בעיראק דורשים פיצויים על הפצצת הכור ב-81'
חשיפה: 28 שנה אחרי 'מבצע תמוז', דורש כעת הפרלמנט בבגדד שישראל תשלם פיצוי של מיליארדי דולרים. הסיבה: "פגיעה במשק האנרגיה"
את הקמפיין לקידום התביעה העיראקית נגד ממשלת ישראל מוביל הציר מוחמד נאג'י-מוחמד, חבר גוש מפלגות השלטון המכונה "הקואליציה המאוחדת".
גורמים בפרלמנט הזכירו כי סעיף 6 בהחלטה 487 קובע כי לעיראק יש זכות לקבל פיצויים על התקיפה, במיוחד לאחר שישראל הודתה בה בפומבי.
"מזכ"ל האו"ם נדרש לבקש ממועצת הביטחון לפתוח בהליך לליישום ההחלטה", אמרו הגורמים בפרלמנט. להערכתם, מדובר בפיצוי של מיליארדי דולרים, משום שלאורך השנים הפסידה עיראק הון רב באובדן אנרגיה שניתן היה להפיק מן הכור. הם ציינו כי בכוונתם לרתום למאמץ את משרד החוץ ומשרד המשפטים בעיראק.
הכור העיראקי, השוכן כ-18 ק"מ דרומית מערבית לבגדד, הוקם באמצעות ידע צרפתי. ישראל העריכה כי בכוונתו של סדאם חוסיין לייצר באמצעותו נשק גרעיני, לאור העובדה שמנהיגה של עיראק הרבה לאיים בהשמדת ישראל. בעקבות זאת, החליטה ממשלת מנחם בגין להשמיד את הכור. התקיפה בוצעה ב-7 ביוני 1981, והסתיימה בהצלחה.
העיתון העיראקי אל סבאח ציטט בסוף השבוע גורמים פרלמנטריים, שהזכירו כי בעקבות התקיפה התכנסה מועצת הביטחון של האו"ם לכמה ישיבות ובסיומן קיבלה את החלטה 487 לשנת 1981. "ההחלטה קובעת בצורה ברורה
אותם גורמים אף הדגישו כי מועצת הביטחון גינתה את התקיפה של חיל האוויר הישראלי ודרשה מישראל להימנע בעתיד מכל פעולות מסוג זה או לאיים בהן. "כמו כן, קבעה ההחלטה כי לעיראק ולמדינות מתפתחות אחרות יש זכות לפעול למען תוכנית גרעין לשיפור הכלכלה והתעשייה למטרות שלום, ועל פי הצרכים העכשוויים והעתידיים שלהן", המשיכו ואמרו. הם הזכירו כי ההחלטה אף דרשה מישראל לשים את תוכנית הגרעין שלה תחת פיקוח בינלאומי.
קריאה זו של הפרלמנט העיראקי נגד ישראל מצטרפת לדרישתה מלפני כמה שבועות של רשות העתיקות בעיראק להשיב אליה כ-300 כתבי קודש רבי ערך שהיו רכושה של הקהילה היהודית בבגדד והוברחו לאחר נפילת סדאם למרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה.
מדובר באוסף ספרים נדיר, שהעתיקים בהם נדפסו במאה ה-15 והיו ברשותם של ישיבות וגדולי הרט בנים של יהדות בבל. במרכז סירבו להגיב לדרישה.
כמו כן, פתחו בשנה האחרונה גורמים יהודיים בישראל ובעולם במסע בינלאומי למתן פיצויים או רכוש של יהודי מדינות ערב, בהם גם יהודי עיראק, שננטשו במהלך שנות ה-50 וה-60 ונותרו בידי מדינות האם. על פי ההערכה, בעיראק בלבד מדובר ברכוש בשווי של כמיליארד דולר.