השפם היהודי

"בתעודת הבגרות לי היה אפס במתמטיקה", אומר המועמד אורי אורבך, "לרב הרשקוביץ היה 10. הממוצע של שניהם זה הרי שבע, אז זה היעד שלנו - להשיג בבחירות שבעה מנדטים". יצחק טסלר חזר מסיור בחירות של הבית היהודי בחיפה

יצחק טסלר | 26/1/2009 10:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לכל בנאדם יש נקודה רגישה שלחיצה עליה גורמת לדיכאון קל. אני הפעלתי את הנקודה הזו אצל משה ענבר, דובר "הבית היהודי", כשביקשתי ממנו להתלוות לאורי אורבך במסגרת מסע הבחירות שלו לכנסת.
אצלנו אין מרזלים ונערי גבעות. הרשקוביץ ואורבך בחיפה, אתמול.
אצלנו אין מרזלים ונערי גבעות. הרשקוביץ ואורבך בחיפה, אתמול. צילום: יצחק טסלר


"אבל למה שלא תלווה את הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ?", שאל ענבר בקול עצוב. עכשיו אני נכנסתי למרה שחורה. מה, להגיד לו בפרצוף שאני מפחד מאנשים שמלמדים מתמטיקה ועוד בטכניון. ואולי להגיד את האמת – באתי ליהנות ולא לעבוד.

מצד שני, איזו הנאה כבר אפשר לגרוף משהות לצדו של פרופסור למתמטיקה? כדי לדעת שמשוואה לינארית היא משוואה שכל המשתנים בה הם ללא חזקות, אני יכול לדבר עם הילד שלי וגם אז הרי לא אבין כלום. בסוף (כרגיל), יצאתי סמרטוט חסר עמוד שידרה ואמרתי שהעורך אמר לי לראיין את אורבך.
שרגא אורי אורבך

שמו המלא של אורי אורבך הוא אורי שרגא אורבך. כשהוא היה ילד, התעקש אורבך להסתיר את שמו השני ("אז זה היה אפילו יותר גרוע מהשם יורם"). אבל בשנת תשל"ג, כשהגיעה פרשת תזריע, ובבית הכנסת ישורון שבפ"ת היה צריך לקרוא בתורה חתן הבר מצווה אורי, ידע אורבך הצעיר שצפויה לו שתי בעיות.

במהלך העלייה לתורה תדע כל הכיתה ששמו השני הוא שרגא. הבעיה השנייה היתה לקרוא פרשה שפעם כתוב בה "צרעת היא" ופעם "צרעת הוא", אלא ששתי המילים כתובות "הוא" וללא ניקוד. "אני התבלבלתי, ובכל מקום שהיה צריך לומר היא, אמרתי הוא, ולהיפך", משחזר אורבך את הדרמה. "כיוון שזה היה ברוב עם והרי אין הנאה יותר גדולה מאשר לתקן את בעל הקורא, כל מי שעבר באותו בוקר ליד בית הכנסת, ראה כי כמו שכל הילדים מחכים למילה המן במגילת

אסתר, כל הכיתה שלי חיפשה את המילים היא והוא בפרשה כדי לתקן אותי. השמחה היתה כל כך גדולה, שבכל הרעש אף אחד כבר לא שם לב לשם שלי כשעליתי למפטיר".

אורבך מודה שהמעבר מתקשורת לפוליטיקה היה קשה לו. "המעבר שלי בין שליחות ציבורית לשליחות ציבורית פוליטית היה מלווה בהתלבטויות רבות, אבל לבסוף חשתי שזה המעבר בין מעורבות למחויבות. אני טוען שכשתרנגולת מטילה ביצה לארוחת הבוקר זו מעורבות, אך כשהיא נותנת את הבשר שלה לארוחת הצהריים זו מחויבות. גם אני חש כעת שעברתי ממעורבות למחויבות".

ומה לגבי ההישג הצפוי למפלגה בבחירות? "בתעודת הבגרות לי היה אפס במתמטיקה", אומר אורבך בחיוך, "לרב הרשקוביץ היה 10. הממוצע של שניהם זה הרי שבע, אז זה היעד שלנו - להשיג בבחירות שבעה מנדטים".

