מובארק מצביע לבני
בחירת מצרים בלבני לא הייתה מסובכת: מזמן כבר ויתרו על נתניהו, וברק מובס בסקרים
הביקור ייעטף אמנם בהצהרות כבדות ראש על המתיחות בדרום, אבל שני הצדדים יודעים היטב שהרגיעה תיסגר (או לא) בערוצים אחרים - וחושבים על היום שאחרי.
המצרים נוהגים לעקוב מדי יום אחר הפוליטיקה הישראלית ובקיאים בה היטב. הבחירה שלהם בלבני לא הייתה מסובכת: על נתניהו הם ויתרו מזמן, ואהוד ברק מובס בסקרים.
כבר לפני שלוש שנים, הרבה לפני רוב הציבור הישראלי, הם זיהו את הנכסים שהביאה עמה כבת המחנה הלאומי, המצוידת במידה רבה של מתינות ופרגמטיות. הם אבחנו היטב כיצד בתפקידה כשרת המשפטים בממשלת אריאל שרון הייתה מקורבת מאוד לראש הממשלה וקירבו אותה אליהם.
בביקורה הראשון בקהיר, כבר כשרת חוץ, נקבעה לה פגישה בת 45 דקות עם מובארק. הפגישה התארכה לשעתיים. כל דיפלומט מתחיל, בישראל
הפוליטיקאים הישראלים מכירים אף הם את הספורט הזה והופכים לקלי תנועה ברגע שנקרית בדרכם הזדמנות לעסוק בו. המאמץ לא גדול במיוחד: ארבע-חמש שעות של ביקור, עשרים עיתונאים וצלמים, הודעה לעיתונות שאין בה ממש - והמבצע הצליח.
נדיר שמסרים חמים באמת מוחלפים בביקורים הללו, בוודאי שלא בדרג של שר חוץ, ובטח שלא בלוויית עיתונאים. אם לאולמרט יהיה משהו חשוב להגיד למובארק על המצב החמור בעזה, הוא ייצא אליו בעצמו, ישגר אליו שליח מיוחד, או יקבל אצלו את עומר סלימאן.
יריביה של מצרים במזרח התיכון, בראשן סוריה ואיראן, לגלגלו בשבועות האחרונים על כך שאיננה עושה די למען תושבי עזה, ולעומת זאת מסתחבקת עם ישראל.
אירוחה של לבני אמור לספק למובארק ואנשיו את הבימה לספר כיצד השמיעו בפני האורחת הישראלית את מחאתם, איך הזהירו מפני פלישה לעזה ותבעו שוב להפיג את הלחץ מן המעברים. מה יש? לא רק ציפי זכאית ליחסי ציבור.
נא להמתין לטעינת התגובות
