צעירה הורשעה ברצח - העליון שינה להריגה
הצעירה הורשעה בביהמ"ש המחוזי כי דקרה את חברה במהלך ויכוח, אך העליון קיבל טענתה כי לא התכוונה להרוג אותו, אלא רק לגרום לו כאב

השופטים מרים נאור, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין קיבלו את טענת הסנגורים - עורכי הדין יואב ספיר וליזי פרוינד, וקבעו כי קיים ספק אם אכן התכוונה מיקל להמית את קורבנה. לכן, הם החליטו לזכותה מאשמת רצח.
ניקל, כיום בת 25, יצאה ב-16 בספטמבר 2006 עם החבר שלה נאסים עפיפי, בן 27 מנצרת, ועם עוד זוג חברים לסוף שבוע בחוף "רסיטל" ליד הכנרת. במהלך החופשה התעורר ויכוח על עניין של מה בכך בין מיקל לבין עפיפי, ובמהלכו היא שרטה אותו, פעם אחת בכתפו בסכין ששימש את החבורה לפיקניק.
לאחר מכן נפסק הוויכוח, ומיקל הסתירה את הסכין באוהל שהקימו על החוף. ואולם הוויכוח ניצת מחדש זמן קצר אחר כך. הפעם רצה הצעירה לאוהל, שלפה את הסכין ונעצה אותה בחזהו של חברה, סמוך לליבו, והוא התמוטט ומת.
מיקל טענה בבית המשפט המחוזי בנצרת כי השניים היו שיכורים וכי הוא חבט בה. לדבריה, הוא אמר לה מה לעשות כאילו קנה אותה, ואילו היא רק התגוננה ודקרה אותו "בעצבים" אך לא רצתה להרגו, אלא רק לשרוט אותו ולהכאיב לו.
אמרה בשחזור שפעלה "עם כל הכח"
בית המשפט המחוזי דחה את טענת ההגנה העצמית של הנאשמת וקבע כי היא היתה יכולה להימלט מפני עפיפי, ובמקום זאת חזרה אליו עם סכין שלופה ונעצה אותה בגופו. גם טענתה כי היתה שיכורה וחסרת יכולת להבין את מעשיה נדחתה. היא הורשעה ברצח ונגזר עליה עונש מאסר עולם.
בהחלטתו של בית המשפט העליון לקבל את ערעורה של מיקל ולהמיר את הרשעתה ברצח בעבירה של הריגה, כתבה השופטת נאור כי אמנם לא ניתן לקבוע בוודאות שהצעירה לא התכוונה להרוג את המנוח. בהקשר זה ציינה השופטת כי הצעירה אמרה בשחזור שפעלה "עם כל הכח" וגם טיב הדקירה, בסכין גדולה ובאזור הלב, מצביע על "כוונה לקטול".
ואולם, הסבירה נאור כי לאור דבריה של מיקל שלא התכוונה להרוג, העובדה שנעצה את הסכין רק פעם אחת וניסיונותיה אחר כך לעזור לפצוע מתעורר ספק בדבר כוונתה להמית.
השופט רובינשטיין הצטרף לנאור, אך הדגיש כי מבחינתו מדובר ב"דרגה גבוהה של עבירת הריגה", שאינה רחוקה מרצח. בהקשר זה הוא שב וקרא לקבוע עבירת רצח מדרגה שנייה, עבירה שהיא בין רצח להריגה, כפי שנהוג במדינות שונות בארצות הברית.
השופטת ארבל הסכימה שיש לדחות טענת המערערת להגנה עצמית, אולם גם היא סבורה שיש במקרה זה ספק בדבר הכוונה להמית - על אף שהמקרה "נושק במאפייניו ובחומרתו לעבירת הרצח".