הבקר והצאן מזהמים את האוויר. אולי הפרה מתאנה תציל את העולם
הגזים שפולטים הבקר והצאן ברחבי העולם מהווים 18% מכלל גזי החממה. על פי הערכות עד שנת 2050 הנתונים יוכפלו. מומחים בארגנטינה החלו בניסוי מדעי שמטרתו לצמצם את כמות הנפיחות של הבקר שפוגעות, בלי כוונה תחילה, בסביבה
המתאן הוא אחד מגזי החממה המרכזיים שגורם כידוע להתחממות כדור הארץ ובעקבותיה לשינויי האקלים. סידרת מחקרים שבוצעו בתקופה האחרונה בעיקר במדינות שבהן מגדלים בקר לבשר ולחלב וגם צאן לצמר, הראו כי הפרות, הכבשים והעזים הן אמנם "קורבנות" התיאבון האנושי לבשר – אבל בעלי החיים התמימים הללו אוצרים מה שכבר מכונה "סוד אפל": פליטות הגזים מגופם, מוצרי-לוואי של תהליכי עיכול המזון שלהם – תורמות לאפקט החממה. ומה שמדהים הרבה יותר: תרומתן לעניין הזה גדולה הרבה יותר מפליטות הגזים מכלי רכב, מטוסי סילון ותחנות כח.
איך מביאים פרות ומעלי גירה אחרים לחדול לייצר מתאן? שמונה אחוזים מאנרגיית הגוף של הבקר והצאן הנדרשת לתהליכי העיכול בקיבות שלהם שעשירות במיוחד בחיידקים מפרקי חומרים צמחיים (בפרה מדובר בארבע קיבות) – מיועדת למעשה ליצור גז המתאן עצמו. לכן, אם הבקר יחדל לייצר את הגז הזה, תיחסך כמות נכבדה של אנרגיה. את האנרגיה הנחסכת יפנו לבניית מאסת גוף (כלומר בשר עשיר יותר).
מכוני המחקר החקלאי שעוסקים בנושא הזה מכוונים עתה את פעילותם לגנים מסוימים, שיפגעו בחיידקים מייצרי המתאן בקיבות מעלי-הגירה. לשם כך אף הוקם קונסורציום של מדענים ובראשו גרהאם אטווד, מיקרוביולוג ניו-זילנדי ממכון המחקר AgResearch .
על פי מחקר שנעשה בניו-זילנד, מדינה בת 3.8 מיליון בני-אדם אבל 46.3 מיליון בני בקר וצאן (לפי הפירוט הבא: 34.2 מיליון כבשים, 9.7 פרות, 1.4 מיליון איילים וצבאים לבשר, 155 אלף עזים) - חיות המשק הללו פולטות 48% מכלל גזי החממה שמיוצרים בניו-זילנד – וכולם מתאן ותחמוצת חנקן, תוצאות עיכול המזון בקיבותיהם.
בהיקף עולמי, הגזים שפולטים הבקר והצאן מהווים 18% מכלל גזי החממה – יותר ממה שמיצרים כל אמצעי התחבורה שבני האדם מפעילים, ביחד. טון גז מתאן תורם לאפקט החממה המאיים פי 25 מכמות מקבילה של פחמן דו חמצני.
על-פי תחזיות מומחים עדכניות שנעשו לרגל השנה האזרחית החדשה, העלייה במספר תושבי כדור הארץ, לצד שיפור הדרגתי במצבם הכלכלי ובהכנסותיהם יכפילו את הדרישה העולמית לבשר ולחלב מ-229 מיליון טון (בשר) ו-465 מיליון טון (חלב) ב-2009 לכדי 580 מיליון ו-1043 מיליון טון, בהתאמה, בשנת 2050. ומשמעות הדבר: כמות גדולה פי שניים של גזי חממה שייצרו הבקר והצאן.
מאחר שרוב המדענים מטילים ספק בהצלחת מערכת הסברה שתביא לצמצום משמעותי בצריכת בשר על-ידי בני האדם ומעבר לתפריטי מזון צמחוני – הם משקיעים עתה מאמצים רבים, באמצעים טכנולוגיים ובמחקרים שיביאו להפחתה ביצור גז המתאן בידי חיות המשק. והדרך היחידה להשיג זאת הוא בשינוי תפריטי המזון שלהן.
בנוסף לכך בוחנים בעיקר בניו-זילנד, אוסטרליה וארגנטינה, תוספי מזון, זריקות חיסון
לפני ארבע שנים פיתחו מדענים אוסטרלים תרכיב חיסון אנטי-מתאני במיוחד עבור כבשים. התוצאה: גופן ייצר כשמונה אחוזים פחות מתאן מכבשים שלא חוסנו בתרכיב. אלא שהחיסון לא פעל על כבשים בניו-זילנד. עתה מושקע מאמץ לשפרו אבל הוא יהיה זמין לשימוש רק בעוד שלוש שנים. החיסון אמור להפחית פליטות גז מתאן בנפיחות בעלי החיים ב-30-20%. ניסוי בחומרים אחרים למטרה דומה מתבצע בקנדה.
ועוד בעניין נפיחות הבקר: בארה"ב ייכנס בקרוב לתוקף חוק חדש המעורר את זעמם של מגדלי הבקר - כיוון שהוא מטיל עליהם קנסות על זיהום האוויר, או יותר נכון עקב פליטות גז מתאן בסביבת חוות הגידול. על כל פרה לחלב יוטל מס בסך 175 דולר בשנה, על כל ראש בקר לבשר 87,50 דולר ועל כל חזיר 20 דולר. מגדלי הבקר טוענים כי המס השנתי על חווה בגודל ממוצע יגיע ל-30 אלף עד 40 אלף דולר.
נא להמתין לטעינת התגובות
