סוכן, מוסד
סוכן האמנים בועז בן-ציון, האיש שהביא את יאיר לפיד ל"אולפן שישי" והשיג לאסי כהן חוזה של 850 אלף דולר, הותקף לפני שבועיים באלימות מחוץ לביתו. מי היו האחראים? האם הסתננו גורמים פליליים לתעשיית הבידור? ומה הקשר למכות שחטף אבי ניר? למשטרה אין תשובה. גם לא לבן-ציון
רק תיק יעל בר-זוהר, רגע לפני עליית הטלנובלה בכיכובה בערוץ 3 של הוט, נותר חשוף. הפעם בן-ציון לא נאלץ להגות אסטרטגיית ניצחון. רק להתגעגע. לפני כמה שבועות, לאחר שנים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.
זה הזמן להתניע. שתי דמויות לא מוכרות קוטעות את המחשבות. הן מתנפלות עליו ומכות אותו בנמרצות. בן-ציון נפגע בפניו. הנזק אינו גדול. "אכן חוויה לא נעימה, אך מכיוון שאין לי סכסוך עם איש, מדובר בטעות בזיהוי", הגיב לתקיפה כאשר הפרשה התגלגלה החוצה, אבל אישר שקודם לתקיפה קיבל איומים על חייו.
"יש גם שוני וגם דמיון בין הפרשה של אבי ניר ובין זו של בועז בן-ציון", אומר גורם בכיר בתחום התקשורת. "אצל ניר יש חשדות ממוקדים. אצל בועז לא ברור עדיין מה קרה. המרכיב הדומה הוא שגורמים בעולם התחתון כבר לא נרתעים לפגוע באנשי תקשורת".
כל אחד מוזמן לנחש מי עומד מאחורי התקיפה. "עד היום היינו רגילים למעורבות של גורמים פליליים בשוק של המוזיקה הים תיכונית", אומרת היחצנית הבכירה רונית ארבל, המלווה את בן-ציון שנים ארוכות, "אולי גם שוק הבידור הלבן צריך להתרגל למפגש עם העולם הזה".
"אני דווקא כן חושב שמישהו מתעשיית הבידור היה מעורב בתקיפה", מצטרף עודד מנשה, מיוצג ותיק של בן-ציון. "אולי מישהו התבאס שלא קידמו לו את החלומות".
ויש שמצביעים על דרך שלישית. במקביל לייצובו של "ייצוג 1" כאחד המשרדים המובילים בשוק, פנה בן-ציון לאפיקי הכנסה נוספים. עסקי נדל"ן עם בנו אייל, השקעות ברומניה ורומן לוהט עם הבורסה. "אף אחד לא מאמין שמישהו שמתעשיית הבידור יפגע בו", אומר סוכן מתחרה. "בניגוד למה שנדמה לכם - פה אין כסף גדול, והאמנים הם בכלל חנונים. אם זה כבר בא, זה קשור למישהו מהעולם העסקי".
בבתי הקפה של תל אביב התגלגלו תאוריות פרועות אחרות, המתאימות לשמש יותר כתסריט לסרט מתח שבן-ציון ילהק. דמותו הצבעונית כבר הונצחה במערכונים של יצפאן בערוץ 3 ואף בסדרה "החיים זה לא הכל". הוא הוצג שם כסוכן אולד סקול, שמתפעל את עולם הבידור על אצבע אחת, תוך שימוש בחן טבעי, קשיחות לא מתפשרת, קול קורליאונה צרוד מעישון ותחכום של חתול רחוב.
הוא נולד בבולגריה ב-1946. הוריו קראו לו מרקו. כשהיה בן שנתיים עלתה משפחתו לארץ והתיישבה ביפו. בבית הספר עברת את שמו לבועז. אמו שרה במקהלת צדיקוב, והוא הגיע בעקבותיה. מנצח המקהלה והשכן יצחק גרציאני התביית על הילד הפעלתן והפך אותו למנהל המקהלה. השניים המשיכו לשתף פעולה גם בתזמורת צה"ל. ביפו מיהרו לזהות את הבנדיט הקטן. "יש לו את הממזריות", אומר חבר ותיק, "הוא ישר כמו סרגל. אבל אם לא היה מגיע לבידור, לפי הכישורים שלו והסביבה בה גדל ביפו - הוא יכול היה להצליח בעולם הפשע".
