הצופה עליו השלום
יומיים לפני הגיליון האחרון של ביטאון המפד"ל, נפרדים כותבי "הצופה" מקוראי העיתון
11 עובדי העיתון התבשרו בשבוע האחרון על פיטורים, ו-18 נוספים ימשיכו לעבוד ב"מקור ראשון". בין המפוטרים, הכתב הצבאי חגי הוברמן, עורכת מדור הספרים חיותה דויטש, בעל המדור הוותיק שאול שיף, ומאיר עוזיאל והשיפודים. יומו האחרון של "הצופה" יחול בעוד יומיים, בגיליון פרידה שבו ייפרדו בכירי הכותבים מהקוראים. הכתבות האחרונות של ביטאון המפד"ל יעסקו ב"בית היהודי", בראיון עם אריה אלדד, ודיון אחרון בתופעת הרווקות.
בכבוד אחרון לבמה ההיסטורית של זקני הציונות הדתית, הנה תמצית מדברי הפרידה שיפורסמו במלואם בגיליון הקרוב.
שליפות עם שאול שיף
שליפות עם מאיר עוזיאל
שליפות עם חיותה דויטש
שליפות עם גונן גינת
שליפות עם חגי הוברמן
"קוראים יקרים. פרידות הן תמיד עניין לא פשוט, בעיקר כשמדובר בפרידה מבן משפחה. השבוע אתם מחזיקים בידיכם גיליון היסטורי, אך לא ממש חגיגי. 71 שנים לאחר שיצא לראשונה, סוגר השבוע "הצופה"
"היו שנים שהייתי מכור לעבודתי העיתונאית עד כדי ויתור על חופשות שנתיות. לא פעם היה זה על חשבון המשפחה וחינוך הילדים. וכאן, בשעת הפרידה מהעיתון העומד להיעלם לפחות במתכונתו הנוכחית , אני מבקש סליחה ומחילה מאשתי שולמית ומבניי יוסף אלימלך, אלעד, יעקב ותומר כולם שליט"א, על ימים רבים של הזנחה כדי להרוויח סיפור טוב בשביל הקוראים.
במהלך שהייתי בחול המועד סוכות במחיצתו של הרבי מלובביץ', קיבלתי ממנו כמה פעמים דולרים בליווי ברכות. לפחות שלוש פעמים הוא ביקש שיקראו לי חזרה, נתן לי דולר נוסף ואמר ביידיש: זה בשביל העיתון. באותן הפעמים בעבר כאשר העיתון עמד בסכנת סגירה הייתי רגוע. האמנתי שברכת הרבי הנתונה לעיתון תאפשר לו לצלוח את המשבר ולשרוד. ואמנם, מבחינתי, עד הגיעי לגיל פרישה בסייעתא דשמיא, כד הקמח לא כלה וצפחת השמן לא חסרה, ועתה פנינו לפתוח בעזרת ה' פרק חדש בעשייה מועילה. תודה לכם קוראים יקרים שהייתם אתי/אתנו כל השנים וברכת ה' על ראשכם.
ובצאתי מבית "הצפה", אשא תפילה לאדון כל הנשמות וריבון כל המעשים: מודה אני לפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותיי על כל החסד אשר עשית עמדי ואשר אתה עתיד לעשות עמי ועם כל בני ביתי ועם כל בריותיך בני בריתי. ושוב שלום ולהתראות אי"ה במסגרות אחרות".
"היו פעם ימי חפץ. הצבי והצפירה והלבנון והמליץ ועוד, עשו ב'עלים' כמו שקראו להם אז, את מלחמתה של התמורה הלאומית היהודית הגדולה בעולם, את מלחמתה של שפה ששברה את סורגי הזמן ופרצה אל ההתחדשות הפלאית של לשוננו. לא היה להם לא לסמולנסקין ולא לפרומקין ולא לפינס ולא לגורדון ולא לאליעזר בן יהודה פרוטה לפורטה אבל הם עשו את העיתון העברי כמעט בחלבם ובדמם. איפה הם האנשים הנחושים האלה? הם יושבים היום כולם על ספסל הנחושת הרחק מן התקשורת המצלצלת אחים גדולים בעינבלי מליונים, הם ועמהם כל שכתב ונעלו לו השער, כל שערך וסגרו לו מדור, ושותקים וקוראים בעיתון שאיננו ואנחנו רואים ועוברים הלאה. לאן"?
גם אורבך נפרד
חבר מפלגת "הבית היהודי" אורי אורבך, שכבר לא יזכה לככב במדור הרכילות הפופולרי של הצופה, אמר ל-NRG מעריב: "הצופה היה גם הרגל וגם הביא הרבה תועלת, וחבל שהציונות הדתית מתפרקת מעוד נכס שלה. מי שמתפעל מההפרטה קיבל עוד דוגמה על המחירים שלה. אני מקווה שהעיתונאים של הצופה ימצאו את עצמם במקומות המתאימים להם".
נא להמתין לטעינת התגובות
