הגיעו מים עד נפש: הגננים נגד מגבלות ההשקיה

שנה שחונה במיוחד עוברת על הגננים בארץ. הרפורמה של רשות המים, פניה המתבקעות של רננה רז ואפילו דני רופ-כולם, לתחושתם, חברו יחדיו כדי לרדוף אותם ולייבש להם את הפרנסה. במקרה הטוב הם נאלצים להתגנב לגינות באישון ליל ולשתול בהיחבא; במקרה הרע הם פושטים את הרגל. עכשיו הם מתאגדים, מגיעים עד לבג"ץ ומבטיחים מלחמה

ליאת שלזינגר | 21/1/2009 10:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אז תבוא מחר? אולי עדיף אחרי שיחשיך, ככה זה יותר בטוח", נאמר להם בטלפון. בתחילת המשבר, הם מספרים, לפחות היו כאלה שסירבו לסגור את השיבר. אבל הם היו צריכים לשמור על פרופיל נמוך. שיחות לילה מאוחרות, ביטולים של הרגע האחרון והזמנות שתילים שמתבצעות בלחישות. הם הרגישו הרבה יותר כמו סוחרי סמים, מאשר גננים. "זה היה בתחילת המשבר. עכשיו אנחנו סתם מובטלים", הם אומרים בכעס. כבר חודשים שהגננים בארץ נפגעים, אבל נוטעים את רגשותיהם עמוק באדמה. עכשיו הם קמים ועושים מעשה. כנגד פניה הנאות של רננה רז, המתייבשת לנו מול העיניים, הם יוצאים בקמפיין משלהם.
ענף הגננות נגד רשות המים. מימין: שוננפלד, קרת, יצהר ופליסקוב
ענף הגננות נגד רשות המים. מימין: שוננפלד, קרת, יצהר ופליסקוב צילום: רובי קסטרו


"דמיינו לכם תסריט כזה: אתם נוסעים באוטו החדש שלכם ומגיעים לתל אביב. אתם רוצים לשבת בשדרה, אבל אין שם עץ אחד. רוצים ללכת להסתלבט בפארק, אבל הדשא צהוב ויבש. אז אתם חוזרים הביתה ושם הגינה שלכם מרוצפת בבטון. נשמע כיף? כי בדיוק לשם פנינו מועדות". את התרחיש הלא ממש דמיוני הזה משרטט רז יצהר, בעל משתלת דשא. יצהר מאוד פסימי בימים אלה, והוא לא היחיד. בצורה עצמאית, מפה לאוזן, התארגנה לה בחודשיים האחרונים קבוצה של גנני נוף, בעלי משתלות, מגדלי דשא, בעלי חברות השקיה ועוד, שהחליטה לצאת נגד תקנות המים האוסרות השקיית גינות. לפני יומיים גם הרחיקו עד בית המשפט, והגישו בג"ץ ייחודי נגד רשות המים ותקנותיה, שבו הם דורשים לפתוח את הברז, ומהר.

בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד אריה שוורץ, מוחים העותרים על חוסר הסבירות של התקנה והפגיעה בחופש העיסוק שלהם ובזכותם להתפרנס בכבוד. "מדובר בפגיעה משמעותית בזכויות האדם, במערכת האקולוגית בה, בנזקים כלכליים עתידיים, ופגיעה באיכות החיים של אזרחי ישראל ובבריאותם", נכתב בעתירה.

מהנתונים שמציגים הגננים בבג"ץ (ושנלקחו מאתר רשות המים), אחוז צריכת המים לגינון פרטי וציבורי בישראל, נכון ל-2006, הוא בסך הכל 3.65, והוא מהווה כ-75 מיליון מ"ק. לטענתם, המדינה ערכה נגדם "מסע הפחדה" מטעמים פופוליסטיים, במקום לטפל ב"בזבזנים" העיקריים של המים-מפעלי התעשייה-אשר כמות המים שהם מנצלים עולה בהרבה על זו של הגננים. בנוסף, הם טוענים שרשות המים מעולם לא בחנה במקצועיות את החיסכון בענף הגינון. "האבסורד הוא שהחיסכון בכמות המים המוקצית לגינון קטנה גם ככה, וזה לא מה שיחלץ את המדינה מהמשבר. אבל זה עלול לגרום להצטרפות עשרות אלפי אנשים למעגל האבטלה", אומר יוזם המהלך עמוס קרת, בעל חברה לגינון.
אויבי הציבור

אי אפשר להתעלם מהעובדה שאלו ימים קשים עבור משק המים הישראלי. ארבע שנות בצורת ברציפות, והתחממות כדור הארץ הביאו את הגירעון במים לממדים עצומים. זהו אינו משבר ישראלי בלבד, אלא גלובלי, וכל אחד יכול לראות שגם כעת, בעיצומו של החורף, כמויות הגשמים הן מעטות ביותר.