לאחר השחרור הפגיש אותו גרציאני עם מנהל תאטרון בימות, יעקב אגמון. "הוא הגיע אליי לבוש חליפה", מספר אגמון, "בהתחלה עשה שליחויות, עבודה משרדית. אחר כך הפך למנהל הפקות, מנהל שיווק. כשהקמתי את תאטרון בית ליסין הוא המשיך לעבוד איתי. שם הוא פגש את שותפו לימים למשרד, אילן בושרי".
חוכמת הרחוב שלו התאימה לעולם הבידור. "כשנסענו לארצות הברית עם ההצגה 'איש חסיד היה' הוא לא ידע מילה באנגלית", נזכר אגמון, "בשבוע הראשון הוא אמר לי,'יענק'לה, מנסים לרמות אותנו'. חשד שמנהל ההצגה האמריקאי והקופאי מנצלים אותנו. הוא זיהה את זה על סמך תנועות הגוף שלהם, חושים חייתיים יוצאים מן הכלל. בדקנו והתברר שהוא צודק".
בן-ציון ידוע בחוש ריח נדיר לזהות הצלחות. "היתה הצגה בבית ליסין בשם 'אחרון הפועלים'", ממשיך אגמון. "עד ההצגה
מלבד חושים חדים הבחור התגלה כמאכר לא קטן. "אם היתה הפקה, הוא היה יודע עם מי לדבר", מספר יוסי פרוסט, שעבד אז כעוזר מפיק אצל אגמון. "כשקיבלנו הצעות מחיר מנותני שירותים, הוא אמר 'תנו לי לנהל', ולהפתעת כולנו היה משיג את המחיר הנמוך ביותר. יש לו חוש חייתי לקרוא את הצד השני. הוא שחמטאי מבחינת ראייה ותכנון מהלכים קדימה".
בשנת 1980 החליט בן-ציון לצאת לדרך עצמאית. לאחר ביקור ממושך בארצות הברית, הוא חזר עם חזון: להקים סוכנות לייצוג יוצרים. מה שטוב לאמריקה, החליט, טוב גם כאן. הוא שכר חדר במשרדו של האמרגן ג'קי בן-נסים ליד רחוב דיזנגוף והתחיל לגשש אצל היוצרים שהכיר מימי בית ליסין: נעמי שמר ויוסי בנאי.
"יום אחד פגשתי אותו ברחוב", מספר צדי צרפתי. "עבדתי בבית ליסין וביימתי את חוה אלברשטיין ונעמי שמר. הוא אמר לי, 'אני חושב לפתוח משרד לייצוג יוצרים, לא שחקנים. איך זה נראה לך?'. הייתי בוק בענייני כספים ולא אסרטיבי בדרישות. לא חשבתי הרבה, ותוך דקה אמרתי:'אלך על זה'. במשך שלוש שנים היו שלושה לקוחות במשרד: שמר, בנאי ואני. הוא היה הרבה יותר מסוכן, ממש מנהל אישי".
תאר את מערכת היחסים שלכם?
"הרגשתי שאני בידיים בטוחות. הוא לא דיפלומט, אין לו חשבון. הוא לא מתרגש ממכובדים, לא משאיר שום דבר בבטן. המון פעמים נפגעתי ממנו ולא אהבתי את זה, אבל זה בועז. אם הוא לא אוהב הצגה, הוא יאמר לך. בועז מייצג את העם. הוא לא אליטיסט. אם הוא יאהב את ההצגה שלך, אתה שקט. היא תצליח. יש לו החוש לדעת תוך 20 דקות של הצגה אם הערב יצליח".
התסריטאי דניאל לפין ("זהו זה", "החיים זה לא הכל") זוכר את התקופה הראשונה של המשרד. "הגעתי אליו באמצע שנות השמונים כבחור צעיר. הוא החזיק לי את היד, נתן לי מחשב, אמר לי, 'שב כאן ותתחיל לכתוב'. אני לא יודע איפה הייתי ללא בועז. פעם באתי עם יוני להב והיה לנו מחזה ביד ורצינו למכור אותו. הוא נתן לנו כסף ואמר 'אל תמכרו אותו, תעבדו עליו'. כשהייתי במצוקה כלכלית הוא עזר לי. יש לו הערצה לאמנים. הוא כל הזמן אומר, 'אני לא מבין כלום', אבל הוא מבין המון".
