צריכה במחשבה תחילה: ביקור ירוק בסופרמרקט המקומי
אין חריגה בעלויות, בלי לכתת רגליים לחנויות ייעודיות ובהשקעה מינימאלית של זמן. עוד רגע אחד של מחשבה דרוש כדי להפוך את חווית הקניות השגרתית שלנו ידידותית לסביבה. מדריך שמתאים גם למקלים מבינינו. כתבה רביעית בסדרה
לעומת זאת, אם נטריח את עצמנו רק פעם אחת כדי לבדוק על מה בדיוק אנו משלמים, נוכל כבר מהקנייה הבאה להתרגל למוצרים סביבתיים יותר, גם בסופרמרקט המקומי. והכוונה אינה למגוון רשתות הטבע או לנקודות השיווק של מוצרים אקולוגיים אלא דווקא לחנויות שניתן למצוא בכל פינת רחוב. גם משם אפשר להקטין את הנזק הסביבתי. סדרת שינויים קטנים יכולה לעשות הבדל גדול.
אחת הבעיות החריפות ביותר בהקשר זה נובעת כמובן מהשימוש בשקיות פלסטיק. בישראל משווקות מדי חודש כ-3,000 טון שקיות פלסטיק המגיעות בסופו של דבר לאתרי הפסולת, מזהמות שטחים פתוחים וחונקות בעלי חיים. דברים רבים נאמרו בנושא, חוקים חדשים הוצעו בניסיון למזער את השימוש בשקיות הפלסטיק, אך שינוי אמיתי עדיין לא נראה באופק. את הפיתרון ניתן בינתיים למצוא דווקא ברשתות השיווק עצמן - כמעט כולן מציעות היום תחליפים מצוינים בדמות שקיות רב פעמיות או סלי רשת.
רבים עדיין בוחרים להתעלם ממעמדי השקיות הרב פעמיות ומחזיקים בדעה שמדובר בטריק שיווקי חסר תועלת. אין ספק שרשתות השיווק הפכו ירוקות יותר בראש ובראשונה מתוך שיקולים כלכליים, אך אין זה סותר את העובדה שהשימוש ברב-פעמיות אכן ידידותי יותר ושימו לב - גם נוח הרבה יותר. בהשקעה של שלושה עד ארבעה שקלים בממוצע תוכלו לרכוש גם אתם שקית כזו ולהרהר מדוע לא עשיתם זאת קודם. פרקי האצבעות שלכם יודו לכם על המעבר לידיות הבד הרחבות והנפח הרחב של השקיות יקצר את זמן האריזה והפריקה של המוצרים.
סוגיית האריזות גם היא בעיה בפני עצמה. אריזה היא אמנם מוצר תכליתי המשרת אותנו הצרכנים, אך לאחר השימוש היא תופסת נפח גדול בפח האשפה שלנו. למעלה מ- 35% מהפסולת המוצקה בישראל מורכבת מאריזות נייר, קרטון ופלסטיק. כדי לצמצם את ההיקף ההולך וגובר הזה יש לנקוט בשינוי גישה מוחלט. לא עוד התפתות לנוחות המוצעת באריזות האישיות אלא רכישה באריזות גדולות ומשפחתיות שלרוב אף מוזילות את המחיר.
בכלל, מוצרי מזון בתפזורת עדיפים לעיתים על המזון הארוז. ירקות אורגניים, למשל, נמכרים לרוב באריזות סגורות העשויות פלסטיק קשיח. מוצרים אחרים, בעיקר תרסיסי ניקוי, ניתן לרכוש באריזות מילוי שאמנם לא פותרות את הבעיה אך לפחות תופסות נפח פסולת קטן יותר.
מעבר לשני כללי האצבע שהוזכרו כאן ניתן למצוא שפע של מוצרים העדיפים, ולא במקצת, על מתחריהם הלא ידידותיים לסביבה. סוללות נטענות ונורות חסכוניות הן כמעט בגדר המובן מאליו ובטווח הרחוק גם זולות יותר. שקיות הסנדוויצ'ים ושקיות הזבל המתכלות הן פתרון מצוין ומחירן לא עולה
בנוסף, על גבי מיכלי תרסיס רבים כגון מוצרי קוסמטיקה ואף קוטלי חרקים, תוכלו להבחין בקלות בסימון המורה על אי השימוש בחומרים הפוגעים בשכבת האוזון. הסימון משתנה מחברה לחברה אך הוא ברור למדי ומלווה בכיתוב.
כמו כן, חומרי ניקוי לשטיפת כלים מכילים ברובם כ-36% חומר פעיל, כלומר חומר כימי הנשטף למערכת הביוב, מחלחל לקרקע ומזהם אותה ואת מי התהום. ברוב החנויות תוכלו למצוא גם חומרי ניקוי לשטיפת כלים המכילים כמחצית מהחומר הפעיל – נתון המופיע באופן בולט על גבי האריזה.
המסקנה הברורה היא שמבט נוסף על אריזות המוצרים שהיצרנים כל כך אוהבים להשקיע בהן, עשוי לגרום לנו להעדיף מוצר מסוים על פני האחר על בסיס מידת הנזק שהוא גורם לסביבה. מצד שני יש להיזהר גם שלא ליפול למלכודות שיווקיות או לרכוש מוצרים המתיימרים להיות סביבתיים ללא הצדקה. תרבות השפע לרוב מובילה למצב של "הרבה יותר מאותו הדבר" אך בחירה מושכלת מבין החלופות המוצעות היא המינימום שניתן לבקש.
נא להמתין לטעינת התגובות