קמפיין המים
קמפיין המים  שימי נכטיילר

המדינה אמנם מעודדת הליכים של ייצור מים, כגון טיהור והתפלה, אך מדובר בפתרון יקר ומסובך, וברשות המים החליטו להתמקד בעידוד החיסכון בצריכה האישית. קמפיין החירום שהשיקה, בעלות של מיליוני שקלים, היה מפחיד, מאסיבי, אך בעיקר יעיל.

לפני שכל אחד נזעק אל מסך הטלוויזיה כדי לאסוף את פיסות פניה המתקלפות של רז, הוא כבר למד לשנן בעל פה לסגור את הברז כשהוא שוטף כלים, להתקלח בזוגות, אך מעל הכל ובעיקר-להפסיק להשקות את הגינות באופן גורף ולאלתר. בינתיים התקנה אסרה על השקיה בחורף, אך כעת צפויה רשות המים לחדש את האיסור גם ב-2009.

"את הפליק הראשון קיבלתי באוגוסט, כששתלתי דשא יפה בזכרון יעקב, וקבוצה של פנסיונרים התחילה להתגודד סביבי ולתקוף אותי", מספר יצהר. "הם ממש התייחסו אליי כמו אל אויב הציבור". גם בעל המשתלה שמעון פליסקוב
נפגע. "אחרי זה הגיעה המכה השנייה, עם מסע הפרסום של ישראל עוברת מאדום לשחור. זו תחושה שעושים ממך 'WANTED'. המהלך הזה לא יעזור בכלום. זה לא פוטר את הבעיה, והכי חמור-לא חוסך מים".

לא רק שהקמפיין היה מכוון ברובו נגדם, פתאום מצאו עצמם הגננים תחת מצלמות מעקב, ומצלמות נסתרות של תחקירני טלוויזיה, שתיעדו אותם מבצעים את עבודתם. הם גם מפנים אצבע מאשימה אל עבר חזאי ערוץ 10 דני רופ, שמקיים פינות מעקב בו הוא חושף את העיריות שמשקות את הגינות הציבוריות. העיריות מבקשות מהם להגיע בלילה, כי "מה יגידו התושבים", והם מספרים שלפעמים במהלך עבודתם, אנשים מקללים אותם.

לעשירים בלבד

המשבר הכלכלי הקשה לא פסח עליהם: עיריות זנחו פרויקטים ציבוריים בהיקף של מיליונים ללא התרעה מוקדמת, הלקוחות הפרטיים פשוט ביטלו ברגע האחרון או התכחשו להזמנה. וזאת בכלל הייתה אמורה להיות "השנה הטובה", אחרי שנת שמיטה, ובזמן של בחירות לרשויות המקומיות.

בסופו של דבר, התברר שזו הייתה השנה הגרועה ביותר לעסקים הזכורה להם. היקף עבודתם ירד בעשרות אחוזים, ולטענתם מסע הפרסום הוא מכת מוות לענף הגננות בישראל. "אותנו לא סופרים כי אין לנו לובי בכנסת ואין לנויחצנים. איזה גנן תרם פעם בבחירות לפואד? אפילו ארגון הגננים לא יושב כאן איתנו היום", אומר קרת ומוסיף, "זה גם הכי קל כי אנחנו אלה שעומדם בחוץ עם הצינור, לאור היום, אז אנחנו נראים כמו בזבזנים. לכו למפעל אחד בתעשייה ותראו כמה מים נשפכים שם".

והגננים לא לבד. גם במרכז לשלטון מקומי התריעו על הבעייתיות ברפורמה של רשות המים. "כמו רבים אחרים, גם אנחנו הדגשנו את חוסר התוחלת בחלק מהשינויים, בבירוקרטיה שהיא יוצרת ללא צורך ובפגיעה בחלשים ובנזקקים. הרפורמה, בניגוד למוצהר, אינה מסייעת למשק המים ולהתמודדות עם החוסר במים בדבר וחצי דבר", כתב לאחרונה יו"ר האספה לשלטון המקומי וראש עיריית כרמיאל, עדי אלדר.

מובילי המהלך יושבים במשרדי אחת מחברות הגינון בכפר אז"ר. בתחילת המפגש הם מעדכנים זה את זה בבשורות הכואבות על מהלכי הפיטורים שנאלצו לבצע רק לפני ימים אחדים. לדבריהם, יותר מ-50 אלף איש העובדים בתחום (מגדלי דשא, גננים, בעלי חברות השקיה ועוד) עשויים לאבד את פרנסתם.

"אני מגדל דשא, וזה יסגור לי את הענף לחלוטין. כרגע אני מדבר יפה, יש לי בגדים יפים ודלק לאוטו. עוד שנייה זה ייעלם. אנשים לא מבינים את המחיר", אומר רז. בינם ובין עצמם הם מדברים על גינות שלמות שהפכו למרוצפות בבטון, או הוחלפו בדשא מלאכותי שהוא לדבריהם, "מזויף, ומכוער".

דני רופ מתנצל

תחושת התסכול מהמדינה וממי שמנהל אותה היא שהולידה את המאבק, אומר גידי שוננפלד, נציג של חברת השקיה אמריקאית בישראל. "כל כך הרבה זמן אנחנו משתמשים באמצעים שמעודדים חיסכון. אני נותן את הדבר הכי כיפי בעולם, את הירוק, את הפרח, ובסוף אתה צריך להגיע כמו פושע", הוא אומר וממשיך: "ירוק זה לא מותרות, זו איכות חיים. מה שהורג אותי זה שאנשים לא מבינים שעוד שנים אנחנו נשקיע מיליונים כדי לנסות להחזיר את הכל בחזרה. זה יהיה כמו להתחיל הכול מאפס. חברה, המדינה הזאת תחזור להיות מדבר", הוא מזהיר.
  
"הרי כבר שנים שיש החלטות ממשלה, בפועל, לא נעשה דבר. איפה הייתה רשות המים כל השנים? למה היא לא התריעה? זה לא שחסרים עשרה מזרנים לחיילים, זה מים! ", מוסיף קרת בכעס ומספר על הולדת הקמפיין. "ישבתי וראיתי פינת מעקב של דני רופ בטלוויזיה והוא ירד על גנן בטבריה, ומה שעבר לי בראש זה שהבן אדם הזה ששתל את הדשא יכול בקלות להיות אני. התחלתי לשבת על האינטרנט ולאסוף את הנתונים. נכנסתי לאוטו ופתאום חשבתי, רגע, בישראל אין נפט? נכון? אבל אף אחד לא אומר לנו, תחסכו בדלק כי יש משבר חמור. מה פתאום. יש מסים, ויש מכוניות ויש תעשייה שלמה בנושא. אז כשהמדינה רוצה, היא יכולה לדאוג למשאב השני הכי חשוב שלה ובאופן מעורר השתאות. אבל מה עם הראשון? מים זה פחות חשוב מדלק".
 

דני רופ
דני רופ יוסי צבקר

הגננים מגייסים לטובתם גם מחקרים אקדמיים המדגישים את החשיבות של שטחים ירוקים לבריאות, לאיכות הסביבה ולנפש, אך מעבר לזה, הם אומרים בפשטות-הגינון יהיה מנת חלקם של העשירים בלבד. "זו שאלה של עלויות. מי שיהיה לו כסף, יהיה לו גן ירוק. כבר פגשתי אנשים אמידים שאמרו לי,'מצדי, אני אשקה את הגינה עם מי עדן'".

מרשות המים נמסר בתגובה: "בשל מצב החרום בו אנו נמצאים, והיות והפתרונות של הגדלת היצע המים יסייעו לייצוב משק המים בטווח הבינוני והארוך, אנו נאלצים לצמצם את צד הביקוש כדי שנוכל לעבור את השנים הקרובות. ארגוני הגננות והנוף לא השכילו לדרוש ולהתאים את הצמחייה לאקלים המקומי ולמרות בקשותינו ואזהרותינו לא נעשה דבר".

ואילו דני רופ אמר כי "הפינה לא מכוונת נגד הגננים, ואני מתנצל אם זה פגע בהם. גם אני אוהב גינות, אבל זה בלתי אפשרי כרגע".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים