הקרב על השידור - רשומון
אחרי שעורר סערה גדולה עם "החווה הסינית-רשומון", לבמאי ניר טויב יש פצצה מתקתקת חדשה: סדרה שמנפצת מיתוסים על גיבורי צה"ל ומחפשת את הגיבורים האמיתיים. אלא שכמו בפעם הקודמת, גם כאן הוא צריך לצאת לקרב משלו נגד אותו אויב: מוטי שקלאר, כיום מנכ"ל רשות השידור, שמסרב בכל תוקף לשדר אותה. "זה התחיל במאבק אידיאולוגי והפך לאישי", מאשים טויב
ב-21 באוקטובר 1967, היה מרמרי סג"מ צעיר על סיפונה של אח"י אילת. הוא יודע לספר על רצף התקלות שהביא לטביעתה ולמותם של 47 חבריו, עת תקפו אותה המצרים. אחרי אותו קרב, הוא קיבל את אות המופת, אך שמו כמעט לא נודע, ולדבריו גם לא לקחי אותו אירוע. לו היו שומעים לו, הוא מאמין, הייתה נמנעת גם הפגיעה באח"י חנית במלחמת לבנון השנייה.

"כשלושה חודשים לפני הטיבוע, במלחמת ששת הימים, החליט אלוף משנה דאז ביני תלם ז"ל, שהיה אז מפקד כוח משימה מול פורט סעיד, לסגת מהאזור בשל נוכחות סטי"לים מצריים, כיוון שהכיר באיום המוחלט שהיוו על המשחתת. אף על פי כן, לא נמנע חיל הים אחרי המלחמה משיגור המשחתות להפגנת נוכחות באותה זירה, עד לטיבוע ה'אילת'. נדרשו 47 הרוגים ומשחתת כדי להפנים את הלקח הברור עוד קודם לכן", הוא משחזר.
הייתי מעדיף לשכוח", הוא אומר ממיטת חוליו, "אני הלום קרב והאזכור לא עוזר לי. החפירה מביאה אותי שוב ושוב לאותו המקום. אבל אני שם כי אני לא יכול לא להיות שם. את הנסיבות שהביאו 47 חברים להסתלק לא ניתן להבליע".
למרות הרצון הכן של מרמרי ושל אחרים כמותו לספר מה באמת קרה בקרבות שמפארים את מורשת ישראל, הם מרגישים שפיהם נסתם גם היום, בימים שבהם נדמה כי גם צה"ל נתון לביקורת ועל מיתוסים יש זכות ערעור. זה קרוב לשלוש שנים, סדרה תיעודית בשם "אשמה ותהילה", שאמורה לחשוף לראשונה את האמת מאחורי סיפורי הגבורה הישראליים - ובהם גם זה של אח"י אילת - מטורפדת ברשות
ניר טויב, יוצר הסדרה, מבקש בשבעה פרקים לחזור לקרבות המשמעותיים משנת תש"ח ועד מלחמת לבנון השנייה. הוא מתכוון לנסות לאשש את התזה, לפיה מאחורי כל גיבור ששמו מהדר את דפי ההיסטוריה, ישנם גיבורים עלומים. ככל שנחשפים אותם גיבורים, נחשפת האמת שמאחורי סיפורי הלחימה המהוללים. ומזה בדיוק מפחד כנראה מנכ"ל רשות השידור, מוטי שקלאר.
את הקרב שלו עצמו מנהל טויב מול שקלאר כבר תקופה ארוכה, ולא בפעם הראשונה. כבר ב-2006 הוא הגיש את רעיון הסדרה למכרז תיעודי של רשות השידור, וזה התקבל בהתלהבות על ידי בכירים ברשות. בינואר 2007 אף הוזמן טויב לערוך מצגת בפני מנהל הטלוויזיה, מנהל התוכניות, מנהל התעודה בערוץ 1, איתי לנדסברג, ומנכ"ל רשות השידור שקלאר - והסדרה אושרה לשידור.
