בטוחה שלא שלחו אותך מאיזו תוכנית טלוויזיה?
ג'ני מושקוביץ', סטודנטית לקרמינולוגיה ביומיום, נשלחה חמושה במצלמה נסתרת לעבוד בגן אורנים. המטרה: לבדוק אם באמת יש שם טיפול רשלני באוכל. היא גילתה שכן, וגם סבלה מהטרדה מינית. אחת מהשתולים בסדרה החדשה בערוץ 2 מספרת מה עבר עליה בניסיון להגיע לאמת
הצעה מעניינת, אמרה מושקוביץ' לעצמה. אמנם המשימה דורשת שעות של עבודה על הרגליים וקילוף הררי תפוחי אדמה, אבל זה כסף קטן מול האפשרות לטעום רגע של בלשית מתחילה. מבין חמשת הפרקים שצולמו לסדרה, המשימה בגן אורנים נחשבה לבטוחה ביותר, וגם ההכנות לא היו מסובכות: תפעול המצלמה הנסתרת ובניית סיפור כיסוי. כמו שאר המעורבים בהפקה, מושקוביץ' לא העלתה על דעתה שהמסע בעקבות הדג המסריח יתפתח לסיפור פלילי הכולל הטרדה מינית, ניקוב צמיגים, יונים מרוטשות, תקיפה אלימה, והגרנד פינאלה: סגירת האולם לאחר שבעליו, יוחאי פלד, נמלט מהארץ בעקבות חובות לשוק האפור ולבנקים.
"מנהל קשת הותקף סמוך לביתו. הוא פונה לבית החולים כאשר מצבו קל עד בינוני"
("מעריב", 24 בנובמבר 2008)
בפגישה הראשונה עם השף הראשי של גן אורנים סומנה מושקוביץ' כרכש נוצץ והוצע לה להשתדרג למלצרות. "אמרתי או מטבח או בכלל לא", היא מספרת, "הסברתי להם שחלום חיי הוא ללמוד בתדמור ואני רוצה רק מטבח. לא היה לי ניסיון במטבח. כל דבר שנתנו לי שאלתי בשושו אנשים מה עושים".
אף אחד לא חשד בך?
"סגן השף כל הזמן חשד בי. אמר במפורש-'משהו פה לא נראה לי. את לא באה לי טוב בעין. את בטוחה שלא שלחו אותך מאיזו תוכנית טלוויזיה?'. חשבתי שהוא הולך לחשוף אותי. ניסיתי לדבר בשפה שלו. אמרתי לו, מה זה השטויות האלה? מה נראה לך? ופרשתי את הידיים שלי כמו בבדיקה ביטחונית. מזל שהוא לא בדק אותי. בפנים הייתי כולי עם חוטים ומכשירים. בימים הראשונים הייתי בלחץ אטומי. בדקתי כל הזמן אם המצלמה דולקת או לא. כל הזמן פחדתי שיתפסו אותי. חששתי שהציוד ייפול או יבלוט. אין לאן לברוח במקרה כזה".
הגילויים
טעמת?
"יום אחר הטבח הגיש סושי. נורא הופתעתי, אמרתי, 'למה אתה לא מפנק קצת. תביא רול'. הוא אמר, 'לא כדאי לך, זה מקולקל. לא טרי'. וסושי בדרך כלל הוגש כאקסטרה, כאשר היה אירוע לחבר של הבעלים".
גם בלי רול טונה, סביבת העבודה היתה בלתי אפשרית. "זו עבודה מאוד קשה", היא מספרת, "במיוחד לבחורה. כל הזמן צעקות וקללות, במטרה להשפיל. עובדת שם סבתא, אחד השפים לא התבייש לצעוק ולרדת עליה".
המירוץ לקוליפורמים עבר הילוך ברגע שבו הבינה מושקוביץ' שהיא הופכת קורבן להטרדה מינית. "מנהל הלוגיסטיקה, אלי ועקנין, בא לומר לי בוקר טוב, לחץ את היד ובא לתת לי נשיקה על הפה. בפעם הראשונה זה הפתיע אותי. אמרתי 'הוא אדם מבוגר, נשים את זה בצד. מילא'. אבל היה לי עוד מפגש איתו וזה חזר. זה קרה כאשר היינו לבד. בפעם השלישית אמרתי זה לא קרה סתם".
הוא היה הבוס שלך?
"לא. בקושי ידעתי איך קוראים לו. כששאלתי את אחת העובדות מי זה, כדי לדווח למערכת, היא אמרה, 'פרווה -לא מועיל, לא מזיק'".
