טלעד מתי? עוזי פלד מביט בזעם על כשלי ערוץ 2
חמש שנים אחרי שטלעד איבדה את ערוץ 2, עוזי פלד, ממקימי הערוץ, מאיים לתבוע את הרשות השנייה בטענה שהזכייניות לא עמדו בתנאי המכרז, מפקפק בסיכויי המיזוג בין רשת לערוץ 10, ומדבר לראשונה על בנו אייל, מגיש "מסע עולמי", שמתאושש מאירוע מוחי
קל לפטור את הדברים כטענות של איש מריר, שמצא את עצמו מחוץ למגרש שבו היה שחקן ראשי במשך שנים ואיבד קשר עם התרבות הפופולרית בישראל. הסערה של "האח הגדול" עברה מעליו, ובכלל, כל הריאליטי הזה הוא "מבחינתי לא טלוויזיה. הריאליטי מצליח בכל העולם, אבל צריך לעשות את זה במינון הנכון. מספיק שתהיה לערוץ תוכנית ריאליטי אחת בשבוע, זה די והותר. אבל כל יום יש ריאליטי. זה מה שקורה כשיש שני מפעילים לערוץ אחד, וכל מה שקורה בקשת חייבים לעשות גם ברשת".
פלד שמח לחלוק מחמאות למתחריו, יוחנן צנגן (מנכ"ל רשת) ואבי ניר (מנכ"ל קשת), אלה שהביסו אותו במכרז על המשך הפעלת ערוץ 2, אבל הוא לא מקבל את הטענה שהתנאים הכלכליים שבהם פועלת תעשיית הטלוויזיה הישראלית אחראים למוצרים הירודים, לטעמו, שהיא מפיקה. מראש, הוא אומר, לא היו להצעות הגבוהות של הזכייניות במכרז על מה להתבסס. "כל הבכי הזה של רשת וקשת, 'בואו תעזרו לנו, בואו תתחשבו', הוא מגוחך. שלוש הזכייניות דאז הרוויחו מאות מיליוני שקלים, כל אחת.
למה בעל חנות בקריית שמונה שמפסיק להרוויח לא מקושש ידו לנדבות אלא מביא את רווחיו משנים עברו? הם קיבלו בזדון את המכרז. לרשות השנייה לא היה את השכל ואת המקצועיות להבין שמה שהם מציעים לא סביר ונתנו להם את הזיכיון. במצג שווא הם קיבלו את הזיכיון. לא יכולים לעמוד? שיסגרו את החנות".
קשה לומר שהרשות השנייה נהנית מהערכה גדולה אצלו. "יושבים שם אנשים שהם שליחים פוליטיים שאין להם את המטען הנכון להיות רגולטור. כשמגיע מכרז הם מפקידים את ההחלטה בידי יועצים שלא יודעים מימינם ומשמאלם ולא מבינים מהי הטלוויזיה. לחלק מהאנשים שהיו יועצים לא הייתי נותן בטלעד להיות מנהלי מדור. כל הכישלונות בהכנת המכרז הם כישלונות קולוסאליים שביפן היו גורמים למי שעשה
לא בטוח, אבל יש סיכוי?
"סיכוי יש תמיד. זה משהו שצריך לעלות במועצת המנהלים".
לדברי פלד, טלעד שקלה בעבר לתבוע את הרשות בטענה שהזכייניות שזכו לא עמדו בתנאי המכרז, והאפשרות הזאת עדיין קיימת. "נראה מה קורה. אם יוותרו לקשת ורשת על המחויבויות שלהן, אני אמליץ לעשות את זה. אם הרשות השנייה לא תבדוק ולא תדאג שרשת וקשת יעמדו במה שהן הבטיחו-אני אמליץ על כך".
ואם יהיה מכרז על ערוץ 10, טלעד תשקול להתמודד?
"כן, תשקול".
אם יעברו לשיטה של רישיונות, טלעד תיקח רישיון?
"אני אציע למועצת המנהלים של טלעד לעשות את זה ונחשוב על זה ברצינות. בהחלט כן, אני חושב שיש לנו מה להציע בתחום הזה. גם לי באופן אישי. העניין של רישיונות בוא יבוא. אסור שהוא יבוא לפני שייגמר זיכיונן של רשת וקשת, כדי שהן תעמודנה במחויבויות שלהן. אם הן לא יעמדו בזה, צריך לחלט להן את הערבויות ולגמור את הסיפור".
