אסיה זה כאן: מסוכן לנשום בישראל
המשרד להגנת הסביבה מזהיר מחומרים רעילים ומסרטנים באוויר שלנו. הנתונים המדאיגים הם לפחות בחלקם פרי פעילותו הלא מספקת של אותו משרד עצמו
הדברים הללו רלוונטיים במיוחד בכל הנוגע לחיפה, עיר שבה הצירוף "זיהום אוויר" הפך מזמן למטען נפץ מילולי. בשנים האחרונות מתחוללת בעיר מלחמה רבתי, כשארגוני הסביבה מאשימים את ראש העירייה ואת המשרד להגנת הסביבה ביד רכה כלפיי המפעלים, ואלה מנגד מציינים לשבח את המפעלים על ההשקעות הגדולות בטכנולוגיות סביבתיות. ההשקעות הן לא המצאה, לעתים הן מגיעות למאות מיליוני שקלים, אבל עכשיו מתברר שבמבחן התוצאה-המבחן היחיד שמכשיר הניטור מכיר - הן לא מספקות את הסחורה.
אחד החידושים החשובים העולים מהדוח, הוא שהארובות-אותן סמלים אפופי עשן-הן כבר לא מקור הזיהום הבלעדי בתעשייה. חלקן בפליטות הרעילות עוד יקטן כשמדינת ישראל תועיל סוף סוף לחבר את חיפה לצינור הגז. האויב
הגדול שאיתו מתמודדים היום במפעלים הן מי שמכונות "פליטות לא מוקדיות": במתקני הענק בתעשייה הפטרוכימית יש צנרת באורך מאות קילומטרים, שלאורכה אלפי נקודות חיבור שמהן נפלטות כמויות קטנות של גזים, שביחד יוצרות ענן גדול וריחני.
האיטום של כל הנקודות הללו (לתוכנית תיקונים כזו קוראים LDAR) הוא תהליך סיזיפי שדורש הרבה כסף וזמן, אבל למי יש זמן כשבאוויר מסו תובבים ריכוזים חריגים של פורמלו דהיד, בנזן ושאר ממתקים.
חלקו של הדוח המתייחס למזהמים התעשייתיים במפרץ יאומץ בהתלהבות על ידי ארגוני הסביבה ואזרחים מודאגים. אבל מה נעשה עם החלק - החמור לא פחות-המתייחס לריכוזי הזיהום שנמצאו בצירי התחבורה בשלוש הערים הגדולות? תחבורה זה לא האחים עופר - תחבורה זה אנחנו, זה כל מי שמתעקש לנסוע במכונית פרטית כשאפשר לרכב על אופניים או לנסוע בתחבורה ציבורית.
במשרד להגנת הסביבה אומרים שכדי לשפר את המצב הם עמלים להחדיר לענפי התחבורה והתעשייה את הדירקטיבה האירופאית; כמה חבל שבינתיים איכות האוויר שאנחנו נושמים דווקא די אסיאתית.
נא להמתין לטעינת התגובות