עד כמה הוא חשוב בתעשייה?
"הוא הראשון שהגדיר בארץ את עבודת האמן כקניין רוחני. כל הזמן הוא אמר לאמנים, 'השידורים החוזרים הם הפנסיה שלכם'. בשנות השישים אנשים כתבו מערכונים ולא ראו שקל. מנחם זילברמן סיפר שכתב את המערכון 'משה והאורנג'דה' לדודו טופז, ובתמורה קיבל מזרן".
זיכרון לא רחוק: בועז בן-ציון יושב במשרדו. לגופו חליפת בד, ובידו סיגר קוהיבה. השיחות בטלפון לא מפסיקות לזרום. הבת מורן מעדכנת בהתפתחויות האחרונות. בן-ציון נכנס לפעולה. הוא מרים טלפון לציפי פינס, מנהלת בית ליסין, ובקו השני משוחח עם נתי רביץ. הצגה חדשה ברקע, וצריך לקשור קצוות מול הבימה. יד אחת מכסה את האפרכסת, שנייה משרטטת משהו על פתק. הפה לא מפסיק לעבוד. רגע הוא עם פינס, שני עם השחקן. אי אפשר לעמוד בקצב. הוא משחרר קללה, מחמיא לפינס, מעמיד במקומו את רביץ ולבסוף תופר לו חוזה נחשק. אחר כך הוא מוזג לעצמו כוסית של קוניאק.
בן-ציון מסתכל בשעון. זו שעת צהריים מאוחרת, והוא מסמן החוצה. כבר יותר מ-25 שנה המשרד נסגר בשעה ארבע. כן, גם למחויבות המקצועית יש גבולות. זה הרגע לתחזוק עצמי הכולל מניקור-פדיקור אצל קוסמטיקאית, טיפול שבועי בספא, מרתונים של שש-בש, ארוחות במסעדת דיקסי.
הוא ראש השבט. בתו מורן ובנו איל שותפים בעסקים. אחותו דרורה עובדת במשרד מיומו הראשון. רק האישה קטי, אותה הכיר בבית הספר היסודי, מחוץ לביזנס. "היא אחות מעולה בתל השומר", מספר אגמון, "כולם אוהבים אותה. אבל היא לא תספר לבועז אם מישהו מעולם הבידור יאושפז אצלה במחלקה". הוא בקשר טוב עם הנכדים, ופעמים רבות מבלה המשפחה המורחבת יחד בחו"ל.
גם הטאלנטים הוותיקים של המשרד הם חלק מהפמיליה. עם משפחת לפיד הוא מבלה חופשות במועדון נופש בטורקיה. "הוא חלק מהמשפחה שלנו", מאשר גם עודד מנשה, "היינו כמה פעמים בטורקיה עם בועז ואשתו, מורן והנכדים. הוא אף פעם לא נותן לשלם. גם אם יישבו 20 אנשים ליד השולחן, יש לו את המנהג לקום ולשלם עבור כולם".
לקוח מועדף נוסף הוא יצפאן, שהעיד כי הוא מסוגל להתקשר אליו בכל שעות היממה ומקבל ממנו פידבק קבוע אחרי כל תוכנית. אבל הקשר הקרוב ביותר התקיים עם יוסי בנאי. כמה חודשים לפני מותו נסעו השניים למסע אחרון בצרפת. את הלוויה הפיק בן-ציון בעצמו.
לא חסרות דרמות: ברגע הראשון שבו ליאור אשכנזי הצליח להחזיק את השפופרת, אחרי יומיים של התמוטטות נפשית שתוגברה בכדורים ובאלכוהול, הוא יצר קשר עם בושרי, ופתח בפניו הכל. התמכרות לסמים, חיים על הקצה, דיכאונות. בושרי ובן ציון ליוו את אשכנזי עד שחזר לתפקוד מלא. מהמשרד לא הודלפה מילה על מצבו.
"בועז בעצם הציל אותו", מספר גורם בעולם הבידור, "הוא מיד סידר לליאור עבודה בטלנובלה 'השיר שלנו'. למרות שהוא לא רצה לעשות טלנובלה, בועז אמר לו שהוא חייב להרוויח כסף, לסגור את החובות ולהתחיל את החיים שלו מחדש. הוא הקשיב לו, והיום הוא נמצא במקום אחר, הרבה יותר טוב לו".
