שומרים את הפתקים קרוב לחזה
רגע לפני שהקולות הצפים משנים את התוצאות ושמים ללעג את הסקרים, חזרנו אל מערכות הבחירות האחרונות לברר מה הכריע אז את הכף
- כיצד השפיעו הקולות הצפים על תוצאות הבחירות בשנים קודמות?
זו הסיבה שהיום כולם רודפים אחריהם, מראיינים אותם, משרטטים קווים לדמותם ותוהים על קנקנם. אולי זה מכיוון שמדובר ברבים כל כך, ואולי האמת היא, שכאשר מדובר במערכת בחירות מנומנמת כמו זאת, הבוחרים פשוט יותר מעניינים מהמועמדים עצמם.
אבל מי הם אותם קולות צפים ואיך אפשר לדעת מה יצביעו? איך מזהים אותם? מרבית הסוקרים שעמם שוחחנו מכלילים כל מי שלא ידע להשיב על השאלה "לו הבחירות היו נערכות היום למי היית מצביע/ה?" כמי שעדיין מתלבט. סיכום של מרבית הסקרים שהתפרסמו בשבוע האחרון מעלה שמדובר בכ-15 אחוז מהנשאלים - קרוב ל-20 מנדטים.
רבים נוטים להפריז בהערכת מספרם של המתנדנדים, אך כל הסוקרים ששוחחנו איתם מסכימים שזה אכן טווח המונח "פחות או יותר". "אחת הבעיות הגדולות ביותר שקיימות כרגע היא איך באמת אתה מפצח את הקהל הבלתי אפשרי הזה של המתלבטים", אומר ד"ר רפי סמית', העומד בראש מכון סמית'. "אני חושב שזה דבר שלקחו אותו כאן לקצה בלתי אפשרי. נכון, יש לנו מודלים שמתבססים על שאלות רקע על פי תפיסת העולם שלהם, אבל עדיין, חשוב לזכור, לא כולנו מצביעים באופן רציונלי. כל הזמן מבקשים ממני, 'תנתח לי את הקולות הצפים'. פתאום התבקשתי להיות זיגמונד פרויד. אני לא מפצח האגוזים. אני באמת לא חושב שזה במנדט של הסוקרים להכיר את נפשם של המצביעים".
על אף שסמית' מסרב להיות נביא, בבחירות האלה צפי ההצבעה של "המתנדנדים" מרקיע שחקים. "אני לא זוכר כל כך הרבה התעניינות בקולות הצפים כמו שיש בבחירות האלו", אומר הפרשן הפוליטי של מעריב בן כספית. "הפעם אנחנו רואים את זה בעוצמה כזאת, כי אנשים מרגישים שפשוט אין למי להצביע. טווח ההתלבטות הוא כל כך רחב, אנשים מתלבטים בין קדימה לעבודה וגם בין ליברמן למרצ. אנשים פשוט לא יודעים מה להחליט. המלחמה האחרונה הזיזה את הכול ימינה, אבל לא באמת עזרה לאנשים להכריע. היום הסקרים מראים נטייה למחנה הימין, אבל לא הייתי אומר שהכול סגור. ציבור גדול כל כך של מתלבטים עוד יכול לשנות את התמונה".
אז מתי החל כל העיסוק הזה בקולות הצפים? סמית' מציין שזה היה לאחר היווסדה של קדימה, ש"המתנדנדים" החלו לתפוס כותרות ולהפוך לכלי משחק חשוב בבחירות. מפלגת המרכז הגדולה בהנהגתו של אריאל שרון שברה את מחנות ההצבעה הקלאסיים של ימין ושמאל. "בשנות ה-70 וה-80 המצביע הישראלי היה מאוד שמרן", הוא אומר. "מי שנולד עם שם המשפחה 'רבינוביץ' - 70 אחוז הייתה הסבירות שהוא מצביע לעבודה ולשמאל. מי שנולד 'אזולאי', ההסתברות הייתה שהוא היה מצביע לליכוד ולימין. הייתה חלוקה ברורה. מאז הצטרפותה של קדימה מצאתי למצביעים שלהם שם חדש - 'אזוביץ'".
