את המלחמה הזו יכולנו למנוע
מי שכשל פעם אחר פעם בניתוח של מציאות מתהווה, מוטב שיפנה את הזירה הפוליטית לאלתר
בימי מלחמה אלה נזכרתי בקריאות חברי ובקריאותיי החוזרות ונשנות מלפני שלוש שנים בדיוק בדבר התעצמות החמאס. הימים היו ימי "קדימה", ימי עליצות ושיכרון כח של אחרי ההתנתקות מרצועת עזה ובעיקר מתנועת הליכוד. איש כמובן לא שעה לקריאות.
תנועת קדימה נבנתה כולה על רוח תוכנית ההתנתקות. ראשיה ויועציה בזו לכל התראה ותוכחה, לכל מה שלא הלך בתלם קדימה בליווי תקשורתי נאות. מיותר אפילו לצטט, הכל מתועד. ובכל זאת, כאשר אפילו את החיוך מעל פניהם הפסיאודו-רציניות של לבני, חסון, אברהם ושאר פליטי הליכוד הם מתקשים להסתיר, הנה כמה פנינים מפי גיבורת התקשורת מקדימה.
בישיבת ממשלה בתחילת חודש יוני 2006 הציע השר אבי דיכטר מתנועתה של לבני, שצה"ל צריך לשים סוף וקץ לטרור מעזה. זו הייתה תשובתה של שרת החוץ: "דבריך לא מקובלים כלל. אתה בעצם אומר 'תנו לצה"ל לנצח', ולמעשה אתה טוען שיש פיתרון צבאי שניתן לבצע, אבל הממשלה בוחרת לא לעשות כן. אין פתרונות קסם, ועלינו להמשיך לפעול תחת האיזונים הנכונים. הרי הממשלה הזו אשר אתה חבר בה, לא מעוניינת בפגיעה באוכלוסיה אזרחית". סוף ציטוט. ואינך מאמין.
אני קורא מחדש את דבריה, ובאמת לא מבין. זאת אומרת שיש פיתרון צבאי לטרור, רק שהממשלה על פי לבני לא בחרה בדרך הניצחון. שנייה לאחר מכן מוסיפה כבוד השרה 'אין פתרונות קסם'. רגע אז יש פיתרון או אין? ועוד, איך עולה מדבריו של דיכטר שהוא מעוניין לפגוע באזרחים ורק הממשלה הנאורה לא רוצה בכך?
עצות מלפני 15 שנה
במילים אחרות, שרת החוץ התנגדה לאורך כל השנים למיגור הטרור בהתבסס על הדרך הנלוזה של תהליך מדיני חסר תוחלת, והיום היא מיליטנטית מאי פעם ומגלה לפתע לעולם שהחמאס הוא אויב. באמת לא ידענו.
דרכה של הממשלה הזו וזו שלפניה הביאה למלחמת לבנון השנייה המיותרת. ובאיחור של שמונה שנים, מופעל צה"ל בעוצמה מבהילה כאילו מלחמת עולם בפתח. לפתע פתאום כל תפיסת העולם המדינית המתונה וההומניסטית נשמטת מתחתיה הקרקע ומייד מאמצים דפוס הרסני של חוסר רחמים וחוסר מידה. שהרי אם גאוות צה"ל היא על המודיעין המדויק היה עליו לזכור שבמלחמה, אפילו נגד טרור, לא משליכים פצצות על צוערים במסדר.
לו רק נשמעו לעצות האחרים מלפני 15 שנים היו נמנעים מלייבא את הטרור אל תוככי האוכלוסייה הערבית
זו שחפצה מעט בשקט. לו רק הבינו שאשליית הפליטים הערבים טומנת בחובה עוד ועוד טרור ייתכן שמרחץ הדמים היה נחסך.
שהרי מה השתנה אמש מלפני שנה? מה פתאום סבלם של תושבי הדרום עלה על גדותיו דווקא בישורת האחרונה לקראת הבחירות הכלליות? הפתרונים נמצאים אצל אלה שכבר נהנו פעם אחת מההפקר הדמוקרטי של גנבת דעת הציבור. הם שוב צועדים ומבקשים את אמונו תוך העלמה של דרכם שכה התפארו בה.
הנביאים השוטים הללו שוב מרקדים על דם ומבקשים אתנן פוליטי בתמורה, ואת כיסאותיהם הם מבקשים ליצוק מעופרת יצוקה מאד. מי שכשל פעם אחר פעם בניתוח כה פשוט של מציאות מתהווה, גם כאשר הניסיון מבסס את האמת והיא נעלמת ממנו, מוטב שיפנה את הזירה הפוליטית לאלתר. ואל תגידו שאין קשר למועד הבחירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