טל ברמן סבל מהתקף חרדה קשה ערב הגשת תוכנית חדשה בערוץ 10. "טל פשוט התמוטט מהמתח. בועז ואילן נסעו אליו מיד, הביאו רופא והוא חזר לעצמו", מספר מקורב לבן-ציון, "גם למאיר סוויסה הם נתנו גיבוי כשהוא לא היה במצב כל כך טוב. במצבים הכי קשים האמנים של בועז יודעים שהוא קודם כל משפחה".
והם מחזירים אהבה: כשבן-ציון התאשפז בבית החולים שיבא לאחר התקף לב (סיגריות, סיגריות), כל החברים התייצבו. כך גם כשבתו ארגנה לו יום הולדת 60 במסעדת פוד ארט. יאיר לפיד הנחה את הערב. "יש לו כבוד עצמי", אומר אגמון. "מצד אחד הוא אדם שנעלב בקלות. מצד שני הוא רחב לב. הוא מלווה כסף לאנשים שנמצאים בתקופת בצורת. אני מכיר לקוחה מהמשרד שהוא הלווה לה 20 אלף שקל".
בדף הפותח של אתר הבית של "ייצוג 1" מרצדת כבר שנים להקת משינה. הרכב הרוק המצליח ביותר בתולדות הרוק הישראלי הוא פרויקט חיים של בן-ציון. זה התחיל כאשר יוסי בנאי העביר לו קלטת עם השיר "רכבת לילה לקהיר". הוא נדלק ומיד זימן את החבורה הצעירה. הצלחת האלבום הראשון היתה עצומה, אבל אז באה הנפילה עם אלבום שני מורכב יותר. חברות התקליטים הרימו ידיים, אבל בן-ציון הכניס את היד לכיס ומימן את הפקת האלבום הבא. מלבד פריטה על הבס, בן-ציון היה מעורב בהכל. החבר השישי בלהקה, כינו אותו.
"משינה קיימת רק בזכותו", מספרת ארבל, שעובדת שנים רבות עם הלהקה, "היא יכלה לסיים את דרכה בהרבה נקודות על ציר הזמן. לפני התקליט 'מפלצות התהילה' בועז הבין שהלהקה תיכנס לשנתיים-שלוש קשות בגלל שאין סיכוי להצלחה מסחרית. הוא סגר עם סלקום חסות כלכלית, לפני שהמונח 'חסות' היה קיים כאן. משינה שקיבלה ריקושטים שליליים בגלל המהלך הזה, נשכבה על הגדר עבור יוצרים אחרים. והוא לא הקל על סלקום".
למקורביו אמר בן-ציון לא פעם שחברי משינה הם כמו ילדים שלו. "גם כשבמוזיקה לא היה כסף, בועז האמין במה שהם עושים, ועובדה שזו הלהקה היחידה שמתפרנסת עד היום מלעשות מוזיקה", אומר גורם שעבד עם משינה, "בועז עדיין בקשר איתם. עדיין מגיע להופעות".
ב-1995 התפרקה הלהקה. "אני כבר עצוב מאוד", אמר אז לתקשורת, "תמכתי בכל החלטה שלהם, כולל ההחלטה להיפרד". לא לאורך זמן. בן-ציון הוביל ב-2003 את האיחוד המחודש. בסיום ההופעה בפארק הירקון הזמין אותו יובל בנאי לעלות על הבמה. הבוס סירב.
בשנות התשעים, עם פרוץ עידן הטלוויזיה הרב ערוצית, התחולל המפץ הגדול של המשרד. הצלחה רדפה הצלחה. בן-ציון סימן את יאיר לפיד והחליט לבנות בעבורו תוכנית ארוכת טווח. התחנה הראשונה היתה כמנחה "סוגרים שבוע" בערוץ 1, ומשם תוכנית ראיונות אישית בערוץ 3. את ערוץ 2 החליט בן-ציון להקפיא לכמה שנים. הסבלנות השתלמה: בשנה האחרונה מוביל לפיד את "אולפן שישי".
