דוח עסקים סביבתי: 2009 שנה קריטית לכלכלה הירוקה
יותר פטנטים ירוקים נרשמו בשנה האחרונה וקוקה-קולה משתמשת בפחות מים. אבל, האמריקנים מעדיפים נסיעה ברכבים פרטיים והבנייה הירוקה מתקדמת בקצב איטי. דוח חדש מחבר בין חלקי הפאזל הירוק ובודק האם אנו דורכים במקום או הולכים קדימה? עסק ירוק
אם בדוח הקודם מציינים הכותבים כי הם היו אופטימיים, הרי שהשנה הם קצת פחות. למרות מחויבות גדלה של חברות לנושאים סביבתיים ומספר רב יותר של שינויים בפועל, הרי שכותבי הדוח מציינים שמעט מדי נעשה ובקצב איטי מדי והבעיות רק הולכות ומחריפות. אין עדיין מקום לפסימיות אבל גם האופטימיות היא לא מה שהיתה פעם.
אחד הדברים המעניינים בדוח שמבדלים אותו מדוחות אחרים הוא שורה ארוכה של מדדים שמוצגים בו בניסיון לבדוק מגמות במספר נרחב של השפעות סביבתיות לאורך השנים האחרונות. ההשוואה לשנים הקודמות נותנת ערך רב להרבה מאד נתונים שכשהם עומדים בפני עצמם הם לא ממש מובנים עד הסוף. קחו לדוגמא את המדד של Carbon Intensity.
המדד המעניין הזה בודק את כמות פליטת גזי החממה (במונחי פחמן דו חמצני) ליחידת פעילות כלכלית (במונחי תוצר מקומי גולמי), או במילים אחרות כמה מיליון טונות פחמן דו חמצני נפלטים על כל מיליון דולר תוצרת כלכלית של המשק האמריקני.
ב-2007 (השנה האחרונה שנמדדה) התשובה היתה 631.9 מיליון טון וזו היתה ירידה של 0.6% לעומת 2006. יפה, לא? אבל כשמסתכלים אחורה רואים שזה היה השיפור הקטן ביותר מאז שנת 2002. קצת פחות יפה.
התמונה משחירה עוד קצת כשמסתכלים רק על המונה - כמה פחמן נפלט באופן אבסולוטי? אז רואים עלייה של 1.4 אחוזים ב-2007 בפליטת פחמן דו חמצני, כלומר המשק האמריקאי ממשיך להגדיל את קצב פליטת גזי החממה שלו.
אם התבאסתם (ובצדק) אז הנה כמה אינדיקציות מעניינות על הדברים הטובים שקרו בשנה האחרונה. האם ידעתם למשל שמספר הפטנטים שנרשמו בארה"ב בתחום טכנולוגיות אנרגיה נקייה ב-2008 עמד על 928, המספר הגבוה ביותר מאז ומעולם (השיא הקודם – 917 פטנטים חדשים ב-2006)?
המספר הזה, מסביר ויקטור קארדונה, יו"ר משותף של חברת הקלינטק Heslin Rothenberg, הוא אינדיקציה לחדשנות וגם למשאבים כספיים שמושקעים בתהליך רישום הפטנטים. כלומר זהו סימן מעודד לחוסנה של החדשנות בתחום הקלינטק. החוסן הזה ייבדק למען האמת בצורה הרבה יותר משמעותית ב-2009, לאור המשבר הכלכלי, ויהיה מעניין לראות מה יהיה מספר הפטנטים לשנה זו.
נתון חיובי נוסף הינו השימוש במים. מים עדיין לא קפצו למרכז הבמה כפי שרבים חוזים שיקרה לאור המחסור הצפוי בהם, אבל עם זאת אפשר לראות יותר ויותר חברות שמים מהווים תשומה חשובה עבורם אשר עובדות במטרה לחסוך במים. אחת מהן היא חברת קוקה קולה שפרסמה ב-2008 תוכניות לשפר את יעילות צריכת המים שלה ב-20% (יחסית לשנת הבסיס 2004) עד 2012 ובכך לחסוך 50 מיליארד ליטרים של מים. בינתיים ממשיכה צריכת המים יחסית לפעילות הכלכלית להשתפר וב-2007 נצרכו בארה"ב 12.58 גלונים של מים לכל דולר של פעילות כלכלית במדינה. עשר שנים לפני כן עמד המדד הזה על 16.3.
