נוכלים גדולים, נוכלים קטנים
הירשזון, כמו חברי כנסת נוספים, הפך את ראשי התיבות ח"כ=חבר כנסת לח"כ=חולה כסף
ביום שלישי ראיתי ב"ידיעות אחרונות" את רשימת הרכישות של הירשזון בניו יורק בשנת 2001. וואלה טיפוס מגניב. הירשזון כמו חברי כנסת נוספים הפך את ראשי התיבות ח"כ=חבר כנסת לח"כ=חולה כסף.
הירשזון, על פי המתברר במשפטו, חולה כסף, חולה אנוש. יכולת הבזבוז של הירשזון מדהימה, הוא צרכן מותגים כפייתי, הוא חולה על מסעדות ועל מלונות פאר, הוא קניין בגדים במפורסמים שבבתי האופנה. הבן אדם, שמשמש נבחר ציבור תמורת שכר נכבד והטבות, לא מצליח להסתדר עם משכורתו, והוא מקבל בוכטות חודשיות במזומן פלוס אקסטרות בחגים מחבריו, גם הם גנבים, מהסתדרות העובדים הלאומיים.
הירשזון סובל מבעיות לב, הוא חולה, הוא מסכן, קשה לו לעמוד בחקירות, הוא צריך לנוח. הוא נראה עצוב מאוד, כבר כמה חודשים הוא לא נסע לחו"ל, הוא מתגעגע לחנויות של ורסצ'ה ושל ויקטוריה סיקרט, חסר לו הריח של החנויות של גוצ'י וארמאני. כששנתו נודדת הוא נזכר במיטה המרווחת של מלון סבוי, ואז אוחזים אותו סיוטים כשהמיטה הרחבה עם המצעים הריחניים מתחלפת לו בחלום בדרגש עלוב בכלא מעשיהו. הירשזון המסכן. בקנטינה של בית הסוהר הוא לא יוכל לגהץ 12 אלף שקלים על קוויאר ופינוקים נוספים כמו שעשה במסעדה בז'נווה בפברואר 2006.
אברהם הירשזון שימש, למי שלא זוכר, שר האוצר של מדינת ישראל. הוא ליכודניק שעבר לקדימה, חבר לשורה של פוליטיקאים צדיקים, אנשי עסקים ישרי דרך, יש לו משפחה אוהבת ותומכת, וכשהוא סיפר על הדודה עדה מאיטליה ששלחה לו כספים, רבים הזילו דמעות. גם כשבנו הסתבך בכספים העזרה ההדדית המשפחתית נגעה ללב. גם כשבנו השני נסע מסטול ועבר באדום ונתפס רבים ספקו את כפיהם בצער כשקראו שהבן האוהב הזכיר לשוטר שתפס אות שהוא הבן של שר האוצר.
הירשזון לא לבד, הוא חלק מחבורה גדולה של אנשים חשובים שלא עושים חשבון תרתי משמע. כמה מהאנשים החשובים האלו ממשיכים לחגוג, כל אחד בדרכו, כל אחד בקומבינה שלו. בנוגע לכמה מהם כנראה לא יתקיים
יועץ התקשורת של הירשזון מוטי שרף כועס מאוד על התייחסות התקשורת לאורח חייו הבזבזני של משלם שכרו. אל תכעס עלינו מוטי, באמת לא מגיע לנו, באמת התייחסנו בכפפות של משי לנבחרי ציבור, והגיע הזמן לעבור לכפפות אגרוף. אתה יודע, מר שרף, אני מת שיום אחד גם יתגלה הסיפור האמיתי של מזוודת הדולרים שנתפסה אצל הירשזון בפולין, אבל זה כבר סיפור אחר. בשוק ההימורים כבר יש ליין כמה הירשזון יקבל, הליין הוא שש שנים, היחס הוא אחד לאחד ב"אנדר" "אובר".
בעוד הירשזון עושה חישובים מה יעלה בגורלו והיכן יבלה את השנים הבאות הסתיימה השבוע פרשייה אחרת. עורך הדין ישראל פרי, מיליארדר שהורשע בעברות גנבה ומרמה במאות מיליונים בעסקי ביטוח ופנסיה מגרמניה, נשלח לעשר שנות מאסר אחרי שקיבל הנחה בבית המשפט העליון (במחוזי נידון ל-12 שנים מאסר וערער).
פרי, שקיבל משום מה דחייה בביצוע גזר הדין, תכנן - על פי המשטרה - לברוח מאימת הדין ולצאת מגבולות ארץ הקודש ללא ריצוי עונשו. הוא נעצר, ובית המשפט החליט שהוא יתחיל מיד בריצוי עונשו. האיש ההדור בעל המראה המרשים ייאלץ גם הוא לסבול את ריח הליזול, לאכול פסוליה, ולחלום על ג'קוזי, ורסאצ'ה וארמאני ועל מסעדות יוקרה ואירועים נוצצים באחד מבתי הסוהר הנפלאים של ארץ הקודש.
