מדינה בבצורת: רשות המים בוחנת יבוא מים מחו"ל
רשות המים תפרסם בקרוב קול קורא בינלאומי לקבלת מידע לטכנולוגיות זמינות לייבוא מים ולהתפלה ימית. כך כותב מנכ"ל הרשות, אורי שני, בתגובה לפניית החברה להגנת הטבע בנושא. וגם איך ניסה הישוב היהודי להסתיר את מצוקת המים שהחלה כבר בשנות החמישים, ואיך הגענו למצב המדאיג היום?
- הגשמים ירדו, המפלס לא עלה
- "משבר מים חריף מאיים על מדינת ישראל"
- נציב המים: "נידרש להגביל את כמויות המים לשימוש ביתי"
- הדוח המלא של רשות המים: כמויות המים המסופקות לשימוש ביתי יוגבלו
לפני כשבועיים פנה מנכ"ל החברה להגנת הטבע, גרשון פלג, למנהל רשות המים, אורי שני, בבקשה לבדוק את חלופה של ייבוא מים, כחלק מהפתרון למשבר המים של מדינת ישראל.
"לייבוא מים השפעות סביבתיות נמוכות בהרבה מאשר התפלה. הבאת מים מתורכיה בכלי שיט איננה כרוכה בהקמת מפעלים לאורך החוף, צריכת האנרגיה, זיהום האוויר והים בטלים בשישים לעומת מתקני ההתפלה. כמו כן, גמישות התפעול של המערכת לאורך שנים גדולה בהרבה והיא זמינה לאספקה תוך כשנה מהיום", כתב פלג.
הנושא של ייבוא מים כבר נבחן בעבר אולם נפסל, בין היתר, כתוצאה מחוסר כדאיות כלכלית.
בתשובתו של שני שהגיע גם לידי nrgמעריב נכתב כי "רשות במים בוחנת חלופות שונות להגדת היצע המים ובין השאר ייבוא מים והתפלה ימית". לדברי שני, עד כה לא נמצאה חלופה כלכלית כזו ואין עדיין טכנולוגיה מוכחת, זמינה ומסחרית.
לגבי הטכנולוגיות שהוצעו על ידי החברה להגנת הטבע אמר שני שדרושה גם חוות דעת חברות ההתפלה והתחייבות שלו לקבלת תוצאות לפני שמתחילים בפיילוט ארוך בעלות של מיליוני דורים.
יחד עם זאת אומרים ברשות המים כי בכוונתם לפרסם בקרוב קול קורא בינלאומי לקבלת מידע לטכנולוגיות זמינות לייבוא מים, להתפלה ימית ולהתפלה במתקנים קטנים ויבילים קצרי טווח. "כל זאת במקבל לקידום מהיר של עמידה בהחלטת הממשלה למתווה התפלה של 750 מלמק"ש עד לשנת 2020.
מהחברה להגנת הטבע נמסר בתגובה: "למתקני ההתפלה יש השלכות סביבתיות כבדות ולכן אנחנו מקווים שרשות המים אינה תבסס את כל תוכניותיה על התפלה אלא תבדוק במקביל טכנולוגיות נוספות, בכללן ייבוא מים, כפי שהבטיח שני במכתבו, ובדיוק כפי שביקשה החברה להגנת הטבע. לשיטה זו השלכות סביבתיות פחותות בהרבה והיא אינה גורמת להגדלה בייצור החשמל, עלייה בזיהום אוויר, הזרמת חומרים מזיקים לים ותפיסת שטחים באזור חופי הים, כמו מתקני ההתפלה".
ברשות המים אישרו את הפרטים וציינו בנוסף ש"אנחנו פועלים בכל המישורים ובודקים את כל האופציות, הן במישור היצע המים והן בהקטנת הביקושים".
משבר המים בישראל אינו חדש, כפי שידוע לכל עולל. הנושא עלה לכותרות לפני למעלה מ-50 שנה. בשנת 2008 הצהירו ראשי משק המים, כי מדובר במשבר המים החמור ביותר מאז קום המדינה, כיוון שמדינת ישראל התחילה אותו ללא רזרבות של מים.
משבר המים הראשון במדינת ישראל פרץ בשנת 1955, כאשר בניגוד למצופה על ידי מומחי הציונות, התייבשו מעיינות הירקון. שתי ועדות מומחים מחו"ל שזימנה הממשלה הגיעו למסקנה חמורה כי קיים משבר מים. משמעות הדבר הייתה מפולת של תכנית מפעלי המים, וחוסר אפשרות לספק להתיישבות החדשה את מלוא מכסות המים שהובטחו לה. כדי לצאת מהמשבר נקטה הממשלה בפעולות אחדות: המוביל הארצי הוסט ממסלולו המתוכנן לנגב אל ראש העין כדי לספק מים לקוי ירקון נגב. הוחלט לספק להתיישבות החדשה רק 70% ממכסות המים המובטחות לה. באותן השנים התפרצות המשבר הוחזקה בסוד. מאז חלפו שנים רבות ומשבר המים עלה לכותרות מידי פעם, בהתאם לקו האדום שבכינרת. במשבר הוא "הסוד" הכי גלוי לכולם.
מאגרי המים העיקריים של ישראל הם אגם הכנרת, הניזון בעיקר מן הירדן ויובליו, אקוויפר ההר ואקוויפר
במחצית הראשונה של העשור הראשון של המאה ה-21 התנהלו דיונים מתקדמים עם טורקיה לגבי רכישה של מים מתוקים, שיועברו באמצעות מכליות, ואף נידונה אפשרות של הנחת צינור מים בין המדינות, כדי לפתור מחסור אפשרי במים בשנים שחונות.
מקור מים אפשרי נוסף הוא מים מליחים, לרבות מי-ים. תחת הכינוי הכולל "התפלה", ניתן להפריד את המים מהמלחים המומסים בהם (או מרובם) ולקבל מים בעלי תכולת מלחים נמוכה המתאימים לשימושים חקלאיים, ובתהליכים מסוימים ניתן לקבל מים באיכות מספקת לשתייה. הבעיה היא שהתפלת מים היא יקרה מאוד כי התהליך צורך אנרגיה רבה.
בשנת 2002 הוחלט לבנות 5 מתקני התפלה בכל הארץ, בהיקף של 100 מיליון קוב כל אחד. כיוון ששנת 2004 הייתה שנה ברוכת גשמים החליטו באוצר לקצץ את התקציב המיועד להתפלה בשליש. במקום 5 מיתקנים הוקמו שניים – באשקלון ובפלמחים. שני אלו יכולים להתפיל ביחד רק 200 מיליון קוב מים, במקום 500 מיליון החסרים.
בהכנת הידיעה השתתפו גם ורד עוזיאל ואליענה שפר מרשת זמן מקומי.
נא להמתין לטעינת התגובות
