קוברים את בעיית המנהרות בציר פילדלפי
במשך שנים מומחים להנדסה עמלים למצוא דרכים להילחם במנהרות ההברחה בעזה. בצה"ל ממשיכים לנפנף אותם
ההצעה נשמעה מוכרת לגורמי ביטחון ישראליים, ולא בכדי: בדיקה מהירה העלתה כי מדובר בהצעה זהה לגמרי לתוכנית שנוסתה כבר לפני שבע שנים. הפרט המדהים במיוחד הוא שהניסוי ההוא, ממרס 2002, הוכתר בהצלחה. השיטה לא יושמה מעולם.
"ההתמודדות עם המנהרות היא מחדל מתמשך של מערכת הביטחון", אומר יוסי לנגוצקי, אלוף משנה במיל' ששימש בעבר כיועץ לרמטכ"ל, בהתנדבות, בנושא המנהרות. אם השם נשמע מוכר, זה מפני שמדובר בגיאולוג שהגה את קידוח הגז "תמר1" מול חופי חיפה, קידוח שנקרא על שם נכדתו תמר, ושהתגלה בו לאחרונה גז טבעי.
יש עוד "תמר" בסיפור. חברת "תמר". בספטמבר 2001, קצת אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ובעיקר אחרי שהפלסטינים כמעט הצליחו להשמיד את מוצב טרמית באמצעות מנהרת תופת, החברה הזו נכנסה לתמונה. המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) פרסם אז "קול קורא" לבוא ולהציע רעיונות לגילוי מנהרות ולהשמדתן.
"תמר", המתמחה בעבודות חציבה ופיצוצים, וחברת "גיאוצטק", המתמחה בייעוץ בתחום הגיאופיזי, הציעו הריסת מנהרות באמצעות קידוחי עומק. "לא המצאנו שום דבר חדש", אומר שלמה לוין, איש "תמר" שהוסמך בברית המועצות לשעבר כמהנדס מכרות לפני 52 שנה.
ברזומה שלו רשומות עשרות שנות עבודה במכרות אורניום בברית המועצות וגם שנים כאחראי על תחום חומרי הנפץ במשרד הת עשייה והמסחר בישראל. "בסך הכל השתמשנו בנוסחאות בסיסיות ביותר, שמופיעות בכל ספר של הנדסת מכרות כבר מתחילת המאה שעברה", הוא אומר.
בועז חיון, הבעלים
בניסוי מ-2002 הראינו כיצד שימוש שנע שה קודם לכן בפצצות אוויר לא היה יעיל. אז הצענו לצבא להשתמש בחומר נפץ המכונה 'אנפו', שהוא עתיר בגזים ונחשב בסיסי בכל מחצבה אזרחית. ההצעה התקבלה, אבל בחיל ההנדסה לא אהבו את האופן שבו התערבנו, כביכול, בעניינים שלהם, ועשו הכל כדי להכשיל את התוכנית".
משנת 2002 ואילך בחן מפא"ת בקצב איטי עוד שמונה הצעות לפתרונות. ההתמקדות הייתה בניסיונות - שנכשלו, אגב, במשך שנים - לאתר רעשי חפירה באמצעות חיישנים רגישים המכונים "גיאופונים". הבעיה לאורך זמן הייתה שהחיישנים נתנו התראות שווא על חפירה, עקב רעשים שהשמיעו בעלי חיים בתוך הקרקע. רק בשנים האחרונות נפתרה הבעיה הזו.
עקב התראות השווא בשלבי הפיתוח המתקדמים, ה"גיאופונים" לא הותקנו כל עוד צה"ל שלט בציר פילדלפי עד להתנתקות, וכיום הם קיימים באופן חלקי לאורך הגדר המקיפה את רצועת עזה. בזמן שבמפא"ת נערכו אינספור דיונים על ההצעות השונות, הקים חיל ההנדסה "צוות מנהרות" שפעל בשטח באופן יומיומי. לצוות היה ידע בסיסי בלבד, ידע שנצבר ממנהרה למנהרה.
במאי 2005 נספה מפקד הצוות, אביב חקאני, עם ארבעה מחייליו - ליאור וישינסקי, זאור סמיילייב, אימן גדיר ואלעד כהן - כשטיל אר-פי-ג'י פגע בנגמ"ש שבו נסעו עם חומר נפץ מסוג "אנפו". מחליפו של חקאני וחברו הטוב מהתיכון, משה טרנטו, נהרג אף הוא חצי שנה אחריו, עקב ליקוי בטיחות בסיסי: עפר שנערם לצדי תעלה שחפרו, נשפך עליו וקבר אותו תחתיו.
בחיים האזרחיים קיימות הוראות בטיחות ברורות שאמורות למנוע תאונות כאלה. דימה שוורץ, שקדם לחקאני בראש צוות המנהרות ועובד כיום ב"תמר", סיפר כי אינו מצליח להבין בדיעבד מדוע צה"ל שלח אותם למנהרות שהיו עלולות להיות ממולכדות, במקום להשמיד אותן על ידי קידוח ופיצוץ.
אסון הנגמ"ש שבו נספה הצוות של חקאני גרם בצה"ל לרתיעה מניסיונות נוספים "לטפל" במנהרות באמצעות חומרי נפץ. זאת, על אף שהאסון אירע מפני שה"אנפו" הובל עם הלוחמים בכלי רכב לא ממוגן. תחת זאת, חיל ההנדסה ופיקוד הדרום השליכו את יהבם על ניסיון לפתור את בעיית המנהרות באמצעות כלי חפירה שמכונה "טרנצ'ר", המיועד במקור לחפירת תעלות צרות מאוד, לצורך הנחת צינורות באדמה. הטרנצ'ר נרכש בארצות הברית בעלות של מיליוני דולרים. בפועל, הוא לא עבד בשטח אפילו יום אחד. הוא פשוט לא התאים למשימה.