למקורביו הסביר בן-ציון שהוא ולפיד פשוט הרגישו שלפיד מיצה את עצמו, שהוא הפסיק להתחדש. "בדיוק באותו זמן היה חור ב'אולפן שישי' והאנשים שקובעים החליטו שיאיר מתאים למשבצת", אומר אדם שהיה מעורב בסוד המגעים, "נורא קל למכור מישהו כמו יאיר. יכול להיות שלפיד חשב על המהלך הזה שנתיים לפני שהוא קרה".
אבל יותר מהכל ייזכר בן-ציון בזכות החתמתה של מיקי חיימוביץ בערוץ 10. לפי מגזין "רייטינג", המהלך נולד ערב אחד כשבן-ציון, שבכלל לא היה אז הסוכן שלה, התקשר אליה והציע לה לעבור את הכביש. מנכ"ל הערוץ מודי פרידמן והבעלים יוסי מימן קידמו את המהלך ופתחו את הכיס: 450 אלף דולר בשנה, לפי הדיווחים. "ביום שלישי בצהריים הניחה חיימוביץ' את מכתב הפיטורים שלה על שולחנו של מנכ"ל חברת החדשות, שלום קיטל, והמריאה לחופשה בפירנצה, בלי להותיר לו פתח לשכנע אותה לחזור בה", נכתב אז.
הטאלנטים לא הפסיקו להגיע למשרד. אלון אבוטבול, אורנה דץ, אברי גלעד, יהורם גאון, איילת זורר, גיא זוארץ, שי ודרור, דנה מודן, עדן הראל, עודד מנשה, אפרת רייטן, עפר שכטר, מיה דגן, אקי אבני, רמי הויברגר, מאיר איינשטיין, רותם אבוהב, דב נבון ואחרים מובילים רשימה של 300 מיוצגים. בושרי והבת מורן לקחו עוד תיקים על עצמם. בן-ציון התמקד בתותחים הגדולים. "יש ריספקט להיות מיוצג שם", מסביר אחד הטאלנטים את הנהירה. "המשרד נחשב להכי רציני בתעשייה וזה הופך גם אותך לרציני".
אז מה סוד ההצלחה של הסוכן הוותיק? לבן-ציון יצא שם של סוגר החוזים הכי טוב בתעשייה. "כולם יודעים - החוזים שלו הכי גבוהים בשוק", אומרת מיוצגת נלהבת. "הצד העסקי שלו משדר קור גדול, החלטיות, חיתוך אגרסיביות", סוברת ארבל, "אבל יש את הצד של בועז הבולגרי, האבהי, החם. בועז הוא מאוד רגשן. הוא לא מתבייש לדמוע ולהיחנק מבכי. מצד שני, אין לו פחד מכלום. כבר בהתחלת הדרך הוא לא פחד להרים טלפון לאף גורם מתחום התקשורת - בעלים, עורכים, משרדי פרסום -ולהוביל מהלכים לטאלנטים, כאילו הוא מייצג את בוב דילן".
איפה הערמומיות שלו באה לידי ביטוי?
"יש לו ראייה מרחבית. הוא יכול לייבש טאלנט ארבעה חודשים ולהציג אותו ככותב ספר, עד שיקבל את התפקיד הבא. הוא לא מפחד לומר לא ודורש מחירים גבוהים".
אגמון: "הוא בא מההפקות, זה היתרון שלו. ולכן יודע את כל הפרובלמטיות. הוא לא ישיג לאמן שלו תנאים בלתי אפשריים שאחר כך כל ההפקה תתפוצץ. הוא מסוגל לומר לאנשים: 'תירגע'. הוא ניתק קשרים עם אנשים שהצנרת שלהם השתבשה. כלומר שהשתן שלהם עלה לראש".
יוסי פרוסט מנסה להסביר איך הנוסחה פועלת: "בועז תמיד בעדך, אלא אם כן הוא נגדך, ואז עדיף לך להסתתר".
בן-ציון דורש הדדיות וההתערבות שלו טוטאלית. מתמיכה אבהית ועד שיבוש חוזה לכאורה נוצץ. "להרבה אמנים אין חוזים חתומים מולו", מדגיש עודד מנשה, "היחסים הדדיים. אם אתה לא רוצה להישאר אז אל תישאר. אין פה איזה אמן, שאם הוא יעזוב המשרד יתמוטט. בועז לא יצבע את החיים בוורוד עבורך. אמרגנים אחרים לפעמים רוצים למרוח אותך".