בהקשר של המים מעניין היה לראות בשנה שעברה איך מתפתחים לגביהם מושגים שעד לאחרונה
ישנם מספר מדדים שמראים על התקדמות אבל כזו שהיא הרבה יותר מינורית. לדוגמא, מספר החברות שמפרסמות דוחות אחריות סביבתית-חברתית. הדוח בדק את החברות הרשומות במדד S&P 500 ומצא שמספר החברות שפרסמו את הדוחות הללו ב-2008 עמד על 148 חברות, לעומת 131 חברות ב-2007. מדובר על גידול של כ-15% אבל צריך לזכור שבסך הכל אנחנו עדיין מדברים על כ-30% מכלל החברות הרשומות במדד. אם בודקים כמה דוחות נעשו בהתאם לתקן הדיווח של ארגון ה-GRI ולא לפי מה שלחברה התחשק לדווח עליו, הרי שהמספר של החברות צונח ל-68 (לעומת 55 ב-2007).
התקדמות עוד יותר מינורית היא בדרך שהאמריקני הממוצע עושה לעבודה. 76.1% מהעובדים נסעו לעבודה ברכב לבדם בשנת 2007 לעומת 77.8% ב-2003. יהיה מעניין לראות איך השינויים במחירי הדלק ב-2008 השפיעו על המספר הזה. ב-1980 אגב המצב היה הרבה יותר טוב כשרק 64.4% נסעו לעבודה ברכב לבדם וכ-26% נסעו לעבודה ביחד (קאר-פול) או בתחבורה ציבורית. ב-2007 האופציות הללו היו נחלתם של רק כ-15% מכלל העובדים.
אז ישנם תחומים שחלה בהם נסיגה, אחרים שהתקדמו יפה וכאלו שהתקדמו רק במעט. ישנה גם קטגוריה נוספת של תחומים שיש להם הילה של תחום חם, אבל בפועל מתברר שההתקדמות הרבה יותר איטית ומדודה. לדוגמא, בנייה ירוקה. למרות הגידול המרשים בפרוייקטים לבנייה שמבקשים לקבל תו תקן של בנייה ירוקה (LEED) – 9,548 פרוייקטים ב-2008 לעומת 1,660 ב-2005, הרי שמספר הבניינים שבפועל קיבלו תו תקן צמח מ-1,182 ב-2005 ל-1,420 בלבד ב-2008.
למרות שמדובר בעיקר ביתרונות של חסכון בצריכת אנרגיה והמודעות ליתרונות הללו גדלים בתקופה של מיתון כלכלי, הרי שזה לא מקבל ביטוי מספיק בהשקעות בבנייה ירוקה. סקרים מראים שבעלי נכסים מסחריים מודעים ליתרונות שבבנייה ירוקה יותר מאי פעם, אבל לא מתכוונים להשקיע כרגע בכיוון הזה. גם כאן מי שיכול לשנות את פני הדברים הוא הממשל עם השקעות ותמריצים בבנייה ירוקה שיזניקו את התחום קדימה בקצב מהיר יותר.
בסך הכל, מתוך עשרים מדדים שנבחנו בדוח, חמישה מצביעים על שיפור של ממש, שלושה על נסיגה אחורה ו-12 על משהו שבין התקדמות מהוססת לדריכה במקום. לאור התוצאות הללו, ובהינתן ההשפעות של המיתון הכלכלי שרק בחלקן נכללות בדוח, אפשר בהחלט להבין את הקושי של מחברי הדוח להישאר אופטימיים. הבעיה העיקרית שהם שמים עליה את האצבע היא שההתקדמות בפתרונות, יפה ככל שתהיה, איננה מצליחה להדביק את קצב התפתחות הבעיות הסביבתיות.
2009 היא לפיכך שנה קריטית. אם מצב הדברים ימשיך בכיוון הזה, אז אנחנו בבעיה. לעומת זאת, אם יהיה שינוי של ממש, שיאיץ את הכלכלה הירוקה קדימה ויגדיל את הנפח שלה באופן משמעותי, הרי שחלון ההזדמנויות לשנות את פני העתיד ייוותר פתוח.
המפתח כרגע הוא לא בידי החברות. מי שיכול לשנות את כללי המשחק הוא הממשל (וזה נכון גם לגבי שאר העולם) – הוא יכול לשנות בחקיקה ובסדרי עדיפויות תקציביים את כללי המשחק של השוק ואת הקצב שהדברים קורים בהם.
התוכנית הכלכלית של הנשיא אובמה שאושרה עכשיו הכוללת 50 מיליארד דולר לתוכניות אנרגיה שונות היא שלב ראשון וחשוב. הסכמה על הסכם גלובלי שישים תג מחיר על פליטות פחמן דו חמצני ויקבע מנגנון אפקטיבי להפחתת הפליטות הוא השלב הבא. כותבי הדוח, ביחד איתנו, מחזיקים אצבעות לאובמה. מצב הרוח של הדוח הבא, כמו גם גורל הכדור, כרגע פחות או יותר בידיים שלו.
את הדוח המלא ניתן לקרוא כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