ואז הגיע יום שישי הארור. "עמדתי ללכת הביתה והוא קרא לי למשרד. לא ידעתי למה. הוא דיבר בפלאפון ומתוך נימוס נכנסתי. אם הייתי חושדת במשהו, לא הייתי נכנסת. התיישבתי בחדר, הוא סיים לדבר בפלאפון וביקש לסגור את הדלת. היתה בינינו שיחה. לאן אני נוסעת, איפה אני גרה. ואז הוא שאל אותי אם אני רוצה לישון אצלו, או לשכב איתו. הייתי בהלם. אם עד עכשיו רק חשדתי, עכשיו זה היה ברור. הוא הגעיל אותי, אישיות בלתי נעימה. הייתי מאוד מופתעת. לא ציפיתי שזה יגיע לרמות כאלו. רק מלחשוב על זה, זה מגעיל אותי. אמרתי לו שיש לי חבר".
ועקנין לא היה מודע לכך שהמצלמה הנסתרת מתעדת את המתרחש, והמשיך להטריד את מושקוביץ'. "הוא קם מהכיסא לכיוון שלי. לא ידעתי מה אעשה. זה התחיל להרגיש לי לא טוב. הוא נעל את הדלת, התקרב אליי וניסה לנשק אותי. אמרתי 'לא, לא'. הוא אמר 'אל תספרי, שלא יראו אותנו אנשים, שלא ישמעו'".
הרגשת שהמצלמה מגנה עליך?
"התחלקתי לשניים. יש את ג'ני שהיתה שם פיזית ויש את ג'ני עם המצלמה. הייתי רוצה להאמין שהייתי מתנגדת, עוזבת מלכתחילה כשהדלת עוד לא היתה נעולה. הייתי מאוד מבוהלת, הרגשתי לא טוב".
כשיצאה מהחדר הרימה מיד טלפון לרלי צור, עורכת הפרויקט, שהיתה בקשר רציף עם כל השתולים בסדרה. "היינו מופתעים", מספרת צור, "זה היה הרגע לסיים. לא היה שום ספק שהיא לא חוזרת לשם".
אנשי ההפקה החליטו שזה הזמן לצאת מהארון. להופיע עם מצלמות גלויות בזירת הקרב, לעמת את מנהלי המקום עם ממצאי התחקיר ולחשוף את השתול. אנשי משרד הבריאות, שעודכנו מראש בפרטים, שלחו פקח.
"זה היה אמור להיות היום המאושר בחיי", מספרת מושקוביץ', "חשבתי שאני היחידה שיודעת על ביקורת הפתע. הגעתי מוקדם בבוקר וראיתי את כולם מתרוצצים ומתלבשים. אחת העובדות אמרה לי, 'צריכים לבוא היום לביקורת ממשרד הבריאות'. חשבתי שהיא צוחקת עליי. פתאום ראיתי את השף מחלק כובעים, סינרים חדשים, כפפות. חודש וחצי עבדתי בגן והם לא לבשו את הבגדים האלו. כל הלילה הם ניקו את המטבח".
הוחלט שעדיין לא הגיעה העת להיחשף. מושקוביץ' התבקשה לעלות על משאית שהוצבה בפאתי הגן. המטרה: הכנת אוכל לאירוע של חברת הפניקס בהיכל התרבות, הרחק מעיניו של הפקח. בתפריט: סלמון מעושן, שלפי האריזה, תאריך התוקף שלו פג שבועיים קודם לכן. לאחר הכנת האוכל, נסעה המשאית להיכל התרבות. וילנאי והצלמים נסעו בעקבותיה. בפתח ההיכל סירבו לתת להם להיכנס.
"יש אירוע שהולך להיות מוגש בו אוכל מקולקל", אמרה וילנאי. "אין כאן אירוע", ענו להם. לאחר דין ודברים נכנס הצוות בלי המצלמות. לא היה זכר למגשי האוכל. "הם אמרו, 'נחביא את האוכל עד שהתקשורת תלך'", מספרת מושקוביץ', "הם לקחו את כל האוכל עם המלצרים ושמו אותם מתחת למדרגות. לקחו דלתות הזזה ויצרו חדר סגור. עדכנתי בטלפון את ההפקה איפה מוסתרים המגשים, והם ניגשו לשם וחשפו הכל".
"הפקח של משרד הבריאות היה נרעש מהממצאים", מספרת צור, "הוא הקפיץ את הווטרינר העירוני והודיע שישמיד את האוכל. כמה אנשים קיללו ודחפו אותנו. אני קצת חששתי וביקשתי מג'ני שתצא מהאולם ותסתתר בחוץ".
