תעודת סיום, שלום שמחון: אחד משלהם
המצדדים בשר החקלאות שלום שמחון יאמרו שהוא באמת ידע לדאוג לחקלאים, המלעיזים יגידו שאחרי התפקוד הלקוי של קודמו ישראל כץ, קשה מאוד שלא להצליח
שלום שמחון פלאש 90, עיבוד מחשב
"שר החקלאות היה צריך לדפוק על השולחן, לאיים בהתפטרות ואפילו להתפטר, כדי למנוע את הקיצוצים המתמשכים באספקת המים. אבל הוא לא עשה את זה," אומר חקלאי מאזור הדרום, "הוא גם לא היה נחרץ מספיק בכל הנוגע להקמת מתקני התפלה. מי שמשלם את המחיר אלה אנחנו - ועל כך אי-אפשר לסלוח לו".
למרות התלונות, בישיבת הממשלה לפני שבוע מחה השר על הכוונה לקצץ 100 מיליון קוב במכסות המים לחקלאות ודרש פיצוי לחקלאים. השר זכה לתמיכת ראש הממשלה, שהנחה את שר האוצר המתנגד לשבת עימו ולהציג המלצות. לבסוף הוחלט כי החקלאים יקבלו פיצוי בסך 258 מיליון שקל.
בנושא משק המים היתה לשמחון גם הצלחה מסוימת: במהלך כהונתו הוא יזם את הסכם המים לחקלאות, המסדיר את הוויכוח בין החקלאים לממשלה בנושא מחירי המים. ההסכם יזרים לפיתוח תשתיות מים כחצי מיליארד שקל בחמש השנים הבאות, ויאפשר לחקלאים להתייעל בצריכת המים.
לפי ההסדר, מחיר המים לחקלאים יישאר קבוע - ולא יהיה נתון לשרירות לבם של פקידי האוצר. אבל בעניין כמות המים וניצול המים המטוהרים, שעדיין אינם מגיעים לשדות, מקבל השר ציון נכשל: בכל שנה נשפכים לים 200 מיליון קוב מים מטוהרים, שניתן היה לנצלם לצרכים חקלאיים. מדובר בבזבוז משווע של כמויות אדירות מהמשאב החשוב, שהיו משפרות מאוד את מצב החקלאים - שנאד לצים לעקור מטעים ולייבש שדות.
ניקה את מועצת הצמחים
במהלך כהונתו השנייה במשרד החקלאות חווה שמחון כמה משברים. אחד מהם היה מלחמת לבנון השנייה, שפגעה קשות בחקלאים בצפון. קושי נוסף שפקד את התחום הוא הקרה העזה בשנה שעברה, שהקפיאה שדות רבים וגרמה נזקים כבדים לתוצרת.
חבר כנסת שלום שמחון עבודה אי-פי
ניתן לומר ששמחון התמודד עם שני המצבים האלה לשביעות רצונם של החקלאים, והם זכו בפיצוי נדיב של 350 מיליון שקל עבור נזקי המלחמה ו- 115 מיליון שקל בגין נזקי הקרה. שמחון הצליח להביא גם להגדלת מספר העובדים הזרים בענף החקלאות: מ - 16 אלף ל - 28 אלף. כיום מהווים העובדים הזרים את כוח העבודה המרכזי בתחום, ואין להם תחליף.
ניהולה הכושל של מועצת הצמחים - הגוף
המפקח שאמור לדאוג לצורכי החקלאים - היווה סלע מחלוקת קשה בין החקלאים לשר החקלאות הקודם, ישראל כץ. שמחון הצליח לשקם את אמון החקלאים במשרדו עלד ידי קיום בחירות במועצת הצמחים - פעולה שנדחתה שוב ושוב בתקופת כץ. הוא צמצם את כוח האדם במועצה מ - 160 ל - .55 את התקציב, שרובו המכריע זרם למשכורות, קיצץ מ - 145 מיליון שקל ל - 75 מיליון שקל.
נופש בכפר ללא סירחון התרנגולות
רפורמה מרכזית נוספת הנמצאת בהליכי חקיקה היא במשק החלב. מדובר בחוק שיסדיר את התכנון במשק החלב, יבטיח את המחיר שמקבלים הרפתנים עבור החלב הגולמי שהם מוכרים למגדלים ויטיל הגבלות על יבוא גבינות ומוצרי חלב מאירופה ומארצות הברית. בענף הלול פועל שמחון ליישום רפורמה נוספת: הוצאת לולי ההטלה ממרכזי היישובים לאזורי גידול מחוץ לתחומי מגורים. המטרה: צמצום מפגעי הריח והזבובים, צמצום תחלואת עופות ואפשרות להתמודד ביתר קלות עם מגיפות. הממשלה מקציבה לפרויקט 300 מיליון שקל. במשרד החקלאות הצמידו ליוזמה את הסיסמה: "נופש בכפר ללא סירחון התרנגולות".
תרנגולות בלול תעשייתי צילום: אלכס רוזקובסקי
בין הבעיות ששמחון טרם הצליח לפתור מצויה בעיית השוק הסיטונאי. השוק פונה לפני כמעט שלוש שנים ממרכז תל אביב למקום זמני בצריפין. אבל השהייה בבית הזמני הפכה לקבועה, למגינת לבם של החקלאים והמשווקים. השר פועל להשגת פטור ממכרז למועצת הצמחים כגוף ציבורי, לצורך הקמת השוק הסיטונאי בצומת מסובים - במטרה למנוע דחיות נוספות ביישום הפרויקט.
כיום החקלאים חוששים מאוד מתוצאות הבחירות, שיביאו ככל הנראה לפרידה מהשר שהם היו מרוצים מתפקודו. תקוותם של החקלאים, שספק רב אם אכן תתממש, היא ששמחון - המדורג במקום ה - 12 במפלגת העבודה ונחשב מקורב לאהוד ברק - יעמוד שוב בראשות משרד החקלאות. הדבר קרה רק אם מפלגת העבודה תצליח לשבת סביב שולחן הממשלה לאחר הבחירות, אך לפי הסקרים הנוכחיים לא נראה שזו תקווה ריאלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
