הכסף לא תמיד ירוק: מיחזור, תיירות ואוטובוס בתחפושת סביבתית
ככה זה שהאינטרסים הכלכליים לא עולים בקנה אחד עם הסביבה: וועדת הכלכלה היא חותמת הגומי של תאגיד המיחזור אל"ה, מרכז ההשקעות מאשר מענק לפרויקט התיירות שעלול פגוע בשמורת תמנע ובאגד חושבים שפרסומת תשכנע את הציבור שהם ידידותיים לסביבה
על-פי החוק, תאגיד המיחזור - כלומר חברות המשקאות השולטות בו - צריך לשלם לציבור קנס של 55 מיליון שקל בשנה שבה הוא לא עומד ביעדי האיסוף. במקום לגבות את הקנס, השר להגנת הסביבה והח"כים האמיצים בוועדת הכלכלה מעדיפים להקטין בדיעבד את היעדים ולהשאיר את הכסף בקופת קוקה-קולה ושותפותיה.
שלא לדבר על כך שעבור 110 מיליון הבקבוקים שלא נאספו נגבו דמי פיקדון בסך 27 מיליון שקל שמעולם לא הושבו לציבור. ובאמת, ממתי תפקידם של נבחרי ציבור להגן על האינטרסים שלו מול בעלי ההון?
הצחקתם את שני הח"כים מישראל ביתנו (ביניהם רוברט אילטוב, יו"ר הוועדה), ח"כ נוסף מיהדות התורה ועוד אחד מש"ס, שהצביעו פה אחד בעד חידוש הפטור. אמנם הבחירות בפתח, אבל הם יודעים היטב ששום בוחר לא יבוא איתם חשבון בקלפי על ההצבעה הזו.
גם חברי מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת היו השבוע במצב רוח נדיב. שלשום הם הכריזו על מענק של 75 מיליון שקל ליזם יואב איגרא, בעליו של מלון הרודס באילת שמתכנן להקים בתמנע מגה-מרכז נופש, זאת למרות התנגדות הארגונים הירוקים בנושא. זכותם של חברי מרכז ההשקעות לחלוק על ארגוני הסביבה ולחשוב שזה מיקום נפלא למלון; אבל לא ברור למה היה כה דחוף לאשר את המענק, כשעתיד הפרויקט עדיין תלוי ועומד בבית המשפט.
כל הסיפור הזה מפיץ ריח מעורר תמיהה:
ומה בסך-הכל רצו באגד? לשכנע אותנו שהם חברה ירוקה, עם אוטובוסים חדישים ולא מזהמים. ובלשונו של הקמפיין, שלאחרונה היה קשה לחמוק ממנו, "אנחנו גאים להיות חברת התחבורה הציבורית הראשונה בישראל שעוברת לצי אוטובוסים בתקן יורו 5".
הכל בסדר בפרסומת הזו, למעט העובדה שהקשר שלה למציאות רופף מעט. זה התחיל בידיעה שפורסמה באחד העיתונים והמשיך בפנייה חריפה של "אדם טבע ודין" אל הרשות השנייה. מנכ"לית העמותה תבעה לפסול את התשדיר בגין הטעיית הציבור. לטענתה, אגד אמנם הזמינה אוטובוסים מתקן יורו-5 אבל רק 78 מתוך צי של 3,078, כלומר נתח של 2.5%.
הרשות השנייה הגיבה באיפוק. היא לא פסלה את הקמפיין, אך הורתה לאגד לשנות את הניסוח. אגד, בתגובה, הורידה את התשדיר מהאוויר.
בחינה חוזרת של התמליל מספקת חומר מרתק לשיעור על אמת בפרסום. מה נאמר שם? "אגד עוברת לצי אוטובוסים" וכו'. המפתח טמון במילה "עוברת", שאותה אפשר לפרש בכל דרך שתרצו - מין הווה מתמשך, שמתחיל עכשיו ומסתיים מי יודע מתי.
העיקר שהצופים יקבלו את הרושם שהאוטובוסים הצבועים בירוק שנוסעים בכבישים כבר שייכים לזן מתקדם ואקולוגי. אז מה אם המציאות קצת שונה. אם להיות אופטימיים, אולי הסטירה שאגד חטפה תלמד לקח את המפרסמים הבאים שיחפצו לסדר לעצמם תדמית ירוקה. כל מה שנדרש מהם הוא לדאוג למלא אותה בקצת יותר תוכן.
נא להמתין לטעינת התגובות