אלא ששבועיים אחר כך התכנסה "ועדת התקשרויות", שאמורה לאשר הפקות טרם צאתן לדרך, ולאחריה קיבל טויב הודעה מפתיעה: 15 סדרות אחרות נידונו לפני "אשמה ותהילה", וכשהגיעו לסדרה שלו אזל לפתע התקציב.
טויב היה אולי נוטה לקבל את זה, אלמלא לו ולשקלאר כבר הייתה היסטוריה משותפת. ב-2004, כמנכ"ל הרשות השנייה, החליט שקלאר לדחות את שידור סרטו מעורר הסערה של טויב "החווה הסינית - רשומון". העובדה שהסרט ניתץ את המיתוסים שצמחו סביב הקרב במלחמת יום כיפור הטרידה את שקלאר, כמו גם גורמים פוליטיים דומיננטיים, והקרנת הסרט במוצאי יום כיפור בוטלה ברעש ציבורי גדול.
הבמאי, שראה קשר ישיר בין שני הביטולים, החליט לצאת למאבק. בתחילה הוא דיבר עם שקלאר. "זה אישי או אידיאולוגי" - תבע משקלאר להודות. שקלאר הכחיש, אך הודה כי מדובר בעיניו ב"החווה הסינית משוכללת" והגדיר את טויב כמי שמנסה "לשחוט פרות קדושות ולנפץ מיתוסים".
טויב לא הסתפק בזה. במאי 2007, בעקבות לחציו, הגיעה שוב הסדרה לאותה ועדת התקשרויות והתקבלה החלטה להטיל על איתי לנדסברג למצוא בעבורה מקור תקציבי. עוד בטרם נמצא המקור, באוקטובר אותה שנה, דרש שקלאר פירוט מדויק של תחקיר הסדרה וקיבל אותו לידיו. בראשי פרקים סיפר שם טויב על כוונתו לחשוף סודות שמאחורי קרבות מפורסמים, וגם לשוב אל החווה הסינית. כמו כן, גילה כי צפוי לעלות בסדרה גם הקרב על המיתלה וחלקו של מוטה גור, אז רס"ן בגדוד 88. מאז, נותר אותו תחקיר על שולחנו של המנכ"ל ולא הוחזרה תשובה.
גם בתוך רשות השידור יש לא מעט שרואים בעמדתו של שקלאר טעם לפגם ותוהים לגבי מניעיו. כך, למשל, בפברואר 2008 התערב בסיפור יו"ר רשות השידור משה גביש, שדרש כי העניין יעלה באופן מסודר בוועדת ההתקשרויות.
במקביל, שלחו מנהל ערוץ 1 מושון מצליח, מנהל התוכניות אלי בבא ולנדסברג מכתב רשמי לשקלאר, הקורא לו לפתוח בהליך התקשרות עם יוצר הסדרה. הם הסבירו לו, גם בשיחות פרטיות, כי ערוץ 1 הוא המקום הטבעי לסדרה כזו. לנדסברג אף הגיע עם שקלאר יותר מפעם אחת לעימותים בעניין זה והבהיר לו כי תפקידו כעורך ראשי של רשות השידור הוא לאפשר מגוון דעות. "הרי ניר טויב לא יסכן את שמו הטוב כדי להפיק סדרה לא מדויקת", טען לנדסברג בשיחות ברשות.
אלא שגם זה לא עזר. הסדרה אכן הועמדה לדיון נוסף בדצמבר האחרון, אולם בטרם הגיעו אליה, קם שקלאר ויצא מהחדר בנימוק כי יש לו פגישה עם שר הביטחון. בעקבות זאת, החליט גביש להעלות את הנושא לפנים משורת הדין בוועדת הטלוויזיה של רשות השידור, בניסיון לכפות על שקלאר לקבל החלטה.