הרעיונות המשיכו לצוץ והניסויים בעקבותיהם. אחד מהם היה להקים לאורך ציר פילדלפי תעלה בעומק 20 מטר, שתמנע מעבר של מנהרות. על מנת שגדות התעלה לא יקרסו לתוכה היה צורך ברוחב של יותרמ-200 מטר שיצריך פינוי שלכ-30 אלף תושבים פלסטינים מבתיהם ברפיח, הצמודים לציר פילדלפי.
תת-אלוף במיל' שמואל זכאי, לשעבר מפקד אוגדת עזה, סבור עד היום כי התעלה הייתה "הפתרון הכי טוב והכי פחות מסוכן". מצד שני, אמר השבוע, "לא היה סיכוי שנקבל אישור משפטי ומדיני לכרות את התעלה".
לקראת סוף 2004 התחושה של החיילים בעזה הייתה שכל העת מתבצעות חפירות מתחת לרגליהם. הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה יעלון, הורה למנות את לנגוצקי כיועץ מיוחד. לנגוצקי, המוכר כמי שהקים את מחלקת המבצעים המיוחדים באמ"ן וכחתן פרסי ביטחון ישראל, נכנס לעובי הקורה במהירות.
מסקנתו החד-משמעית הייתה שקיימת בעיה מערכתית חמורה בטיפולה של מערכת הביטחון בנושא. "רק טיפול חירום, התארגנות מיוחדת, בסיוע מומחים אזרחיים יוכלו לקדם את הנושא", כתב . הוא חזה מראש, בכתב, אפשרות שתתבצע חטיפה באמצעות מנהרה והוסיף כי "למרות מורכבות הנושא, אפשר להגיע לפתרונות מבצעיים טובים".
לנגוצקי קבע עוד כי לצה"ל אין הידע והיכולת להתמודד עם סוגיית המנהרות. בדיקה שנערכה באותה תקופה על ידי מחלקת המבצעים המיוחדים של צה"ל העלתה מסקנה דומה. על רקע מצוקת הדרג הצבאי הבכיר מול המנהרות, זכה לנגוצקי לאוזן קשבת אצל הרמטכ"ל יעלון וגיבש קבוצת מומחים שהתנדבו לסייע. אבל הדברים השתבשו באחת. עקב הדלפה לעיתון "הארץ" בוטל המפגש.
בהמשך, הצליח לנגוצקי לקומם עליו קצינים מחיל ההנדסה כשטען בדיון בכנסת כי "עוד יהיו מאות מנהרות בפילדלפי". קציני ההנדסה טענו באותו הדיון שהוא "חוצפן" ו"מגזימן". כיום הערכת השב"כ היא שאכן יש 300 מנהרות מתחת לציר וכי רק מאה מהן נפגעו חלקית בהפצצות "עופרת יצוקה".
אפילו את שר הביטחון שאול מופז הוא הכעיס במכתב נזעם, לאחר שנוצר רושם מדברי מופז בכנסת חודש לפני ההתנתקות, כאילו בעיית המנהרות נפתרה. "התמלאתי צער ודאגה מדבריך", כתב לנגוצקי למופז, "המציאות היא שאין בידי מערכת הביטחון שום אמצעי נגד המנהרות".
עם כניסתו של גבי אשכנזי לתפקיד הרמטכ"ל, לנגוצקי ביקש להציג לו את דרכי ההתמודדות האפשריות עם בעיית המנהרות. עד היום הוא לא זומן לפגישה. הוא ממשיך לטעון בתוקף שאם לא היו מתעלמים מהמלצותיו, ייתכן שאפשר היה למנוע את חטיפת גלעד שליט ואת התחמשות חמאס בגראדים שמגיעים עד באר שבע.
"אם צה"ל לא יתעשת", הוא מזהיר, "יהיו עוד חטיפות. ובפעם הבאה, החמאס יוכל לחטוף אפילו עשרה חיילים".
גם בועז חיון נדנד ללא הרף למערכת הביטחון. לפני כשנתיים נפגש עם סגן שר הביטחון דאז, אפרים סנה, שהתקשה להאמין שהשיטה שנוסתה בהצלחה כבר בשנת 2002 באמת אינה מיושמת. סנה ניגש מיד למזכיר הצבאי, תת-אלוף איתן דנגוט, וביקש ממנו שיסדר פגישה בין חיון לאלוף פיקוד הדרום יואב גלנט.
"לרוע המזל", אומר חיון, "הש"ג בקריה לא נתן לי להיכנס עקב תקלה במחשב, והצלחתי להגיע לאלוף רק חמש דקות לפני שהפגישה הייתה אמורה להסתיים. הוא אמר לי,'יש לך חמש דקות לדבר'. עניתי לו,'המפקד, בחמש דקות אני לא יכול להציג את הנושא'. סיכמנו שיתאמו לנו פגישה אחרת. אני עדיין מחכה.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל, משרד הביטחון וגורמי מקצוע נוספים משקיעים משאבי זמן וידע רבים לטובת גילוי מנהרות ההברחה והתופת, ועוסקים בפיתוח פתרונות טכנולוגיים ומבצעיים מתקדמים על מנת לתת מענה לאיום. הידע והניסיון שנצבר בצה"ל הוא מהטובים ביותר הקיימים בצבאות העולם. צה"ל פנה לכלל החברות והמוסדות האקדמיים העוסקים בתחום ועשויים להיות בעלי ידע בנושא, ובעקבות פנייה זו נעשו ניסויים ופיתוחים שונים, חלקם באופן מעשי בשטח. אנו מציעים לציבור לא ללכת שולל אחר אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
