פטרייה קטלנית מאיימת להכחיד את אוכלוסיית הצפרדעים מהעולם
העלמות הצפרדעים אמורה להדאיג אתכם גם אם אתם לא מעריצים מושבעים של קרמיט או חובבי אוכל צרפתי. מעבר להפרה חמורה של האיזון האקולוגי ולתרופות מצילות חיים שמספקות הצפרדעים, החוקרים משוכנעים שההתעלמות ממצבן תגבה מחיר כבד מאוד מהאנושות כולה
מנקודה זו הופכת האנקדוטה המשעשעת לחיסול המינים הגדול ביותר בהיסטוריה. החוקרים מתקשים להצביע על הנקודה המדויקת שבה החל להתרחש הנזק החמור, אולם ידוע שבשלב מסוים בהעברת הצפרדע מאפריקה לשאר העולם הסתפחה אליה גם פטרייה המכונה "הפטרייה הכיתרידית". הצפרדע הניסויית לא הושפעה מהפטרייה, אך בתי גידול אחרים בעולם הושפעו ממנה באופן חמור.
התוצאה היתה תחילתה של השמדה המונית של כל הדו-חיים באזורים הנגועים, שהתרחבה מאוחר יותר לעולם כולו. "הפטרייה היא מחלה שיצאה מכלל שליטה", פוסק בהחלטיות ד"ר נועם ורנד מגן החיות התנ"כי בירושלים, "על פי ההשערה הרווחת היא הגיעה מאפריקה אל מקומות אחרים בעולם, שם התנאים טובים יותר עבורה והמינים המקומיים לא מחוסנים נגדה. כרגע שום דבר לא עוצר את ההתפשטות שלה".
כיום יותר מחצי מאוכלוסיית הדו-חיים עומדת להיעלם מן העולם, והמספרים רק הולכים וגדלים בכל יום. מתוך 6,260 מינים ידועים של הדו-חיים 1,905 בסכנת הכחדה, מצבם של 1,500 מינים נוספים אינו ידוע וכנראה גרוע באותה מידה, ועוד כ-150 מינים נעלמו לחלוטין לבלי שוב. לדברי ד"ר ורנד, מחקרים שבדקו עד כמה מהירה פעילותה ההרסנית של הפטרייה גילו כי בתוך שנה מרגע שחדרה לאזור מסוים היא מחסלת 80 אחוז מאוכלוסייתו, ומעלימה את השאר בתוך כשנתיים. "אנחנו
מאז גילוייה בשנות השמונים התפשטה הפטרייה בכל העולם, וחיסלה מינים רבים של הדו-חיים. ד"ר ורנד טוען כי "הפטרייה נמצאת בכל העולם, אמנם לא בכל מדינה, אבל בכל יבשת. היא מתפשטת דרך האדמה באמצעות קורים, או שולחת נבגים דרך מים. צפרדע שרק נוגעת באדמה הנגועה יכולה לחטוף את המחלה ולכן הפטרייה מתפשטת בלי הגבלה".
האם הצפרדע היא הדינוזאור של העידן המודרני?
"מבחינת היקף המשבר, עוצמתו והמיידיות שלו, הוא הגדול והמשמעותי ביותר בתקופה ההיסטורית של קבוצה גדולה", הוא קובע.
מה יש בדו-חיים שמכל החיות הופך אותו לרגיש כל כך לפטרייה?
"העור העדין של הדו-חיים, שדרכו נושמות החיות וצורכות מזון, הופך אותן למאוד רגישות. הפטרייה פשוט מתלבשת להן על העור ומחסלת אותן".
אתה רואה פתרון אפשרי לבעיה?
"אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי לעצור את התפשטות הפטרייה, גם אם נמצא תרופה אנחנו לא יודעים מה היא תעשה לבית הגידול. הטיפול בצפרדע חולה הוא קל, ואם היא לא במצב איום אז יש סיכוי שהיא תחלים. אך את התרופה שבה טופלה הצפרדע אי אפשר לשפוך בטבע-היא יכולה להרוס דברים אחרים".
גם מנהל גן החיות התנ"כי שי דורון מסכים כי אי אפשר לרפא את החיות בטבע. "הבעיה עם הפטרייה הזאת, שבניגוד להרבה דברים אחרים שגורמים למוות של מינים כמו גם הרס בתי גידול, זיהום ואוזון, היא שאין לנו דרך לעצור אותה. אתה לא יכול לקחת אנטיביוטיקה ולפזר על כל דרום אמריקה או לקרוא'כל הצפרדעים בבריכה, בואו לקחת חיסון'".
הפתרון היחיד, לטענת דורון, הוא לבנות מה שהוא מכנה "תיבות נח"-אזורים סטריליים שבהם יאוחסנו הצפרדעים עד תום מבול הפטרייה. "הסיכוי היחידי של הדו-חיים בעולם הוא שגן החיות ייקח אותם, יבודד אותם כמו בתיבת נח, ויחכה שהפטרייה תיעלם", הוא מספר.