"ניר טויב הוא אחד היוצרים הכי מוערכים שיש. הוא עשה דברים עם הרשות, כגון הסרט על מבצע הפצצת הכור בעיראק, ו'תמוז', שקיבלו את הפרסים הגבוהים בארץ ובעולם", מסביר גביש ל"המגזין". "מצד שני, אין לו זיכיון שרשות השידור תעבוד דווקא איתו. בדיון שהתקיים התנגד רק שקלאר. הוא אמנם העורך הראשי של הרשות, אבל הסדרה עצמה היא סדרה לא פשוטה, והחוק אומר שבנושא בעל חשיבות ציבורית מותר לנציגי הציבור להתערב ולא להשאיר את ההחלטה רק בידי הפקידות - וזה מה שאנחנו עושים כרגע. ביקשנו שיתקיים דיון שבו כל אחד יביע את עמדתו, שתיערך הצבעה והפרוטוקול יובא לוועדת הטלוויזיה. המנכ"ל לא ביצע את זה מסיבות לא ברורות, ולכן בוועדת הטלוויזיה האחרונה הוא שוב התבקש לעשות את זה, ויחזור עם החומר ואז נוכל להתקדם".
טויב יושב בצד וצופה בכל העימות הזה ומשוכנע שהרקע הוא פוליטי. "בהחלט יש פה רדיפה אישית נגדי. מאז החווה הסינית שקלאר מצנזר את היצירה שלי. זה התחיל משיקולים אידיאולוגיים והפך למשהו אישי. אני לחלוטין מזהה דפוס פעולה. הוא גם לא רצה את 'תדע כל אם' שעשיתי על מלחמת לבנון, אבל הסרט נעשה על אפו ועל חמתו ושודר בסוף בערוץ הראשון".
למה אתה מתעקש ולא ממשיך עם הסדרה לגופי תקשורת אחרים?
"זו סדרה שמבחינת ההיקף והמסרים שלה יכולה להיות רק בשידור הציבורי. אין לה מקום בשום גוף אחר. ומלבד זאת, יש לי הרקורד שלי והמחויבות שלי לקהל הצופים, ואני יודע שהוא מחכה לסרטים שלי. אני עושה את הסדרה הזו בשביל הלוחמים, שרבים מהם נמצאים עכשיו בתקופה בחיים שלהם, שבה הם מתחילים לספר על חוויותיהם לראשונה. אני חייב לעשות את זה עבורם, לפני שהם לא יהיו ויהיה מאוחר מדי. ברור שככל שמעכבים את הסדרה, יש יותר סיכוי שאנשים ימותו".
מה שהכי מתסכל את טויב הוא החשש שיצירתו מעוכבת כדי שתישכח. "לו היו מתעמתים איתי אידיאולוגית, הייתי מתעמת בחזרה", הוא אומר, "אך כאן נוקטים נגדי צנזורה מהזן הגרוע ביותר: הסחת דעת והחלקה. שקלאר לא רק לא רוצה את הסרט אצלו, הוא לא רוצה שהסרט יהיה בכלל".
שקלאר, מנגד, עיקש בדעתו. "לא ניר טויב יכתוב את ההיסטוריה על פי גחמותיו", הוא טען בדיון שהתקיים בוועדת הטלוויזיה והסביר שיש לתת עדיפות לנושאי מוזיקה ותרבות על פני נושאי צבא, "בהם עוסקים ברשות השידור יותר מדי".

יו"ר ועדת הטלוויזיה, יעקב שחם, מסר בתגובה כי "הוועדה דנה בסדרה, והחלטתה הייתה כי על המנכ"ל לקיים דיון ולהעביר לוועדה את המלצותיה. לאחר קבלת החומר מהמנכ"ל, תערוך ועדת הטלוויזיה דיון וכל הנוגעים בדבר יוזמנו לישיבה וישמעו. אני מכבד את עמדתו של המנכ"ל. זכותו לחשוב כך או אחרת. ההחלטה הסופית תיקבע בוועדת הטלוויזיה. יש לי אכן עמדה אישית והיא ברורה, אבל אציגה בפני ועדת הטלוויזיה".