ככל שזה תלוי בפלד, מוקדם עדיין להספיד אותו-או את טלעד. אבל עד שהחברה תחליט על המשך דרכה, הוא ניצב מול אתגר קשה מכל מה שידע. באפריל 2008 לקה בנו אייל, מגיש תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "מסע עולמי", באירוע מוחי, והתגלה על ידי חברים על רצפת דירתו בירושלים. מאז, אומר אביו, השתנו חייו "מהקצה אל הקצה". נחמה מסוימת מספקות שיחות הטלפון הדורשות בשלומו של אייל, שהוא מקבל מדי שבוע מאנשים מעולמו הישן. "אני שמח שבמקצוע לא שכחו אותי", הוא אומר. "מתקשרים האנשים הכי מפורסמים בתקשורת, וזה משמח אותי מאוד. וזה לא רק דרישות שלום. אני עדיין מקבל פניות של אנשים שמבקשים עצות".
הראיון עם פלד מתקיים בעיצומו של גל השמועות על מיזוג אפשרי בין רשת לערוץ 10. פלד אומר שהוא לא מופתע. אחרי הכל, כבר לפני שנים הוא ניבא שערוץ 10 לא ישרוד בתנאים הבלתי אפשריים של שוק הטלוויזיה הישראלי. ועדיין, זה לא שהוא שמח להתרווח בכורסתו ולהגיד "אמרתי לכם". גם כאן הוא מפנה אצבע מאשימה כלפי האחראים לרגולציה.
"צר לי על כמה אנשים ובראשם יוסי מימן. הוא הנושא העיקרי בעול. אמרתי מראש שאין לזה היתכנות כלכלית משום שלרגולטור היו דרישות זהות כמו מערוץ 2, כשערוץ 2 בעצמו היה בקושי יכול לעמוד בדרישות האלה. שאתה מכניס עוד שחקן באותם תנאים, ברור שאחד מהשניים לא יצלח ולא היה צריך להיות נביא גדול כדי להבין שזה ערוץ 10.
אני לא נגד תחרות, אבל בשוק המצומצם של הפרסום בישראל אי אפשר לכלכל את הצורך של שני ערוצים. מזל שהיה מימן שהוציא עוד צ'ק ועוד צ'ק. אמרתי אז על מיקי חיימוביץ'-שאני זוכר עוד מהמכרז הראשון של טלעד, כשהיתה אמורה להנחות את תוכנית הבוקר-שהיא בקרוב תצטרך לחפש עבודה. לא עלה בדעתי שיבוא מישהו וישים למעלה ממיליארד שקל על דברי סרק".
אמרת את זה למימן?
"כן. כשפגשתי אותו בשיחות על מיזוג אפשרי. אמרתי שאין היתכנות כלכלית ולכן הפסקנו את השיחות. אבל אני מבין שעכשיו נקעה נפשו. אם הוא מוכן לבוא ולעשות הסכם עם רשת, אז הוא מבין שהוא לא יוכל להמשיך ככה".
טלעד עצמה כבר היתה בסרט הזה לפני חמש שנים-עם אותן זכייניות ממש. המטרה אז היתה לדלל את מספר הזכייניות בערוץ 2 ואולי למנוע את המכרז שכבר נראה באופק. הממשלה הציעה לעבור לשיטת רישיונות, והתקוות של טלעד גבהו עוד יותר. פלד ראה את עצמו קונה רישיון ומשדר שבעה ימים ברציפות. "במצב של שלושה זכיינים בערוץ לא היה אפשר להשפיע", הוא טוען, "וחשבנו שאפשר לשלב כוחות. שתי האלטרנטיבות באו בחשבון, כמו היום: מצד אחד, היו שיחות גישוש עם מימן לגבי מיזוג עם ערוץ 10 שבהן נכחתי; מצד שני, פגישות עם רשת, שנראתה לנו יותר מתאימה. אבל בשני המקרים זה לא הגיע לכדי בדיקת ניאותות, כי פתאום התברר שהמכרז ייצא לפועל בכל מקרה והיה ברור שככה אין היתכנות להמשיך בתהליך. עם ערוץ 10 היו שתיים או שלוש פגישות, עם רשת בין ארבע לחמש. באחת מהן, בין יוחנן צנגן וביני, אכלנו צהריים על שפת הים בהרצליה".
