אקוסופיה: שמים את הטבע במרכז

האם האדם מעל לסביבה או לצדה? לצד המאבקים הסביבתיים וההצלחה הפוליטית העולמית של תנועות ירוקים עולה השאלה מה פשר התופעה. הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, מומחה באקוסופיה, האקולוגיה העמוקה, מנסה להסביר. ראיון

חן ריזנבך | 16/12/2008 16:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
איכות הסביבה הולכת ותופסת בשנים האחרונות נתח מרכזי בחיינו תחת הכותרת איכות החיים. המאבקים הסביבתיים והתמיכה הגוברת בארגונים הירוקים מציפה לא פעם את השאלה, מה היחס האמיתי של האדם אל הטבע והסביבה ומה יחסי הגומלין בניהם. האם מוטב הכביש משמורת הטבע? והאם זכויות בעלי החיים שווים לזכויות האדם?
פרופ' נפתלי רוטנברג
פרופ' נפתלי רוטנברג צילום: יחסי ציבור


האקולוגיה העמוקה, האקוסופיה, מנסה לענות על חלק מהשאלות ומציבה את הטבע במרכז, כשהאדם הוא רק רכיב אחד במערכת האקולוגית. הרב פרופ' נפתלי רוטנברג הוא אחד המומחים העולמיים לנושא.

רוטנברג הוא לא רק מומחה באקוסופיה הוא עוסק גם בקונפליקט הערבי-ישראלי, מתפקד כמרצה אורח באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות ברחבי העולם, שם הוא מעביר קורסים בנושא "אקוסופיה", משמש עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ומכהן כרב הישוב הר- הדר.

לתחום הייחודי הגיע רוטנברג לאחר שהיה בוועדה הבינלאומית לדת, מדע וסביבה, ושם התוודע לראשונה לנושא. לפני כשבע שנים החל לחקור אודותיו מטעם קבוצת המחקר "תרבות וסביבה" באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.

אתה רב, אין התנגשות בין ה"דת הירוקה" לבין דת היהודית?
רוטנברג: "אני מזדהה עם עקרונות ירוקים בסיסיים כמו ריסון הצריכה ובעיקר פעולות נגד דרבון צרכים. כאדם בעל שאיפה להרמוניה אני מאמין בצורך לאזן את ההתנהגות האנושית עם הצרכים הסביבתיים. עם זאת התפישה המוסרית שלי איננה נובעת מאמונות ירוקים ומקבלה מוחלטת של התפישות האקולוגיות שלדעתי אינן נותנות מענה למבחנים המוסריים בהם נתון הפרט במציאות משתנית".

איך אתה מציג את האקוסופיה?
"באקוסופיה ישנן אסכולות ושיטות שונות, ו'אקולוגיה ירוקה' נחשבת למרחיקת לכת ביותר. אקולוגיה עמוקה מחשיבה את האנושות כחלק אינטגראלי מסביבתה ונותנת משקל יתר לחשיבות של מינים שאינם אנושיים, מערכות אקולוגיות ותהליכים טבעיים. האקולוגיה העמוקה מתעסקת בעקרונות הנוגעים לשאלת מיקומו של האדם בסביבתו, ולפיה לכל המינים זכות שווה לחיים ולשגשוג".

ואיך מחדשת פילוסופיה זו מתפיסות פילוסופיות קודמות?
"השוני בתפישה החדשה היא שאם בתרבות המערב בימי הביניים שלטה הגישה כי האל במרכז, גישה שנדחקה על ידי המודרניזציה שטענה כי האדם במרכז, כעת הגישה הירוקה רואה את העולם באופן חדש, "זה נקרא 'נטורהצנטריות', והכוונה שהטבע במרכז, והאדם אינו אלא מרכיב אחד במערכת האקולוגית. האקוסופיה בעידן המודרני החלה להתפתח מאז דרווין אם כי היא בהחלט פילוסופיה חדשה מאוד ובחלקה אפילו פוסט מודרניסטית. צריך להבין שלהיות ירוק זה לא רק מיחזור, זוהי אמונה".

כלומר זו דת?
"יש לדייק, זוהי איננה דת, אבל בהחלט חלק גדול מהתנועות הירוקות פיתחו רוחניות ירוקה העומדת לעתים בתחרות לכנסיות הנוצריות",

ובכל זאת, איך באה לידי ביטוי האמונה של האנשים באקוסופיה?
"תופעה מעניינת הקשורה באקוסופיה היא השיבה ל-ילידות, שבדרך כלל נעלמה ממקומות מגוריהם של הירוקים מאות ולפעמים אפילו אלפי שנים קודם. התופעה החלה באזורי קולוניות כמו ניו זילנד, שם אפשר לפגוש כבר מאורים בלונדיניים כחולי עיניים. זה הגיע גם לאירופה עצמה

לאזורים בהם אנשים מזדהים כגאליים, קלטים ועוד. הטענה היא שהתרבות הילידית ידידותית לסביבה וקשורה ב'אמא אדמה'. הגישות האלו כמובן מטרידות את הכנסייה הנוצרית שבתגובה מנסה לפתח בשנים האחרונות 'אקולוגיה ירוקה', כלומר פרשנות ירוקה לכתבי הקודש".


יכול להיות שהאקוסופיה כמו כל הטרנד הירוק היא משהו זמני?
"בניגוד לתופעות המכונות 'ניו אייג' ' של אופנה וטרנד חולף, האקוסופיה היא פילוסופיה ששורשיה מגיעים לעולם העתיק ולגישות שונות בפילוסופיה היוונית. הגישות האקוסופיות מתחזקות בימינו בעקבות הגידול בתנועות הירוקות, ואין ספק שהן ילכו ויתבססו בעתיד הנראה לעין".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים