אנחנו הכי גזענים
איך לקחנו את המקום הראשון בגזענות בלבנט. וגם: הסיפור על ההתגלות של רחל אמנו ואהוד ברק
אזרחים רבים בארץ הקודש נדהמו כאשר נחשפה באם המושבות פתח תקווה כנופיה נאו-נאצית שהשתמשה בסמלי צלב הקרס, הצטלמה במועל יד נאצי, ויצאה לפעילות מבצעית שחברי הכנופיה תקפו בה אזרחים חסרי ישע, ובתוך כך הם השתמשו באלימות אכזרית ותיעדו חלק ממעשיהם במצלמה למען הדורות הבאים.
אזרחים רבים לא הבינו שזה קורה אצלנו כאשר התפרסם שצעיר יהודי חוזר בתשובה החליט להיכנס להיסטוריה של ארץ הקודש ורוצץ באבן את גולגולתו של מוסק זיתים ערבי קשיש ליד אחת ההתנחלויות בשטחים הכבושים.
אזרחים מעטים יחסית התחלחלו כאשר בשני מקרים שונים פעלו כנופיות פורעים יהודים באופן מתוכנן ומתוזמן, ויצאו בשעת לילה לצוד ערבים חפים מפשע בעיר הקודש ירושלים, וכשצדו אותם ביצעו בהם לינץ' לתפארת מדינת ישראל.
צברינו החמודים והנפלאים מצפון הארץ החליטו גם הם להיכנס למפת ה"לינצ'יאדה" . בעיר שלא חוברה לה יחדיו נצרת עילית התארגנה כנופיה שהחליטה להראות לערבים באשר הם ערבים מהיכן היהודי משתין. חברי הכנופיה שרפו מכוניות של ערבים, דלתות של דירות, ומדי פעם כשצדו ערבי זמין הפליאו בו את מכותיהם.
התקנאו צעירי טבריה בצעירי נצרת, וגם שם החליטו כוחות האור להראות לצעיר ערבי שהלך בטיילת הטבריינית המפורסמת מהיכן המושט משתין, שאלו אותו היהודים הטובים מהיכן הוא, וכשהשיב "ממג'דל כרום" עשו עליו חגיגה, ושלחו אותו מכוסח ומוכה לבית החולים פורייה.
ישנן עוד פרשיות רבות שיהודים טובים מבצעים מבצעי כיסוח וניפוח והן אינן מגיעות לאמצעי התקשורת.
המדור מברך את מבצעי הלינצ'ים, וחושב שהם מוכיחים סוף-סוף שלא עוד יהיו היהודים קרבן לאלימות של זדים ועמלקים למיניהם ולסוגיהם השונים. סוף-סוף קם בארץ הקודש דור גאה, אמיץ, נחוש, בעל זרוע, שמראה לערלים כי מקומם לא כאן.
כולנו זעמנו וכעסנו כשראינו איך ביצעו ערבים מנוולים לינץ' בצעירים יהודים חסרי ישע. לא התפלאנו כי ידענו שהערבים הם גזע נחות ומרושע, שבספרי הקודש שלהם הכאת יהודים וכופרים אחרים היא מצווה.
כולנו למדנו על פוגרומים ועל לינצ'ים
בתקופה האחרונה חלה התעוררות בקרב בני עמנו שאימצו את הססמה "לא עוד".
חבורות יהודים צעירים וגאים יוצאות עם רדת החשכה לחבל ברכושם של המנוולים, להרוס, לנתץ, לחבל, להשמיד ולשרוף. חבורות יהודים גאות יוצאות לצוד ערבים מנוולים ולהראות להם את נחת זרוען.
ואם לא די בכך, בני ישראל מוכיחים שהם שומרים על טוהר הגזע, הם אינם נותנים להכניס ילדים שחורים שמי יודע איזה דם זורם בעורקיהם לבתי ספר שגדלים בהם ילדים כשרים למהדרין, וגם נשים בנות הגזע השחור אינן מורשות לעבוד בגנים ובבתי ספר שילדים טהורים מחונכים בהם, שמא חס וחלילה יטמאו את הזכים והטהורים רחמנא ליצלן.
חייבים לומר שאין מניעה שאותם אנשים נחותים יעבדו בעבודות ניקיון, בעבודות בניין, יחטבו עצים, ישאבו מים ממש כמו בתקופת התנ"ך, אותם אנשים יכולים גם לשמש לוחמים בצבא (דרוזים, בדואים, צ'רקסים ואתיופים), אבל רצוי שלא יגורו באותם בניינים עם יהודים נטו כי זה עלול להביא להתבוללות, חס וחלילה ישמרנו השם, וגם הריחות שהם מביאים אינם נעימים ליהודים, הרגילים לריחות שלהם בלבד.
מדינת ישראל היא מדינה מערבית דמוקרטית בלב עולם ערבי עוין שהמשטרים בו הם דיקטטורות צמאות דם ואלימות. כאן אצלנו, בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות, כאן נהיה לעולם ועד אנחנו, צאצאי אברהם יצחק ויעקב נטו, לא נתערבב בין הגויים, לא ניתן לכל מיני רוסים בהירים תכולי עיניים, שאין ספק כי הם נוצרים שהתחפשו ליהודים, לערבב את דמם בדמנו. לא ניתן לכל מיני שחורים עם צלב על המצח להיות חלק מהעם הקדוש, וגם אם שמינית דם יהודי זורמת בעורקיהם בגין היותם, אולי, חצי שבט המנשה האבוד.
חייבים להצהיר ולומר ללא מורא שאנחנו העם הנבחר, ואנו חייבים להישאר כאלו ולא להיות מיקס גריל של כל מיני בני עמים שונים ומשונים שאין דם יהודי טהור זורם בעורקיהם.
הסיפור על ההתגלות של רחל אמנו בין חורבות עזה גרם התעלות נפש אצל רבים וטובים מבני עמנו. הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, ציטט את אביו הרב מרדכי אליהו, שאישר כי אכן סביר כי רחל אמנו הצילה את חיילי צה"ל מפני מנוולי חמאס. מיהר אחריו גם הרב עובדיה יוסף בדרשה השבועית שלו, ונתן לצאן מרעיתו להאמין כי אכן האישה היפה שנתגלתה לחיילים והצילה אותם הייתה רחל אמנו.
נכון שקצת קשה להבין היכן הייתה רחל אמנו במלחמת לבנון, במלחמת יום כיפור ובמלחמות אחרות שחיילי צה"ל נהרגו בהן בהמוניהם, אבל אנחנו קטונו מכדי לערער על דברי רבנים דגולים.
עלו אצלי לשידור ברדיו חיילים מגבעתי ומצנחנים, וסיפרו שהם היו בשטח כשהתגלתה רחל אמנו. אחד מהם, מהצנחנים, סיפר על אישה יפה שהייתה לבושה לבוש ערבי ודיברה עברית רהוטה. אחר, מגבעתי, סיפר על אישה שמנה לבושה בגדים ערביים מסורתיים והזהירה אותם בערבית. חייל אחר סיפר על אישה מסתורית שהזהירה אותו ואת שבעת חבריו ממחבלים, והיא בכלל דיברה צרפתית.
שמעתי מחבר שלי, מוותיקי סיירת מטכ"ל, שמשמש בתפקיד פיקוד בכיר, כי האישה המסתורית הייתה בכלל אהוד ברק, הידוע ביכולת ההתחפשות שלו בקרב האוכלוסייה הערבית עוד מימי מלחמתו במחבלים בלבנון.
בשולי הסיפור הזה רץ סיפור נוסף: "כשהגענו לאחד הבתים יצאה אישה ואמרה לנו שהבית ממולכד. מיד הלכנו לבית השני, שוב ראינו את האישה, והיא אמרה לנו שגם הבית הזה ממולכד, והפנתה אותנו לסמטה סמוכה. נכנסנו לסמטה, ושם חיכה לנו מארב של חמאס. נמלטנו, חלק מאתנו נפגעו, ואז שוב הופיעה האישה. שאלנו אותה'מי את?' והיא אמרה:' אני הגר, אני עוזרת לצד השני'".
הסיפור המשעשע הזה שסופר לי פורסם במוסף הסטירי "אפעס". מה שמצחיק - שמעתי משני אנשים סיפור דומה, והם נשבעו לי שאכן היה אירוע כזה. רב-סרן שמועתי מקבל קידום לדרגת סגן אלוף בטקס חגיגי בקבר רחל.
עברו 11 ימים (נכון ליום שלישי) מאז האירוע הטרגי של משפחת הד"ר אל עייש בעזה. עד היום לא יצאה הודעה רצינית ומהימנה של דובר צה"ל על תוצאות החקירה כיצד התרחש האירוע הנורא ומדוע התרחש.
הודעת דובר צה"ל נכון ליום שלישי היא הודעה יבשושית על חקירה המתנהלת בנושא. רב-סרן שמועתי מפיץ בימים האחרונים שביתו של הד"ר אל עייש שימש מאגר נשק ותחמושת של חמאס, בידיעת הד"ר ובאישורו כמובן.
הוא לא בסדר ד"ר אל עייש, איך יכול להיות שיש ערבי ממחנה פליטים, בן למשפחה מרובת ילדים, שלא קיבל חינוך לשנוא ולהרוג יהודים? שעבד מגיל בר מצווה אצל יהודים למען פרנסת משפחתו? איך ייתכן שערבי הצליח גם ללמוד והגיע לדוקטורט? איך ייתכן שערבי הקים משפחה וחינך את ילדיו לשלום ולדו-קיום וילדיו אפילו מופיעים בטלוויזיה בעולם ומדברים על שלום? איך ייתכן שערבי גאה בהיותו פלסטיני ועובד בבתי חולים יהודים ונחשב איש אהוד ואהוב בקרב החולים שהוא מטפל בהם ובקרב עמיתיו לעבודה? איך ייתכן שיש ערבי בלי אף ארוך, שפם מכוער וכאפייה מסריחה שלא צועק "איטבח אל יהוד" ?
הרסת אותנו ד"ר אל עייש, אנחנו לא רוצים ערבים טובים, ערבים שמדברים שלום, ערבים אינטליגנטים שמדברים שפות. אנחנו רוצים ערבים פרימיטיבים אכזרים ורעים. חזור בך ד"ר אל עייש, ואם לא תהיה ערבי כמו שאנחנו רוצים שתהיה, אנחנו נשנה את זה בכוח.
נא להמתין לטעינת התגובות