רשת הגיעה למשא ומתן אתכם כשידה על העליונה?
"התשובה שלי היא כזו שהעיתונאים והציבור לא יסכימו איתה. בסופו של דבר היחידים שבכלל דמו באיזה מקום לתחנת טלוויזיה היינו אנחנו, טלעד. היו לנו אולפנים משלנו, היה לנו ציוד משלנו, אנשים משלנו, טאלנטים משלנו. אז בניגוד למה שהעיתונות חושבת, שמי שיש לו את הרייטינג היותר גבוה, יותר בכיר, זה לא מדויק. אני לא חשבתי אף פעם שרייטינג הוא חזות הכל והראיה שהצלחתי עם תוכניות שב ערוץ מסחרי חשבו שאין להן שום עתיד".
וזו גם היתה התחושה במשא ומתן?
"יוחנן ואני הכרנו זה את זה עוד מימיו ברשות השידור ומעולם לא באנו זה אל זה מנקודת מוצא של התנשאות. להפך, כחברים באנו, ואני שמח שהחברות הזו נשמרה עד היום. זו חברות מקצועית ולא אישית, אנחנו לא מבקרים זה בביתו של זה. מה שהיה לטלעד להציע לא היה לאף אחד. עובדה היא שעם הנחיתות ברייטינג-שזה אגב סימפטום לתוכניות טובות ולא לתוכניות עממיות שמביאות יותר צופים-אף פעם, בכל שנותיי כמנכ"ל, לא קרה שטלעד לא סיימה את השנה במקום ראשון או שני. תמיד ידענו לאזן ולהביא מפרסמים. הגענו למצב שהיה ברור שיהיה מכרז ואם אתה נאבק על חייך, אין טעם להתמזג. לא היתה היענות או תמיכה מצד הרגולטור. 'תודיעו לנו מה קורה', הם אמרו, כמו היום. הרשות השנייה מחכה בחושך שמישהו יעדכן אותה".
אז היית אומר ליוחנן צנגן לא ללכת היום על מיזוג עם ערוץ 10?
"קודם כל אני שמח שלא שאלו אותי. כל הדיבורים האלה נראים לי כדבר לא טבעי. קשה לי להאמין שרשת תוותר על אחיזתה בערוץ 2, ואם הכוונה למזג את 10 לתוך רשת, פירושו של דבר שהערוץ יתפוגג, ואז חוזרים לאותה מתכונת שטלעד הפסידה בה-שלושה זכיינים בערוץ 2. אלוהים אדירים! זה כבר היה. אני חושב שלרשת יש פה סיפור מורכב ממה שזה נראה על פניו. ברור שהיא יותר דומיננטית מערוץ 10 וברור גם שהיא לא תעזוב את ערוץ 2. מאוד יכול להיות, שבעלי המניות רוצים אחיזה גם ב-2 וגם ב-10. אפשרות נוספת היא שרשת תוותר על מקומה בערוץ 2 תמורת פיצויים גדולים מאוד שהיא תקבל מקשת. וייתכן שיש הסכמה של בעלי המניות הנוכחיים שהם ימשיכו להחזיק בחוב, כי אם הוא יעבור לרשת, אני חותם לך עכשיו שבעלי המניות של רשת, שאת חלקם אני מכיר אישית, לא ייקחו את זה על עצמם. אני חושב שרשת רוצה להפגין שרירים כלפי קשת, אחרת אני לא מבין את העניין".
היום הוא חבר בדירקטוריונים של מספר חברות, בהן עדיין בזה של טלעד עצמה, שממשיכה להחזיק במספר ערוצים בכבלים ובלוויין. בנוסף הוא מכהן כיו"ר הסינמטק בהרצליה וכממונה מטעם המועצה להשכלה גבוהה על הכשרת חוגים לתקשורת במכללות ואוניברסיטאות בישראל. "אין מה להשוות למתח ולאתגר שהיה בניהול חברת טלוויזיה", אומר פלד בגעגוע. "עשיתי הרבה דברים בחיי ואין כמו לנהל חברת טלוויזיה משדרת. לדעת שאתה קם בבוקר ועור שה דבר משמעותי. ואני חייב לעשות דברים מקרוב. בגלל זה, שכשעזבתי את טלעד, היתה תחושה שאבא עזב".
בימיו בטלעד, פלד היה ידוע בצורך שלו לפקח מקרוב על כל דבר המתנהל בחברה. החל מצנזור של מערכונים של "החמישייה הקאמר רית" ("עברו לערוץ 1 בגלל 2,000 דולר. אמרתי להם, אתם תיעלמו שם") ודרך השמטת אורחים מהליין אפ של קפה טלעד עם ירדנה ארזי ודב גילהר. גם על התחקירים ב"עובדה" היה עובר בקפדנות.
יום אחד קיבל הזמנה לישיבה לא רשמית אצל יו"ר טלעד, יאיר המבורגר ולצדו מצא את יו"ר מפעלי ים המלח באותה תקופה. פלד מסרב לנקוב בשמו, אבל מדובר במי שמשמש היום כיו"ר רשת מטעם אודי אנג'ל, יוסי רוזן. "'עובדה' עשתה תחקיר על ניצול עובדי הקבלן של מפעלי ים המלח (סרטה של טלי שמש "זהב לבן, עבודה שחורה"). בהתחלה לא הבנתי למה הוזמנתי לישיבה. ואז הוא אומר לי,'השתגעת לעשות על זה תחקיר, יש שני מקרים, אולי עשרה'. אמרתי 'אם זה 20 מקרים התוכנית לא תשודר'. חזרתי חזרה, לא אמרתי דבר לאילנה. ראיתי את שמש ושאלתי 'כמה מקרים?', והיא אמרה 2,000. כשהתקשר אלי היו"ר אמרתי לו, 'המספר דומה ל-20, רק עם עוד שני אפסים'. לא סיפרתי על זה לחלוטין לאילנה מעולם".
אבל ככלל, פלד ממעיט בהשפעתם של בעלי המניות בזכייניות על התוכן שהן משדרות. "את חלקם הגדול אני מכיר. אני חושב שמוזי ורטהיים הוא אחד האנשים המקסימים שיש, אדם מאוד מרשים עם דעות מאוד נחרצות. קצת לא הבנתי אותו כשהוא אמר מה עושה 'עובדה' בקשת, אבל הוא עמד על טעותו. את אודי אנג'ל אני ממש לא מכיר. אין לבעלי המניות כזה כוח כמו שחושבים. כשהייתי עורך ראשי בטלעד לא התייעצתי אף פעם עם בעלי המניות. בתקציב השנתי היתה להם אמירה גדולה אבל לא בתוכן. אני מעריך שהם לא מתערבים ביומיום. אני בטוח שאבי ניר ויוחנן צנגן אחראים לגמרי למה שקורה אצלם".
למרות טון הדיבור המאופק שהוא מקפיד עליו, פלד מודה שהכישלון במכרז להמשך הפעלת ערוץ 2 היה אובדן אישי גדול. "כל בוקר אני מבכה את מה שקרה ליציר כפיי, טלעד. אני הקמתי את טלעד בימים שרק חשבתי שיהיה ערוץ 2 והגעתי למצב שהערוץ עומד. טלעד של היום היא לא טלעד שחלמתי עליה משנת 1973. הרבה שנים היינו חברה קטנה שנתנה שירותים והפכנו לחברת הפקה. אני גאה על כל מה שעשינו בטלעד ואני מאושר כשאני רואה היום את 'החיים זה לא הכל' ברשת ואת 'עו בדה' בקשת, ואני שמח ש'מסע עולמי' ואמנון לוי הלכו לערוץ 10".
אבל פלד איבד את טלעד עוד לפני שטלעד איבדה את ערוץ 2. בשנת 2004, התקבלה ההחלטה בדירקטוריון החברה, שחלקה אז עם רשת וקשת את השידורים, להחליף אותו, אחרי 12 שנים בתפקיד המנכ"ל, במנכ"ל צעיר יותר. "זה לא נחת עליי", מספר פלד היום, "יאיר המבורגר, שהיה אז היו"ר, קרא לי ואמר שהחליטו שלא סביר שניגש עכשיו למכרז חדש לעוד עשר שנים כשאני מחזיק בהגה ושנחפש מנכ"ל. לא היתה לי בעיה עם זה, אבל הצורה שבה זה נעשה היתה טיפשית לחלוטין ולכן גם הפסדנו. אם הייתי על ההגה עד המכרז, התוצאות היו אחרות, וחבל שזה כך".
במהלך טיול פרטי עם חברים באירלנד, שבוע לפני שההודעה הרשמית היתה אמורה לצאת, התחילו להגיע הטלפונים מהארץ. "באותו יום טלעד איבדה את עצמה לדעת. לי לפחות היה ברור שאין שום סיכוי לטלעד תחת הנהגה שלא מבינה שום דבר בערוץ 2".
פלד חושף היום שהוא עצמו המליץ על האיש שיירש אותו בתפקיד המנכ"ל. "מי שהיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, היה מנהל בטלעד ובחור מאוד מוצלח, איש מאוד כישרוני שעשה עבודה מצוינת והוא אף הסכים לתפקיד, כי נפשו היתה כמהה לנושא התקשורת. לצערי, מישהו מבעלי המניות טרפד את המהלך בכוונה רעה או שלא".
מה היו יחסיך עם בעלי המניות אז?
"מאחר שהייתי בעצמי בעל מניות, היחסים היו טובים-כפי שאני מבין אותם, לפחות. זה לא אומר כלום, עובדה שהיו"ר שהיה אחראי לכל זה אמר אחר כך 'פישלתי'. אני שולח אצבע מאשימה אליו אבל הוא היה מספיק הגון להבין שהוא אשם. הלהיטות להחליף אותי בזמן הספציפי ההוא היתה לא נכונה".
בגידה?
"בעיניי בלבד. אבל לא מבחינתם. אם אתה שואל אותי, הם עשו טעות קולוסאלית. החלטה בטיימינג הכי לא נכון, שגרמה לטלעד להחזיר את המפתחות של הערוץ".
הטעות הקולוסאלית הזאת, לפי פלד, היא המינוי של דורית ענבר. "היא חשבה שהיא ידעה הכל. אני לא רוצה יותר מדי להשמיץ אותה", הוא מדגיש, אבל איכשהו לא ממש מצליח להימנע מכך. "היא עשתה אז כמה תפקידים ציבוריים-למשל הממונה על מועצת הכבלים והלוויין. זה תפקיד מאוד יפה אבל זה לא ניהול של חברת הפקה או חברה משדרת. היא לא הבינה. באה למכרז תלמידה בכיתה א' בעוד ראשי קשת ורשת הגיעו לגמר בכיתה י"ב".
ביום שמונתה ענבר הפקיד פלד בידיו של אחד מחברי הדירקטוריון מעטפה סגורה ובה פתק שכתב. "ביום המכרז נפתח אותו", הודיע . ב-13 באפריל 2005, כשהרשות השנייה קבעה שהזוכות הן רשת וקשת, נפתחה המעטפה. "טלעד הפסידה", קבעה הנבואה.
"אני לא צבוע ידוע", אומר פלד, "ואני יודע להעריך בשדה הטלוויזיה הערכות שמבוססות על ידע וניסיון. אני האדם היחיד בארץ שהקים שלוש תחנות טלוויזיה - את הטלוויזיה הישראלית, את ערוץ 2 ואת תחנת הטלוויזיה של קוסטה ריקה. אין עוד אנשים שמשתווים לניסיון שלי. היה לי ברור שטלעד תפסיד".
לא אחת תקפת את הבידים הגבוהים, אותן התחייבויות של הזכייניות להשקעה בתוכן. אולי הסכומים המופרכים, לטענתך, הם שהביאו לכישלון של טלעד?
"לא הבידים גרמו להפסד של טלעד. בצד הכלכלי קיבלה טלעד את הניקוד הגבוה ביותר. טלעד הגישה את הביד המדויק, הנכון והסביר ביותר שניתן היה להגיש מהבחינה הזו. אבל כשהחליטה מדינת ישראל לשים ביד על המכרז, היא עשתה את הטעות הגדולה ביותר האפשרית. היא גרמה למצב בשוק הטלוויזיה שרשת וקשת לא יכולות לעמוד במחויבויות שלהן בגלל שהן הציגו ביד אסטרונומי. היה צריך למנות מומחים שיחליטו על סכום ריאלי להשקעה בסוגה עילית, ואם לא מתאים למישהו, שלא יתמודד במכרז. אם היו אומרים 150 מיליון, ואני אומר את זה באחריות ולא בדיעבד, הייתי אומר לטלעד לא לגשת למכרז, זה מתכון ברור לכישלון".
אז מדוע בכל זאת הפסדתם?
"בפרק הכלכלי טלעד יצאה ראשונה, בתכני, טלעד יצאה שלישית. הפרק שבו הגיעה אחרונה במרחק אדיר זה הניהול. חברי הרשות השנייה אמרו שדורית ענבר היא לא מנהלת מקצועית. אי אפשר היה להשוות אותה ליוחנן צנגן או לאבי ניר".
לו היית עומד בראש טלעד במכרז, היום עוד היית שם?
"בגילי המופלג, לא. אני חושב שהיה צריך לעשות שינוי של העומד בראש טלעד אבל היה צריך להביא מישהו מתאים, לאורך זמן, ולא בקאט, כפי שנעשה. היא אמרה, 'תנו לי לנהל את העניינים על פי דרכי', ולצערי אנחנו נעתרנו לה. היא היתה צריכה להראות מה היא יודעת, והיא הראתה בדיוק מה היא יודעת".
יכול להיות שהפסדם במכרז כי לא היה לכם סיכוי לשרוד כלכלית?
"לא. טלעד הרוויחה הרבה מאוד כסף והייתה זכיין איכותי. אנחנו עשינו את 'החרצופים', את 'ז'וז'ו חלסטרה', את 'החמישייה הקאמרית' ודברים שאי אפשר לתת בהם אפילו פרסומות כי האורך לא הספיק. אנשים אמרו שהערוץ עזר לנו להתרומם עם כל תוכניות הבידור. שטויות במיץ, אנחנו עזרנו להם שהערוץ יהיה יותר רלוונטי".
אז למה טלעד הפכה להיות משהו שנתפש כארכאי?
"בגלל שתי סיבות. האחת היא בגלל שאנחנו היינו ירושלמים. וסיבה שנייה שקשורה לירושלמיות היא שלא היינו במרכזי הכובד התל אביביים, בבית הקפה הזה או בדיון ההוא. לא עשינו את האפכא מסתברא, אלא עשינו את המסתברא. נתנו טלוויזיה במיטבה שלא היו מתביישים בה לא בבריטניה ולא בארצות הברית. לא היינו יותר גרועים מהאחרים".
"רמת אביב ג'"- די רדוד, לא?
"לא. הלוואי והיו עושים את זה יותר בערוץ 10. זה לא מסוג הדברים שהייתי שם בערוץ 4 האנגלי אבל ניהלתי את ערוץ 2 הישראלי. והאלטרנטיבה היא בין שטויות במיץ עגבניות לתכנים שהם נעימים לעין ולאוזן הישראליות. והראיה היא שמה שעשינו אז, נחשב היום לקלאסיקה, כי אין היום כאלה. זה לא הפריע לנו לעשות גם את 'פלורנטין' או 'זינזאנה'".
אבל עם תוכניות כאלה אפשר היום להתמודד מול "האח הגדול"?
"רק עם תוכניות כאלה. מפני שזה יוביל לעשות פחות תוכניות כמו 'האח הגדול'. אתה יכול לעשות את תחרויות הריקודים, אבל כל הזמן להכריח את הציבור להצביע 10 פעמים, 50 פעם, איזה דבר זה? כל מדיניות הטוקבקים הזו לא מתאימה לטלוויזיה. אתה רוצה שאנשים ישפיעו? בבקשה, שיצביעו פעם אחת".