השמיים כסאי

ההבדל בין הרב דניאל הרשקוביץ (56), רב שכונת אחוזה שבחיפה, לבין העיתונאי אורי אורבך (49), הוא הבדל של שמיים וארץ. הרשקוביץ הוא גבה-קומה וגדל-גוף ואילו אורבך נמוך וצנום. הרב הרשקוביץ לא מהסס לדבר בחריפות נגד "האיחוד הלאומי" ואילו אורבך מתנסח בדיפלומטיות. למרות שכפרופסור בטכניון, הרב הרשקוביץ לא רגיל להחליף חיבוקים ונשיקות עם חברי מפלגה, דוגמת שי בלומנטל, חבר מועצת העיר חיפה מטעם סיעת המפד"ל.

אבל זו פוליטיקה, והרב הרשקוביץ למד לקבל את דין התנועה ולהתחבק. אורבך מתנהל בחן אבל עדיין מנסה באלגנטיות להתחמק מחיבוקים. הבדל נוסף גיליתי ביניהם כאשר שאלתי אותם מה הם אומרים למצביע שהתאכזב מהמפד"ל ומתלבט בין "האיחוד הלאומי" לליכוד. 

בשבוע שעבר כשנפגשנו עם יעקב כץ(כצל'ה) שאלנו אותו בצורה ישירה, למי צריכים להצביע אלו שמתלבטים בין הליכוד לבית היהודי. יו"ר האיחוד הלאומי לא היסס לרגע ואמר בצורה ישירה שיש להצביע ל"בית היהודי" כי גם להם מגיע להיות בכנסת.

כשאורבך נשאל על הנושא הוא חשב לרגע ואז השיב לאט ובזהירות: "למי שמתלבט בין 'האיחוד הלאומי' לליכוד, התשובה שלי היא להצביע ל'איחוד הלאומי'.שני דברים כמובן מפריעים לי ב'איחוד הלאומי' – האחד הוא מעשה הפילוג שהוא חמור. השני הוא ההשתתפות של וולפא ומרזל במפלגה. קשה לי להגיד להצביע להם, אבל אני חושב שבכל זאת צריך ייצוג גם לארבעת הפלגים האלה".

כשהרב הרשקוביץ נשאל למי צריכים להצביע מאוכזבי המפד"ל שמתלבטים בין "האיחוד הלאומי" לליכוד, הוא פוצח במונולוג ארוך מדוע אסור להצביע לליכוד. כשהוא מסיים אנחנו מעירים בנימוס כי הוא לא השיב על השאלה ואז משיב הרב: "קשה לי לענות על השאלה הזו ולומר להצביע למי ששברו את האיחוד. לא אמרתי שאני רוצה שהם לא ייכנסו לכנסת, אבל לא תשאל את איש ליכוד, האם להצביע למרצ או לעבודה. לכן התשובה שלי היא להצביע ל'בית היהודי'".

מתוך רצון לשמור בכנסת על שלמות הארץ, מגייס הרשקוביץ את מדרש חז"ל לגבי חורבן הבית כדי להבהיר מדוע הדאגה לחברה חיונית לשמירת הארץ. לדבריו: "חז"ל אמרו שבית שני חרב בשל שנאת חינם. יבוא מישהו ויגיד זה לא נכון - היתה מלחמה בין יהודים לרומאים, והרומאים ניצחו. אבל חז"ל מתעקשים שהבית חרב בשל הפילוג ושנאת חינם, דהיינו התפוררות חברתית. לכן יש לדאוג לעם ישראל, בכל חלקי ארץ ישראל, בתחומי החינוך, הכלכלה, הרווחה, הביטחון וכו'. הדרך היחידה להשיג זאת היא באיחוד כל הכוחות. לצערי, אנשים שלא היו בשלים לכך יצרו את הפילוג. אגב, פגשתי בשבוע האחרון את הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת 'עטרת כהנים' ונשאלתי האם הפילוג היה בשל אידיאולוגיה או בגלל כיסאולוגיה. השבתי שהפילוג היה בגלל אדם אחד, שדרש ארבע דרישות אישיות ולא אידיאולוגיות. על כך השיב לי הרב אבינר, 'הלא כבר נאמר - השמיים כסאי'".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''פוליטי/מדיני''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים