שיחות על ארבע: כיב בקרנית
עיניהם של הכלבים והחתולים רגישות מאוד וחשופות למגוון פגעים ומחלות. כיבי קרנית עלולים לגרום לנזק רב לעין ובהיעדר טיפול נאות אף לאובדנה. ד"ר סמדר טל מסבירה מהם כיבי קרנית וכיצד יש לטפל בהם
מהו כיב?
כיב קרנית הוא למעשה פצע באחת מהשכבות המרכיבות את הקרנית. השכבה החיצונית ביותר בקרנית היא שכבת האפיתל. כיב בשכבה זו נחשב לכיב שטחי. השכבה הבאה היא שכבת הסטרומה, וכיב שמגיע עד לשכבה זו כבר נחשב לעמוק יותר. השכבה הפנימית ביותר היא שכבת האנדותל, וכאשר יש פגיעה בשכבה זו העין כבר בסכנה אמיתית! לעומקו של הכיב יש משמעות מבחינת חומרתו, הדרך בה מאובחן במרפאה, אופי החלמתו והטיפול שיינתן כנגדו.
אבחון הכיב
כאשר מגיע למרפאה בעל-חיים עם חשד לכיב בקרנית, תבוצע בדיקת עיניים תוך שימוש באופטלמוסקופ, מכשיר המאפשר בדיקה של מרכיבי העין בצורה מדויקת ככל הניתן. במידה ואכן מדובר בכיב, ניתן יהיה להבחין בחוסר אחידות ולעיתים בשקע ברור או "מכתש" בקרנית.
השלב הבא באבחון, הוא בדיקת עומק הכיב. בדיקה זו נעשית על ידי שימוש בפלואורסין, חומר צבע ירוק הנקשר לשכבת הסטרומה. רוב הכיבים ייצבעו על-ידו. כיבים שטחיים מאוד (שכבת אפיתל) וכיבים עמוקים מאוד (אנדותל) לא נצבעים בפלואורסין. צביעה אחרת (רוז-בנגל) יכולה לצבוע כיבים שטחיים באפיתל.
מהם הגורמים לכיב?
כמו כל פצע אחר בגוף, כיב יכול להיגרם מטראומה חיצונית לעין, בעיקר בקרב כלבים שעיניהם בולטות מלכתחילה, ולכן חשופות יותר לפציעות (ביניהם גזעי הפאג, בולדוג צרפתי, פקינז ועוד רבים אחרים). גופים זרים, כמו קוצים, יכולים לחדור ולעיתים להיכלא מאחורי העפעף השלישי (הקרום הורוד העדין שמכסה את העין באופן חלקי) ולפגוע בקרנית באופן מתמשך.
גם ריסים שפונים כלפי פנים העין במקום כלפי חוץ, וריסים שצומחים במקומות לא שגרתיים, יכולים לגרום לגירוי מתמיד, אשר יכול להביא לפציעת הקרנית. גלגול של העפעפיים כלפי פנים (מצב המכונה אנטרופיון), בעיה הידועה במיוחד אצל כלבים מגזע שארפיי וכלבים אחרים עם עודפי עור, מביאה לחיכוך מתמיד של העפעף כנגד הקרנית ופציעתה.
גורם נוסף הינו סינדרום העין היבשה, מחלה המתבטאת בחוסר של דמעות ויובש
מחלות עצביות המלוות בשיתוק של העפעף העליון, (ועל כן קיים חוסר מצמוץ והגנה על הקרנית), או פגיעה בעצבוב התחושתי של העין, המביאה לכך שהעין לא "מרגישה" גופי זרים ולכן לא מתגוננת בפניהם - יכולים להוביל לפציעה של הקרנית וליצירת כיבים.
בקרב כלבים מגזע בוקסר, יכול להופיע כיב מיוחד, שזכה לשם "כיב בוקסר", הנגרם באופן תורשתי מבעיה בחיבורן של השכבות בקרנית אחת לשנייה.
בקרב חתולים, גם גורמים זיהומיים כמו וירוס ההרפס וחיידקי הקלמידיה והמיקופלסמה, יכולים לפגוע באופן ישיר בקרנית ולגרום לכיבים. בקרב כלבים, גורמים זיהומיים הם בדרך-כלל משניים לבעיה ראשונית כמו אלו שפורטו לעיל.
איך מטפלים?
לאחר אבחון סוג הכיב ומידת העומק שלו נבחרת שיטת הטיפול. במקרה של כיבים שטחיים ובינוניים (שכבות האפיתל והסטרומה), מבוצע טיפול תרופתי משולש:
- טיפול אנטיביוטי, בדרך-כלל בטיפות עיניים, שמטרתו למנוע את הזיהום המשני
- טיפול אנטי דלקתי (NSAID) בצורת טיפות עיניים, המיועד להפחתת הדלקת ושיכוך הכאבים.
- נוזל סרום המופק מהפרדת נוזל הדם (של בעל החיים המטופל או של תורמי דם), איסוף שכבת הנוזל ללא התאים, ושימוש בנוזל כטיפות עיניים. בנוזל הסרום קיימים חומרים טבעיים המעכבים את אותם האנזימים שמפרקים את הקרנית המכויבת. הטיפול בסרום זוכה להצלחה גדולה וההמלצה היא לבצעו בתדירות גבוהה ככל הניתן.
טיפול עמוק
בכיבים עמוקים מאוד, בהם שלמות העין נמצאת בסכנה, מבוצע טיפול כירורגי, שמטרתו להגן על העין ולאפשר החלמה טובה של הכיב. במסגרת האפשרויות הקיימות, מבוצעת תפירה של העפעף השלישי, כך שיכסה את העין כולה. בצורה זו העין מוגנת מאחורי העפעף וניתן להמשיך את הטיפול התרופתי בטפטוף על רקמת העפעף. אפשרות נוספת, היא שימוש ברקמת הלחמית (הרקמה הורודה העוטפת את גלגל העין) וחיבורה בניתוח עדין לאזור הכיב, כך שתכסה ותגן עליו. גם פרוצדורה זו מושלמת בהמשך טיפול תרופתי כפי שפורט קודם.
כיב בקרנית הוא מצב מסוכן בהחלט, אשר יכול להביא, אם לא מטופל נכון ובזמן, לפגיעה חמורה בעין עד לאובדנה המוחלט. חשוב מאוד, במיוחד בקרב כלבים וחתולים מועדים, לשמור על העיניים ולבדוק אותן במרפאה לעיתים קרובות. מקרים מסובכים של כיבי קרנית, שלא מגיבים לטיפול קונבנציונאלי או דורשים כירורגיה עדינה מאוד, מופנים להמשך טיפול על ידי רופאים וטרינרים המומחים ברפואת עיניים.
הכותבת הינה ווטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו - yarok@nrg.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