דורית ענבר: "לבי על עוזי פלד שעבר טרגדיה אישית כשטלעד נמחקה ממפת השידור. טלעד יצאה אחרונה בכל הסעיפים הכספיים במכרז (למעלה מ-50 אחוז מהניקוד) לאור הסכומים הנמוכים יחסית שבחרו בעליה להציע (ובדיעבד צדקו). גם בפרק התוכן טלעד התקשתה להבריק לאור מצבה הכללי בעת הגעתה למכרז ולאור העובדה שהיתה הזכיינית היחידה שלא הכינה את עצמה בשום דרך למכרז.
בעוד רשת וקשת הקימו צוותי עבודה מיוחדים לנושא ואלה הכינו תכנים ועבודות, הרי בעת הגעתי לתפקיד מנכ"ל טלעד, פחות מחודש לפני פרסום חוברת המכרז, לא היה בטלעד אדם אחד, חדר אחד או דף נייר אחד, שהוקדשו להכנה למכרז. למרבה הצער, דווקא נושא התוכן במכרז דרש הבאת אנשי מקצוע מחוץ לטלעד ואלה נמצאו רק לאחר זמן יקר נוסף, אבל לא הם ולא אני הצלחנו לעשות את הקסם שנדרש כדי להציל את טלעד מגורלה. לעניין מינויי, הרי זה נעשה בברכתו של פלד עצמו.
"פלד כעס מאוד על הדחתו מניהול החברה ולא הסתיר את כעסו, לא אז ולא עתה. עם זאת, זו היתה החלטת בעלי המניות והדירקטורים האחרים שהאמינו שאינו יכול להוביל את החברה למכרז. אני מאחלת לעוזי פלד בריאות ושלוות נפש. לבי על אייל פלד ואני מאחלת לו החלמה מהירה ומלאה."
הרשות השנייה: "במכרז של ערוץ 2 התקיימה תחרות על שורת פרמטרים, ובהם כמה יתחייב המציע להשקיע בתוכניות מסוגה עלית. ההצעות הגבוהות ביותר, והן שזכו, היו של קשת ורשת. הרשות מפרסמת בדוחותיה את הנתונים לגבי עמידת הזכייניות במחויבויות התוכן. בשנים 2006 ו-- 2007 קשת ורשת לא עמדו במחויבויות במלואן, אולם הוצאתן הכללית ב-130 - 2007 מיליון שקל - גדולה בהרבה מההוצאה על סוגה עלית של שלוש הזכייניות יחד, כולל טלעד, ב-85 - 2005 מיליון שקל.
הרשות עומדת על כך שהזכייניות ישלימו את החוסר משנים קודמות, ונוקטת סנקציות בגין אי עמידה בעבר.
"צר לנו על אי זכייתה של טלעד והקושי שנוצר לה בשל כך ואין טעם להתייחס לאמירות האמוציונליות שנאמרו בשל כך. היתה תחרות, השתתפו ארבע קבוצות, נבחרו שתיים על ידי הליך מקצועי ושקוף. אף גורם לא עירער על התוצאות (לרבות טלעד) בפני שום ערכאה."
יוסי מימן: "גם אם מר פלד - אדם בעל ניסיון רב בתחום הטלוויזיה בישראל - אומר שהשקעותיהם של בעלי המניות תרמו ליצירת תחרות בשוק הטלוויזיה, להקמת חברת חדשות שהעשירה את הדמוקרטיה הישראלית וליצירת פרנסה לאלפי יוצרים, במאים, מפיקים, שחקנים וצלמים - הרגולציה אינה יכולה להמשיך להיבנות על כיסם של בעלי ערוץ 10 ועליה להתאים עצמה למציאות הכלכלית ומהר."
קשת: "בשנתיים האחרונות קשת השקיעה כ-370 מיליון שקל בהפקות מקור, מהם 200 מיליון שקל רק על סוגה עילית. החל מ-,2005 השנה שבה קשת זכתה במכרז, ניכר גידול משמעותי של מאות אחוזים בהשקעה בתחומי הדרמה והתעודה. קשת השקיעה מעל ומעבר למחויבויותיה בהפקות ובפיתוח תוכניות ומעסיקה מאות אנשי תעשייה ועשרות יוצרים שכירים שעבורם קשת היא בית קבע, המאפשר להם לממש את חזונם היצירתי."
רשת ויאיר המבורגר סירבו להגיב.
נא להמתין לטעינת התגובות
