בסושייה נאכל אז לרוב
קבב במקום פירות יבשים, ופריכיות במקום מצות. לרגל מתקפת הסופגניות מציע יצחק טסלר לכנס את מועצת גדולי התורה והמטבח כדי לשנות את תפריט החגים
אני גם רוצה להבהיר שאי אכילת החמין בשבת לא נעשתה חלילה להכעיס. ניגשתי אל סיר החמין והביצה קרצה לי ואמרה "אותי יבלע הצדיק וייחנק מהחלבון". הבשר המצומק (שלא מזכיר אפילו בפרופיל את הפרה שפעם הוא אולי היה מחובר אליה), רמז לי כי רק אחרי שאוכל אותו ארגיש עלפון חושים קל ואתמוטט לי לשינה של צהריים, שממנה אתעורר עייף ומזיע.
בחנוכה נטעם זיתים מרוקאים
אבל היד שלי כאילו התעלמה מכל המסורת והכולסטרול הזורמים בדמי, הלכה לה עצמאית אל הקערה הסמוכה ונטלה מנה הגונה של סושי עם ג'ינג'ר ורוטב סויה. כדי לא להרגיש גוי מושלם אכלתי את הסושי עם הרבה חזרת ווסבאי חריפה שגרמה לי לדמוע כמעט כמו אחרי מנת חזרת "חריין" בליל הסדר.
אני יודע שאפילו קל שבקלים, לא היה מעז כך לחטוא בגלוי, ואפילו הרא"ש (רבינו אשר סיבוני), משטיבל "די גרויסע ברודער" ("האח הגדול") הזהיר את החבריה קדישא: "אם אני הולך, לא יהיה פה שבת, לא קידוש, לא חמין".
משולשי פיצה מחיטה מלאה
אבל את הנעשה אין להשיב. לכן לרגל יריית הפתיחה של מתקפת הסופגניות אני מציע לכנס את מועצת גדולי התורה והמטבח כדי לשנות את תפריט החגים. התפריט הזה, הרי נוצר כדי לדחוס לגוף כמה שיותר קלוריות כשרות, על פני מינימום שטח, במינימום זמן.
לכן הגיע הזמן לשינוי. בראש השנה נוכל סושי (שירבו זכויותינו כגרגרי אורז) ובמקום תפוח בדבש נאכל תפוח שבושל ביין עם צימוקים (שיצטמקו אויבינו הרשעים, אמן). בחנוכה נטעם זיתים מרוקאים (גם זכר לפח השמן זית, וגם כבוד למרוקאים). בט"ו בשבט במקום פירות
בפורים במקום אוזני המן משולשים עם פרג, נאכל משולשי פיצה מחיטה מלאה. בפסח נאכל קל-קר (זה טעים כמו מצה אבל עם פחות קלוריות). רק כדי להוכיח שבעיקרון אני בעד מסורת, בשבועות נמשיך לאכול מוצרי חלב (אבל מחלב עיזים אורגני ובכמות הגיונית). כמובן גם שנמשיך לצום בכל הצומות. כי לגוף אמנם יש חלקי חילוף, אבל הם גרים נורא רחוק, מדברים סינית, וזה גם ממש לא מוסרי ללכת למוסכים האנושיים שם.
נא להמתין לטעינת התגובות
