה צורך אנושי", אומר פרופ' כספי, "עמימות היא בלתי נסבלת". אם כן מהי הכרעה? "אם אין הכרעה צבאית יכולה להיות הכרעה תודעתית".
הקרב על התודעה נמשך גם אחרי המבצע אבל לא כולם חשבו כך ונתנו לדוברים בינלאומיים לנגוס בזה אחר זה בהישגי המבצע. זה יהיה האתגר האמיתי של המבצע או המלחמה הבאה. עובדתית בזמן שצה"ל הניח את הנשק ופנה לתחקירים, המבצע של חמאס כדי להציל את עורו בעולם ולהציג את עצמו כדוד מול גולית, נמשך.
נא להמתין לטעינת התגובות
