הכישלון שלנו, הרווח שלהם
התייחסנו לפוליטיקה כמו לכדורגל, בחרנו קבוצה ולא שאלנו שאלות, לא התעקשנו על הדברים החשובים - נכשלנו
המילים שיצאו להם מהפה היו מלוטשות, מצונזרות ומצומצמות על פי צו יועצי סקרים ופרסומאים, ונועדו לגרום לנו להפסיק לחשוב. להתרשם רק מהעטיפה, מהפוטושופ, ולהסיט את תשומת הלב מהדברים החשובים. בין אם נודה בכך ובין אם לאו - סיממו אותנו.
נכשלנו כי נתנו למערכת הבחירות הזו לחמוק מתחת ידינו ולא התעקשנו על סדרות עימותים בין המועמדים המובילים. נכון, הייתה מלחמה, אבל היא הסתיימה. אם היה מתקיים עימות במהלך השבועות האחרונים, אולי היינו זוכים לעמוד על ההבדלים בין ביבי, ציפי ואהוד.
היינו מקשים עליהם בכל הנושאים הבוערים והחיוניים לעתיד ילדינו, כמו חינוך, כלכלה, גלעד שליט, דת ומדינה, שוויון בין המינים, ערביי ישראל, וכמובן, התהליך המדיני עם הפלסטינים. ואולי אז היינו זוכים להתרשם מהם באמת. לתהות על קנקנם. להחליט למי להאמין ולמי להעניק את הדבר החשוב ביותר בדמוקרטיה: את הקול שלנו.
כאן גם המקום להדגיש שדווקא המועמד המוביל החליט להימנע מעימות. ברק ולבני הסכימו. הם אפילו העניקו ראיונות לכלי התקשורת, אבל ביבי, שחשב שלו יש הכי הרבה להפסיד, סירב לעימות.
רחוק מהדבר האמיתי
הוא מנע זאת מהציבור שאותו הוא מתיימר להנהיג. אבל זו תעודת עניות לא רק לנתניהו, אלא גם לתקשורת - שלושת ערוצי הטלוויזיה, העיתונים היומיים וכל ערוצי הרדיו והאינטרנט - על שלא השכלנו לשלב ידיים, ולהחרים במחאה את סיקור הליכוד ונתניהו, עד שיישבר ויסכים.
היה עלינו להעדיף את הדמוקרטיה על פני התחרות. על החטא הזה, אנחנו כנראה נשלם במערכות הבחירות הבאות, כי אז שוב המועמד המוביל ישתפן ויסרב לעימות.
באמריקה מתקיימים שלושה עימותים בכל מערכת בחירות. לא אחד. לא שניים. שלושה. ועד כמה שאנחנו משתוקקים להיות אמריקה, כך אנחנו רחוקים ממנה.
אתמול ערוץ 2 ניסה לעשות
קצת אמריקה. הוא זימן את שלושת המועמדים לאולפן. אלה נפגשו לשנייה בלבד, כאשר התחלפו בכיסאות, וכל אחד מהם ענה בתורו על שאלות שהציגו גולשים באינטרנט. זה יפה. זה מעודד דמוקרטיה, אבל זה רחוק מלהיות הדבר האמיתי - עימות של ממש.
באמריקה התקשורת והציבור יודעים לדרוש את המגיע להם. לנו יש מנגנון דמוקרטי, אבל לאמריקאים יש גם מסורת דמוקרטית עמוקה שמפעילה את המנגנון הזה. אצלנו היחס לפוליטיקה דומה יותר ליחס שלנו לכדורגל. אנחנו אוהדים מפלגה בלי לשאול שאלות, יש לנו זיקה כמעט שבטית אליה, ובכלל לא אכפת לנו אם היא פועלת למען האינטרסים שלנו. העיקר שתנצח ותהיה בשלטון.
נא להמתין לטעינת התגובות
