אקולוגיה תרבותית: בונים סביבה אנושית, ממחזרת, חסכנית וירוקה
הבניין הוא חלק מהעיר, שהיא חלק ממחוז, ממדינה וממרחב גלובלי. בנייה סביבתית משנה את יחסי גומלין ומייצרת היררכיות חדשות. מוצרים שנשארים כאן לנצח, כיווני אוויר נכונים לחסכון באנרגיה, שילוב של תעשייה ומגורים והתאמה לאופי התרבותי של המקום. האדריכלית תגית כלימור מדגימה

כלימור לא מרוצה מהמושג "אדריכלות ירוקה", "מבחינתי זה מצמצם וממקד את המושג יותר מידי ואני הייתי מעדיפה להשתמש ב"אקולוגיה תרבותית"- מושג יותר רחב ומתאים, כי מלבד בנייה זה מקפל בתוכו תפישה אקולוגית כוללת".
"לבנייה יש תפקיד חשוב בהיבט סביבתי", מציינת כלימור. "אך ישנם תתי נושאים ולא רק אספקט טכנולוגי הנדסי, כאשר בראש ובראשונה יש למצוא איזון בין המערכות השונות, והתחלת פרויקטים הינה במחשבה של מניעת בעיות, ולא מציאת פתרונות לאחר שכבר נעשו טעויות".
בעוד הדורות הקודמים היו מתקנים מוצרים ומצמצמם צריכה כי פשוט אלו היו החיים, כיום העולם עשיר ובזבזני, המוצרים חד פעמיים, מתקלקלים מהר, לא מתכלים, וזו בעיה.
איך משנים את התפיסה הקיימת?
"חשוב לייצר מוצרים ברי מיחזור ושהעולם יפסיק לחשוב במושגים של 'חצר אחורית', זה לא עוזר לסביבה אם מדינות עשירות הן נקיות אבל קוברות פסולת בעולם שלישי. נדרשת חשיבה יותר עמוקה בכדי לתקן בעיה אקולוגית, ולכן לטעמי המפתח לבנייה ירוקה היא קודם כל ראייה הוליסטית וכוללת. התפישה הזו צריכה להיות מיושמת כבר בשלב התכנון, ויש לזכור שהבניין הוא חלק מהעיר, שהיא חלק ממחוז, מדינה ומרחב גלובלי. חשוב להבין יחסי גומלין והיררכיות שונות בניהם בכדי ליצור בנייה נכונה".
כלימור מסבירה כי בנייה כזו יכולה להתבטא למשל בבניית כבישים, המהווים אזורים אנטי אקולוגים, גוזלים קרקע יקרה, גוזלים ייעור, מחממים את כדור הארץ ופוגעים בחילחול מי גשם, כלימור, "אם ברמה ארצית ואזורית מתכננים תשתיות כבישים באופן נכון, זה יוביל לשינוי מהותי ולהפחתת זיהום, יבזבז פחות אנרגיה ומשאב זמן".
"יש נזקים בלתי הפיכים, היות והבנייה מייצרת 40 אחוז מפליטת האנרגיה וגוזלת שטחים ירוקים, ולכן נושא של סביבה בר-קיימא היא הכרחית וחייבת להיות מובנת בצורת החשיבה כי יש כדור ארץ אחד".
למרות הנזקים כלימור אופטימית ולטענתה מרבית היזמים שהיא פוגשת, בין אם מהסקטור הציבורי או הפרטי, מגלים עניין ורצון לבנות לפי סטנדרטים ירוקים.

חברת האדריכלות "קנפו כלימור" משקיעה לא מעט אנרגיה (מתחדשת כמובן) לעיצוב פרויקטים ירוקים. באוקטובר 2008 זכה פרויקט בניין מגורים של החברה בפרס תכנון למגורים בסין, והבניין יוקם בעיר הסינית ווהאן. יחוד הבניין בכך שהוא משלב חממות לגידול ירקות בתוך מבנה מגורים רב קומתי בן 12 קומות.
לדברי כלימור, המבנה
איך זכיתם להצלחה גדולה בסין, שתרבותם כה שונה מזו הישראלית?
"בתחילת התחרות היינו נבוכים, ולמדנו היטב את יחסי הגומלין של המשפחה והקהילה הסינית. המעבר לעיר פגע בהיררכיה המשפחתית, והפרויקט ניסה לחזק קשר משפחתי, יש בו פונקציות קהילתיות כמו גנים משותפים ומועדון חברתי בקומת הגן".
איך מביאים את העניין לידי ביטוי גם בארץ?
"הגישה הכי סביבתית לבנייה היא חשיבה של תכנון נכון, שמתייחס להעמדה נכונה של המבנה, המאפשרת לחסוך אנרגיה באופן פאסיבי. לדוגמא, הפניית חזית בניין המגורים לדרום מאפשרת בקרה טובה על כמות האנרגיה שחודרת לבית, וניתן באמצעות הצללה פשוטה לקרר את הבית בקיץ. בארצנו רוב המקומות, בעיקר במישור החוף, נהנים מרוח מכיוון מערב, יש ליצור אוורור שיוביל את הרוח מכיוון זה ויוציאה מן הצד השני. כמובן ניתן גם לחסוך אנרגיה באופן אקטיבי, כאשר אוגרים אנרגיה באופן אקטיבי, בארץ אנו מכירים היטב את דודי וקולטי השמש".

עוד מסבירה כלימור שאם בעת המהפכה התעשייתית הפרידו את האזורים בעיר לאזור למגורים, לעבודה, חקלאות ועוד, כי התעשייה זיהמה והיה עדיף להרחיקה מבתי המגורים, כיום הפרדה זו מיותרת מעט, "כיום רוב התעסוקה לא מזהמת, וזה פחות חכם כשהתעסוקה מחוץ לעיר, הצורך בנסיעה יוצרת פקקי תנועה, ולעבודה הקרובה לבית ניתן ללכת ברגל או באופניים".
נושא חשוב נוסף לדעתה בבנייה הירוקה הינו האספקט של מיחזור מים אפורים (מים מרחצה) ומים שחורים (מן האסלות). "יש כל מיני שיטות למחזרם, ישנה טכניקה להזרמת המים הללו מתחת לשורשי צמחים מסוימים שמטהרים אותם, משרד הבריאות טרם אישר זאת בארץ, אני מקווה שבעתיד זה ייכנס לשימוש כי זו תהווה מהפכה אמיתית".
לאיזה כיוון יתפתח התחום?
"יהיו חייבים למצוא ולפתח אנרגיות שיהיו מתחדשות, נהיה חייבים לייצר מוצרים שניתן למחזר. יש ללמוד עוד מהטבע והחוכמה שבמעגליות שלו, ולחקות זאת".
במסגרת פסטיבל אישה 2009 בחולון, יתקיים בעיר במדיטק חולון בתאריך 27 בפברואר, סימפוזיון אדריכליות בינלאומי בנושא: "קיימות ואורבניזם" שיעמיק בנושאי הסביבה הירוקה. כלימור תעביר בכנס הרצאה בנושא "אקולוגיה תרבותית כגישה הוליסטית לקיימות".







נא להמתין לטעינת התגובות