המשימה עדיין לא הושלמה. "חזרנו לגן אורנים", ממשיכה מושקוביץ', "מנהלי הגן נעמדו מולי ושאלו 'לאן?'. היה ברור לי שהם יודעים. זה היה מפחיד ומביך. המטבח המשיך לפעול. לקחתי את הדברים ויצאתי החוצה. כשהיינו בחוץ עם המצלמות, הגיעה מנהלת משאבי האנוש. היא היתה בהריון וביקשה ממני להוציא חבילות מהבגאז'. איך שהיא קלטה שהמצלמות התקרבו היא אמרה, 'אני לא מכירה אותה. אני לא מפה'. זה היה מאוד מעליב ושבר אותי. לא באתי לכאן לפגוע באנשים, אלא לתחקר את המקום".
רגע לפני שקיפלו ציוד, נוצר מפגש לא צפוי. "אלי (ועקנין) ראה אותנו והתקדם לכיווננו. אורלי אמרה לו שהוא עשה משהו לא בסדר. הוא אמר, 'מה את אומרת. ראיתי אותה פעמיים'. אמרתי לו, 'לא הצעת לי? לא נתת לי טלפון?'. הוא הכחיש. אמרתי לו שיש לנו את זה מצולם והוא עזב אותנו. זו היתה הפעם הראשונה שהייתי מולו לא לבד".
מושקוביץ' תכננה לשקוע שוב בלימודים, אבל מישהו שוב שינה את התסריט. "לאחר שישה ימים חתכו שלושה צמיגים באוטו של המשפחה שלי שחנה מתחת לבית", היא משחזרת, "לא יודעת למה, אבל כשהתקבלתי לעבודה מסרתי את הכתובת של ההורים שלי בנתניה ושל הבית באריאל, שם אני נמצאת בזמן הלימודים".
מה עבר עלייך?
"היו לי סיוטים. הייתי בטוחה שמחפשים אותי. נכנסתי לסרט. הנה, מחכים לי פה, עוקבים אחריי. החלפתי צילינדר. נכנסתי לאטרף. השתדלתי להיות כמה שפחות בבית. לא סיפרתי לאף אחד מה עובר עליי, מלבד להפקה".
כמה חודשים לאחר מכן הונחו יונים מרוטשות על רכבה של וילנאי (לא הוכח עדיין קשר בין הפרשות -א"ה). גם מנהל משרד ההפקה, דובי קרויטורו, קיבל שיחת טלפון עם מסר מאיים.
עד כאן הקדימון. לפני כחודשיים פנתה הפקת התוכנית למנהלי הגן לקבלת תגובות. התשובה: מכתב מעורכי הדין עם איום בתביעת דיבה בגובה מיליוני שקלים. כעבור כמה ימים הותקף אבי ניר באלות כשטייל עם כלבו ליד ביתו בצפון תל אביב. ניר פונה לבית החולים ואושפז במשך שלושה ימים לטיפול בחבלות ושברים בידיו ובפניו.
דירקטוריון קשת התכנס והחליט כי החברה תשדר את הסדרה כמתוכנן. כעבור כמה ימים סימנו במשטרה כיוון חקירה: גורמים בשוק האפור שנכנסו לשותפות מוסווית בגן האירועים עומדים מאחרי התקיפה. וזה לא הכל: המשטרה עצרה את ועקנין בחשד שביצע מעשים מגונים והטרדה מינית במושקוביץ'. בית המשפט המחוזי האריך ביום אחד את מעצרו, והוא שוחרר.
גן אורנים סירב לרדת מהכותרות. לפני שלושה שבועות ברח בעל הבית, יוחאי פלד, לחו"ל והשאיר אחריו עשרות זוגות צעירים, ששילמו אלפי שקלים לחתונתם. חובותיו של פלד לספקים ולבנק דיסקונט הוערכו בעשרות מיליוני שקלים. כונס הנכסים הזמני שנפגש עימו בחו"ל סיפר כי פלד התוודה בפניו שעזב את הארץ בגלל חשש שאנשי השוק האפור יפגעו בו.
מושקוביץ', כמו כולם, שמעה לראשונה על סגירת האולם במהדורת החדשות. "הרגשתי שהם קיבלו את העונש שלהם", היא אומרת.
תגובת משטרת תל אביב: "התיק של אלי ועקנין נמצא כרגע במחלקת תביעות. לגבי הסיפור של אבי ניר, זה עדיין בחקירה". ועקנין מכחיש בסרט את החשדות נגדו. צבי וילדר, לשעבר הדובר של "גן אורנים": "יוחאי פלד ביקש לא להגיב לפרשה באופן רשמי והודיע שהוא יטפל אישית בנושא באמצעות משרד עורכי הדין".
הכתבה המלאה - במוסף "סופשבוע" של "מעריב"
נא להמתין לטעינת התגובות