בניית תיבת הנח הצפרדעית כבר החלה בגן החיות, "אנחנו נמצאים בשלב של הכנה של בתי רבייה, תיבות נח כאלה. בשנה שעברה אספנו ביצים של קרפדות וראינו שאנחנו מסוגלים להביא אותן לבקיעה ולגדל אותן. כרגע יש לנו יותר מעשרה מינים של הדו-חיים שאנחנו לומדים איך להרבות אותם. המטרה היא להחזיק פה מינים באופן סטרילי שלא יזהם או יהיה מזוהם מהסביבה", מספר ד"ר ורנד.
אחת השאלות הקריטיות העולה ממצבן העגום של הצפרדעים היא מה תהיה השפעתו על מרקם החיים בעולם בכלל ועל האדם בפרט. מבחינת ד"ר ורנד התוצאה עלולה להיות הרסנית. "דמיין לך שאתה עולה לטיסה ולפני ההמראה הטכנאי נכנס ומוציא שני ברגים מהכנף, אתה עוצר בבנגקוק בינתיים ושוב נכנס הטכנאי ומוציא עשרה ברגים מהכנף, בשלב מסוים תיפול הכנף והמטוס יתרסק. אנחנו נמצאים על המטוס, השאלה היא מתי הוא יתרסק. אני לא יכול להגיד לך שעוד מין של צפרדע יהרוג אותנו, אבל אולי הצפרדע הזאת תהיה הבורג, והיא אכלה את החרקים שעכשיו יתרבו ויהרסו שטחים שלמים של חקלאות ומחיה. אם הצפרדע הזאת טורפת חרקים, אז יהיו פי אלף חרקים, כל מארג המזון ישתבש. הנזק האקולוגי יהיה משמעותי".
מעבר להפרה המוחלטת של המאזן האקולוגי, להכחדת הדו-חיים יש השלכות משמעותיות נוספות. "אחת הבעיות הפחות מוכרות היא העובדה שאנו מפיקים מהדו-חיים המון תרופות", אומר ד"ר ורנד, "אחת הצפרדעים שאנחנו מחזיקים פה מפיקה משכך כאבים שיעיל פי 200 ממורפיום, וגם אינו ממכר. היום הוא נמצא בשלבים של פיתוח".
עולם התרופות מלא בפיתוחים שמקורם בדו-חיים. בין התרופות הניסיוניות אפשר למצוא תרופות לטיפול בסרטן המוח וסרטנים אחרים, ואפילו לטיפול באיידס. מעבר לכך ישנן תרופות שהיו יכולות להתגלות באמצעות המחקר-אך מקור מחקרן הושמד.
"היו שני מינים באוסטרליה שדרך הרבייה שלהם היתה לבלוע ביצים ולגדל אותם בתוך הקיבה. כדי לא להרוס את הביצים, היו הצפרדעים אמורות להפסיק את המנגנון של מיצי העיכול. חוקרים למדו את המנגנון ואמרו 'ואללה, זה יהיה הפתרון לתרופה לאולקוס', אבל עד שהתחילו להקים בתי רבייה שני המינים נכחדו, והיום אף אחד לא מכיר את המנגנון. זה היה לנו בידיים, ואיבדנו את זה", הוא מספר.
מעבר להשלכות הישירות של היכחדות הדו-חיים, למותן של החיות העדינות יש משמעות עתידית גדולה הרבה יותר. ד"ר שריג גפני מהמרכז האקדמי רופין אומר שהצפרדעים משמשות כאינדיקטור למצב הזיהום בעולם. "הצפרדעים הם מה שנקרא ביו-אינדיקטור, הן מראות שמשהו אינו בסדר לפני שהנזק מתרחש בפועל. אם הצפרדעים, שהן רגישות, נפגעות היום המשמעות היא ששאר החיות-שהן פחות רגישות, יינזקו מהדבר בעתיד. בהרבה מקרים שאינם כוללים את הפטרייה, מותן של הצפרדעים מעיד על זיהום סביבת הגידול. חשוב מאוד שנשים לב לדברים האלה כדי שלא יהיה מאוחר מדי בשבילנו".
עד כה לא נראו סימנים לפטרייה בארץ, אך מחקרים מראים כי היא נמצאה כבר במצרים ובטורקיה ומתקדמת אלינו. הבעיה, כפי שד"ר גפני מציג אותה, היא שהמצב בארץ כה גרוע, עד שלא צריך יהיה לחכות לפטרייה כדי לחזות את השמדת כל הדו-חיים.
"המצב בארץ הוא כל כך גרוע ש-95 מבתי הגידול של הדו-חיים בארץ נהרסו. אנחנו בארץ לא מחכים לפטרייה, אנחנו הורגים את החיות הרבה לפני. מתוך שמונה מינים שהיו בארץ, רק אחד אינו בסכנת הכחדה". בעולם התעוררו ביחס למצבם של הדו-חיים וההבנה שהוא מצריך פעולה מיידית, בנסיבות אלה, הכריזו השנה גני החיות בכל העולם על שנת הצפרדע, שמטרתה להעלות את מודעות לגבי היכחדות הדו-חיים בעולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