כשיעל בר-זוהר התקבלה להנחות את התוכנית "מזל טוב" בטלעד הוא ראה את הפיילוט וקיבל את הג'ננה. הפרומואים כבר היו מוכנים, אבל הוא שכנע אותה לנטוש את הפרויקט. את אגם רודברג שכנע לוותר על השתתפות בסדרת הדרמה לילדים "האח הגדול" כדי שתמשיך בלימודים.
"בועז תמיד אומר לא למהר", מספרת עדן הראל, שהצטרפה למשרד בהמלצת בעלה עודד מנשה, אחרי שקודם היתה מיוצגת אצל יואב גרוס. "היתה לי הצעה לקמפיין, ואמרתי,'ניקח, עדיף ציפור אחת ביד'. ואז בועז אמר:'לא ניקח ולא נוריד את ערכך בשוק. תנוחי'. שמעתי בעצתו ואז באמת הגיעה הצעה עם כסף ראוי. קיבלתי הצעה להשתתף ב'מדורת השבט' בערוץ 10. בהתחלה התלבטתי. אלה לא סכומי עתק כמו שמשלמים בפריים טיים בערוץ 2, אבל בועז התעקש שאקח את זה. אמר שמה שקשור ל'הישרדות' קשור להצלחה. הכסף חסר משמעות. המטרה היתה להחזיר אותי לפריים טיים. כשהוא לא מצליח לשכנע אותך הוא אומר, 'את לא מבינה כלום'".
בן-ציון גם מעורב בתכנים. "כשהעלינו את הלייט נייט 'טינופת' בועז היה מאוד מעורב: לאן התוכנית הולכת, האם זה טוב או לא לטאלנטים שלו", מספרת קרני זיו, סמנכ"ל תוכן בהוט, "גם בפיתוח הסדרה החדשה של אקי אבני הוא מעורב".
הוא רץ למרחקים ארוכים. יודע לקרוא את השוק ולאבטח כלכלית את הקריירות של האמנים שלו. הוא היה מהראשונים שקידמו את חוזי הטאלנטים בטלוויזיה. כלומר משכורת קבועה תמורה בלעדיות, ע"ע עדי אשכנזי, יאיר לפיד, אלי ומריאנו ואחרים. שיאן השכר הוא אסי כהן שלו סגר בן-ציון, לפי הפרסומים, חוזה בסך 850 אלף דולר בקשת (המשבר הכלכלי האחרון והגירעונות של הערוצים המסחריים הביאו לצמצום במספר החוזים שהתחדשו).
במקביל , הוא שכלל את יכולת סחיטת הלימון. לעדי אשכנזי תפר חוזה עם חברת ההשקעות הגדולה "ישיר - בית השקעות", בגובה שלושה מיליון שקלים. לעומת זאת, דנה מודן דחתה על פי המלצתו קמפיין של בנק לאומי, לאחר שההצעה עמדה על 50 אלף דולר בלבד.
גם התקשורת הבינה את כוחו. מילה אחת שלו וכתבת השער המוזמנת בסכנה. מצד שני, כשעדי אשכנזי דורשת מאפרת משלה לכתבה ב"רייטינג", בן-ציון מאותת לה שהמטוס להוליווד לא ימריא הערב. "בפגישות איתו", מספר עורך בתחום הבידור, "הוא מסוגל להסתלבט על הטאלנטים שלו. ההוא רוצה הרבה כסף, להיא יש קרחת. כאילו דאחקות, אבל לא ממש. הכי אולד סקול שיש. הוא אוהב לספר 'עשיתי היום 10,000 דולר במניות, ואין לי מושג במניות'".
אבל לא הכל דבש. עם השנים צבר בן-ציון מתנגדים, בעיקר בעלי סוכנויות מתחרות שנאלצו לראות את הטאלנטים, שהם גידלו עוד מהחוג לדרמה, עוזבים למשרד שלו. שחקני רכש אחרונים: אקי אבני ואפרת בוימולד שערקו מזוהר יעקבסון, רודברג מרוברטו בן שושן, מלאני פרס מלוק וגיא אריאלי שנטש את רן תורג'מן. "כשחזרתי לארץ לפני כמה חודשים החלטתי לעבוד מול בועז בן-ציון", מסביר אקי אבני. "בועז מתמחה בלקחת טאלנטים עשויים כבר ולמצב ולייצב אותם. בפגישת העבודה הראשונה שלנו הוא שאל אותי מה אני רוצה לעשות וכמה דחוף לי להתחיל לעבוד. שמע גם את הפנטזיה וגם את הרצון המיידי. שבע שנים לא הייתי פה ולא חייתי את השוק. קיבלתי החלטה גורפת שאני הולך עם הבטן שלו. טביעת העין שלו מדהימה. יש לי פול טרסט". לדברי אבני, כבר יש תוצאות לקשר החדש. "לאחרונה חתמנו עם קשת על סדרת דרמה שאשחק בה. היא תצולם בלוס אנג'לס".
"אגם שנה וחצי אצלו", מתגעגע בן שושן, "אצלי היא עשתה מיליונים, היתה חמה ומפורסמת. אז אני לוקח עמלת סוכן בגובה 25 אחוזים והוא 12. אבל תסתכל מה היא עשתה מאז שהיא אצלו".
המתחרים של בן ציון ישמחו לרשת כמה מהטאלנטים שלו. "הוא קם בבוקר ולא יודע שהם נמצאים בסוכנות שלו", טוען סוכן מתחרה, "הוא לא מגדל במשרד שלו דור חדש, אלא מקבל אנשים על המוכן. למה הולכים אליו? זה פסיכולוגי. הטאלנטים רואים לאן כולם הולכים-והולכים כמו עדר".
גם עובד מחפוד לא משחרר הצהרות אהבה. "הוא לא סוכן", ירה ב-2007 בראיון ל"מעריב", "אלא עורך דין שלא מכיר את הטאלנטים שלו. יש לו פה מלוכלך. הוא מדבר בשפה מאוד נמוכה. לא ברור לי איך האיש הזה קיים בתעשייה הישראלית. מה שבטוח שבלונדון ובניו יורק הוא לא היו אפילו סוכן סטטיסטים". בן-ציון ענה בתגובה: "מי זה עובד מחפוד?".
החבר והקולגה חיים סלוצקי מסמן את הבעיה: "אני חושב שצריך להפריד בין ניהול אישי לסוכנות ייצוג. בועז משלב את שניהם. אתה לא יכול לנהל בו זמנית ארבעה זמרים. לפעמים יש ניגוד אינטרסים בין המקצועות: מנהל אישי צריך לבנות קריירה. סוכן צריך למכור כמה שיותר כרטיסים. בועז מנהל בהצלחה מאבק מאוד מתוחכם בין השניים והצליח להתאים את עצמו בכל פעם מחדש לשוק המתפתח".
יש גם מי שעשו תנועה הפוכה. ענת וגידי גוב עזבו את הסוכנות אחרי שנים של עבודה משותפת, וכך גם המחזאית עדנה מזי"א. "הסוכנים נהיו יותר חשובים מהאמנים עצמם", אומרת מזי"א, בניסיון להסביר.
אבל הפרידה הכי מדוברת בתעשייה היא של יעל בר-זוהר. בן-ציון מלווה את הבלונדינית הלאומית שנים ארוכות. ב-2003 הוא גם עשה כמעשה חיימוביץ' והעביר אותה לחוזה טאלנט שמן בערוץ 10. בקיעים ראשונים נרשמו לפני כמה חודשים, כאשר יב"ז ביטלה קמפיין לחברת בגדי ההריון "רמי לי". "היו מגעים מאוד מתקדמים לקראת חתימה עם בר-זוהר", סימנו בחברה את האשם. "הוצע לה סכום של כ-50 אלף דולר, אך משום מה, ברגע האחרון יעל החליטה שהיא לא רוצה לעשות שום קמפיין אופנה, אלא להתמקד בהריון". כיום היריבה הגדולה, זוהר יעקבסון, מטפלת בחוזים של ברזוהר מול תעשיית הטלוויזיה והקולנוע, ועו"ד פרטי בחוזים אחרים. "לכל אחד יש את המומחיות שלו", אומרת יעקבסון ולא מוסיפה.
הכתבה המלאה - במוסף "סופשבוע" של מעריב
ערן סויסה היה שותף בהכנת הכתבה
נא להמתין לטעינת התגובות