לצערי, לא יצא לי להכיר את הירשזון-פרי, הגנבים-רמאים מה"היי סוסייטי". כשאני קורא על עלילותיהם ועל מעשיהם של הצדיקים האלו אני נזכר ברמאים קטנים מפשוטי העם שהיו מוכנים ברוב נבזותם לעבוד אפילו על ילדים קטנים כדי לעשות כמה לירות. אחד מגדולי הרמאים האלו היה ברנש המכונה "סיקלט" (שלד) זנ"ל (זכר נוכל לברכה).
לילה אחד מפסיד סיקלט בוכטה של כסף באחד ממועדוני ההימורים ביפו, ונשאר לו חוב שהוא צריך להחזיר עד הצהריים מתוך ידיעה שאם הוא לא יחזיר, יש לו הבטחה אישית מלחיצה מבעל המועדון שהוא במו ידיו חותך לו את אצבעות יד ימין ודוחף לו אצבע אחרי אצבע לפי הטבעת. סיקלט עובר ממכר למכר ומתחנן שיצילו את אצבעות ידיו וילוו לו את הסכום הנדרש. מאחר שסיקלט עובד במשך שנים על אנשים בעיניים אף אחד לא מוכן להלוות לו לירה שחוקה.
בצר לו מגיע סיקלט לדירת הקרקע של משפחת סחה ברחוב גורדון, שם מתגוררים זוגתו של יעקב סחה ושלוש בנותיה הקטנות. יעקב סחה המנוח היה איש אמיד ובעל עסקים שונים ומגוונים בארץ ובעולם, וסיקלט ידע שהוא אינו בארץ וקיווה לעבוד על זוגתו באיזה תרגיל נוכלות כדי שתיתן לו כסף. דפק סיקלט בדלת הדירה, ושמע את שלוש הבנות החמודות ליאורה, חדווה וירדנה מתלחששות מאחורי הדלת. "זה דוד סיקלט", אמר להם בקול חביב ומתקתק. "תפתחו את הדלת, יש לי הפתעה גדולה בשבילכן".
הילדות החביבות התפתו ופתחו את הדלת, סיקלט סיפר להם שהוא מחכה לאימא, והציע להן לשחק במחבואים עד בואה. שוב התפתו הילדות, וסיקלט - תוך כדי משחק - הפך את הבית וחיפש היכן מוחבאת זולת המזומנים שיעקב היה משאיר לאשתו כשהיה נוסע לחו"ל. משלא מצא את הזולה ובכיס לא היה לו אפילו כסף למונית וסיגריות, אמר הנוכל לילדות מה ההפתעה שתכנן להן.
"המצאתי פטנט שאף אחד חוץ ממני ומכן לא ידע אותו לעולם ונוכל לעשות המון-המון כסף". איך? שאלו הילדות התמימות. "תביאו לי את קופות החיסכון שלכן ותראו". הילדות התפתו ורצו לחדרן והביאו שלוש קופות חיסכון שאליהן נהגו הוריהן לשלשל מטבעות כסף, "עכשיו בואו תראו את הקסם", אמר להן הנוכל. הוא הוביל אותן לחצר האחורית (הדירה הייתה בקומת קרקע), וכשהגיעו בדק את האדמה, ואז, כשהגיע לנקודה מסוימת, אמר להן: "רוצו למטבח ותביאו כף ושלוש כוסות מים", הילדות רצו לכיוון המטבח. בעזרת אולר פיצח סיקלט את הקופות הקטנות, מילא את כיסיו כסף והשאיר ביד שלושה מטבעות.
כשחזרו הילדות חפר אתן הנוכל שלוש גומות, בכל גומה שם מטבע, כיסה אותו אדמה ואמר לשלושתן להשקות כל אחת את הגומה שלה, "כל יום במשך שבוע תשקו את המטבע, ואז יגדל כאן לכל אחת עץ שבמקום קלמנטינות וגויאבות יגדלו עליו מטבעות של כסף". הילדות צהלו משמחה, סיקלט השביע אותן לא לספר לאימא שלהן והלך לדרכו.
הטעות של סיקלט הייתה שהשאיר את הקופות הריקות במרפסת, וכשחזרה האימא ומצאה אותן שאלה את הילדות מה קרה לקופות. הן ניסו לשמור את הסוד, אבל נשברו מהר, וסיפרו על העץ שיגדל ויניב להן מטבעות בשפע.
האם תפסה קריזה. מאחר שבעלה היה בחו"ל היא שיתפה את אחיו בוסתנאי "בוסי" סחה, מי שנחשב באותה תקופה מלך העולם התחתון. בוסי הפך את תל אביב עד שתפס את סיקלט משחק בהימורי "שבע פי שלוש" בתחנה המרכזית הישנה מול קולנוע מרכז, הוא פיצץ אותו מכות והשביע אותו שעד הלילה הוא מחזיר את הכסף שגנב לילדות, ואם לא, הוא חותך לא את אצבעות היד השמאלית ודוחף לו אותן אצבע-אצבע לתחת. אגב, בוסי היה הבעלים של המועדון שסיקלט הפסיד בו, והוא זה שהבטיח לחתוך לו את אצבעות יד ימין ולדחוף לו אותן זו אחרי זו לפי הטבעת.
נא להמתין לטעינת התגובות