מהם המאפיינים הכלליים של שאר הבוחרים בישראל?
"הבוחר החדש הרבה פחות נאמן למפלגה שלו, מחליף את דעתו תכופות ואת ההחלטה הסופית הוא מקבל ממש, אבל ממש, ברגע האחרון. בבחירות הקודמות כל בן אדם חמישי הצביע למפלגה שלא הצביע לה בעבר. ואילו כל בן אדם שישי לא ידע מה הוא מצביע 96 שעות לפני שהוא הגיע לקלפי. ה'נזילות' חוגגת בממדים שלא היו כאן בעבר".
"הסקרים שבוצעו אז הראו שיומיים לפני הבחירות 16 אחוז ענו שלא החליטו למי יציעו ובסופו של דבר ביום ההכרעה עצמ כמעט 75,000 איש קמו בבוקר והצביעו לגימלאים מבלי שתכננו זאת מראש".
הקול הצף הפך כמובן למוקד משיכה עבור המפלגות. במערכות הבחירות האחרונות מבקשות כולן לדעת מיהו המתלבט, ואם אפשר גם איפה הוא גר, כדי לחזר אחר המנדטים הבלתי צפויים.
"המאפיינים
איך בסופו של דבר הם יצביעו? שאלנו את המומחים את שאלת מיליון הדולר וביקשנו מהם להסתמך על תוצאות העבר. סמית' מאמין שאף שהם נוטים שמאלה, המתלבטים כנראה יצביעו כמו "יתר עם ישראל". ואילו פרופ' קמיל פוקס המפקח על מכון דיאלוג ממפה את קבוצות המתלבטים ומחלק לשתיים: "אלו שקופצים על העגלה המנצחת וצעירים שמחפשים את הכוכב התורן".
הקבוצה האחרונה, מונה אותם אנשים שלא מרוצים מהמערכת ומחפשים דבר שונה. הם אלו שהעלו את שינוי בבחירות 2003 ושלוש שנים לאחר מכן את מפלגת הגימלאים. "יש לפעמים מגמה של הצטברות קולות צפים למפלגות שהן מחוץ לקונצנזוס", מסביר פוקס. "אלו אותם אנשים שבמקרה אחר לא היו הולכים להצביע".
השנה התקשו המומחים לראות אם יש מפלגה כזו. אבל לטענת פוקס אסור לשכוח את הקבוצה הראשונה שחבריה צפויים להצטרף למנצח הגדול. "בשנת 2003 המצב היה דומה מאוד למצב של היום", הוא מזכיר, "הליכוד הגיע אליהן חלש מאוד, עם חמישה עשר מנדטים ואחוז המתלבטים עמד על 20 אחוז. הסקרים צפו לו בסביבות 34 מנדטים ובסופו של דבר הוא עלה ל-38. זאת מגמה ברורה - הצטרפות לצד המנצח".
האם זה אומר שקולות המתלבטים תורגמו לארבעה מנדטים?
"זו בהחלט אחת המגמות האפשריות, וזה יכול לקרות גם הפעם, אם הליכוד ייתפס כמנצח חד-משמעית. לעומת זאת, אם תהיה תחושה שיש מאבק רציני בין המפלגות הגדולות זה יעבוד לטובת קדימה".
ומה בדבר נאמנות למפלגה אחת, האם זו באמת נעלמה מן העולם?
"אני מאמין שמספר המתלבטים דווקא לא גדול כפי שמציירים אותו", אומר ד"ר דורי שדמון מנכ"ל חברת טלסקר. "בסופו של דבר, אנשים שמצביעים זה בא להם מהבטן או מההרגל. המתלבט מאוד מושפע גם מהסביבה הקרובה שלו".
נא להמתין לטעינת התגובות
