אופטימיות בטבע הישראלי: שובן של החיות הנכחדות

החזרתו לטבע של הראם הלבן, שמקורו בחד-קרן האגדי, היא סיפור הצלחה מסחררת בקנה מידה בינלאומי. כמוהו הושבו לטבע מינים נוספים שנכחדו עקב התפתחותה של ארץ ישראל. ספר חדש של ד"ר אבי ארבל מציג את סיפורם וחושף לקסיקון ליונקי ארץ ישראל

עינת לוי | 11/1/2009 15:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
סיפורים רבים נכתבו על החיה המיתולוגית המופלאה, אצילית ולבנה ובעלת קרן יחידה וכסופה במצחה. החד-קרן היה הבסיס לאגדות רבות בתרבויות שונות, החל ממצרים העתיקה ועד אירופה של ימי הביניים. אחת מהסברות לגבי מקורו של היצור האגדי סובבת אחר הראם הלבן, חיה יפיפייה שפרוותה הלבנה משווה לה מראה אגדי והיא בעלת זוג קרניים ארוכות שבפרופיל נראות כקרן אחת ישרה.
ראם לבן. היורש של חד הקרן?
ראם לבן. היורש של חד הקרן? צילום: יהודה בן יתח


על פי עדויות וסיפורים ידוע שבעבר חי הראם הלבן במדבר הסורי ובנגב הישראלי, אלא שכמו מינים אחרים, הוא נכחד בראשית המאה העשרים. ייתכן שהיעלמותו של הראם ממדבריות ערב הוא תוצאה של הגעת מגלי הנפט, אלה הביאו עימם רכבים שהפכו את הציד לאפשרי גם בחודשי הקיץ החמים. לעומת זאת, בערך באותו הזמן, נעשו גם ניסיונות רבים להשיב לעולם בעלי חיים נכחדים.

כך קרה שבתחילת שנות השישים הוקם גרעין רבייה של ראמים בגן החיות של פניקס, אריזונה. בסוף שנות השבעים הובאו לשמורת החי-בר יוטבתה כשמונה ראמים לבנים וכ-20 שנה לאחר מכן, בשנת 1997 (ועד היום למעשה) שוחררו לטבע ראמים אחדים באזור חצבה ששרדו והתרבו. כיום ידוע על מאות ראמים שמלחכים עשבים ברחבי המזרח התיכון.  

"זוהי עובדה שההשכלה והתובנות שקשורות בהכחדת המינים לא טובות מספיק בקרב רוב האוכלוסייה", אומר ד"ר אבי ארבל, זואולוג ומרצה  בכיר במכללת סמינר הקיבוצים. "כל מין שנכחד, נכחד לנצח ואיתו גם כל הפוטנציאל הטמון בו. התמורה של בעלי החיים בתחומים רבים, הרפואה למשל, היא אדירה ולכן הכחדה היא דבר נורא".

הסיבות להכחדה הן רבות, חלקן נעשות במכוון וחלקן מתוך בורות, אך את רובן ניתן להכליל תחת מגמות של פיתוח, הרחבה ותיעוש. הרצון הטבעי והמובן "לחיות טוב" מביא לגידול בשטחים המעובדים לחקלאות ולפעולות של בנייה וסלילה. המחיר לכך הוא צמצום בבתי הגידול של חיות רבות שהמצב החדש, המקשה עליהן למצוא בני זוג ולהתרבות, מביא להיעלמותן.

100 מיני יונקים

"הבעיה אינה רק בקבלן שמעוניין בבצע הכסף או בחקלאי שמאריך את מועדי הריסוס, אלא גם במי שמאשר את התוכניות וחושב רק על רווחת האנשים המיידית. האנשים הללו עושים חישוב של הרווח המיידי מול הנצח", אומר ארבל אך מוסיף באופטימיות "בישראל המצב דווקא טוב באופן יחסי". למרות הפיתוח המהיר של כבישים, ערים ותעשייה בישראל, שהביא להכחדתם של מיני יונקים, חיים היום בישראל כ-100 מינים של יונקי בר. מספר מרשים ביותר בהשוואה לכ-140 מיני יונקי הבר החיים באירופה כולה, ששטחה גדול פי 200 משטח ישראל.
 

אבי ארבל
אבי ארבל צילום: יח''צ
גם בימים כאלה ניתן לקבל קצת נחת מארצנו הקטנטונת. מספר רב יחסית של גופים ועמותות האמונים על שמירת הטבע הישראלי עושים את עבודתם בהצלחה. בזכות מאבקים עיקשים שסופגים לעיתים גם לא מעט ביקורת. לפיכך, מצבה של ישראל כנראה טוב מששיערו בעבר ויש בה את מספר שמורות הטבע הרב ביותר ביחס לשטחה.

חוקרים בישראל ובעולם פועלים למען שימור והשבה לטבע של בעלי חיים נכחדים. בחלק מהמקרים זה לא לגמרי מצליח, כמו למשל במקרה חתול החולות בנגב. אך במקרים
אופטימיים אחרים דווקא ניכרת הצלחה, בדומה לראם הלבן וכמו גם עם היחמור הפרסי, שהובא לארץ במסגרת הסכם מפתיע עם ממשלת איראן בשנות השמונים. השבת היחמורים לטבע בישראל החלה בשנות התשעים לאחר שהעדר שהובא אל שמורת הטבע חי-בר כרמל התרבה ושגשג. מאז משוחררים עוד ועוד יחמורים שהתאקלמו היטב ויצרו בארץ את האוכלוסייה הגדולה בעולם של היחמור הפרסי.


לקסיקון היונקים - המדריך השלם ליונקי ארץ ישראל, הוצאת מפה, מחיר: 169 שקל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים