בכיר בסבא"א למעריב: פצצה באיראן - תוך חודשים
מיוחד: כתב מעריב ביקר במטה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה ושמע את בכירי הסוכנות, שלא מאמינים כי תקיפה צבאית תמנע מאיראן פצצה גרעינית. במקביל, הודו בארגון כי טהרן תוכל לייצר נשק כזה בקרוב. "הכור בנתאנז הוא חרב דו כיוונית, הוא יכול לעבור משימוש אזרחי לצבאי תוך זמן קצר"

הסוכנות היא אחד המוסדות הפחות אהובים על הדרג הפוליטי בישראל. בירושלים היו רוצים לראות דוחות תוקפניים, שמצהירים בלשון חד משמעית כי האיראנים מעשירים אורניום, מפתחים פצצה, מרמים את העולם.
אבל הסוכנות, ארגון המבוסס על האמנה הבינלאומית נגד הפצת נשק גרעיני, לא עוסקת בהצהרות מהסוג הזה. הפקחים והאנליסטים שלה זהירים ודקדקניים-זהירים מדי, יאמרו בירושלים במרירות, מוכנים לומר רק מה שהם יודעים. בוודאות.
הם אינם מאמינים בצעדים חד צדדיים, צבאיים. אם הם היו מאמינים, לא היו מקדישים את חייהם לארגון בינלאומי שמנסה למנוע הפצת נשק גרעיני באמצעים דיפלומטיים. כשמועלית האפשרות של פעולה ישראלית באיראן, האיש של הסוכנות מגיב בתהיות ובשאלות.
זה לא יבעיר את המזרח התיכון? שואל הדיפלומט, ומציין בעדינות שתוכנית הגרעין של סדאם חוסיין לא נעצרה בגלל התקיפה הישראלית ב-1981. ההיפך: חוסיין הורה לקדמה בצעדי ענק. תבינו, אומר הדיפלומט, איראן היא מדינה שיש לה כבר את הידע הגרעיני. תקיפה תיתן לה רק עוד מוטיבציה.
השבוע העניק יו"ר הסוכנות, מוחמד אל-בראדעי, ראיון נדיר ל"לוס אנג'לס טיימס". דבריו לא תוכננו מראש. הכותרת הייתה שהמאמץ בעניין איראן נכשל. "לא התקדמנו באינץ' אחד לכיוון התמודדות עם הסוגיות", אמר אז. "נדמה לי שעד כה המדיניות הייתה כישלון".
בכיר בסוכנות אומר למעריב כי גם אם לאיראנים אין היום די חומר בקיע, יהיה להם תוך חודשים ספורים מספיק דלק גרעיני לייצור לפחות פצצה גרעינית אחת. מדובר במתקן פשוט יחסית, פצצה גרעינית שעושה שימוש בתצורת תותח.
חשוב להדגיש שעד כמה שהסוכנות יודעת, רמת ההעשרה של האורניום הנוכחי אינה מספקת לנשק גרעיני ממש - אולם האיראנים יכולים להגיע לכך במהירות. "זו הבעיה עם המתקן בנתאנז", אומר גורם בסוכנות.
הסוכנות מפקחת באורח צמוד על נתנז, באמצעות מצלמות וחותמות אלקטרוניות. כדי שהאיראנים יוכלו לפתח נשק גרעיני ממש הם יצטרכו לשבור את החותמות, לזרוק את הפקחים, וכמובן לעשות שימוש ברישומים מדויקים ליצירת פצצה או ראש נפץ גרעיני. בשפה המקצועית התרחיש הזה מכונה "בריחה גרעינית".
לא ברור אם טהרן מחזיקה כבר בטכנולוגיה מספקת לצעד כזה. כלומר, בין החזקת דלק גרעיני ובין הרכבת פצצה יש פער. כמה הוא משמעותי? זה תלוי במידה רבה באחד מהנושאים שמעניינים מאוד את הסוכנות לאנרגיה אטומית: תוכנית הנשק האיראנית, וליתר דיוק, המסמכים שנודעו בכינוי "תיקי המחשב הנייד".

ממילא האמריקנים קבעו שגם אם היה ניסיון לפתח נשק גרעיני הוא הופסקב-2003. טוב , אומרים להם בסוכנות, זה התפקיד שלנו לוודא ונוכל לעשות את זה אם תתנו לנו גישה ואינפורמציה. זה בזבוז זמן, משיבים האיראנים, כי מדובר בזיוף. התמונה ברורה.
אל-בראדעי הוא איש שישראל הרשמית אוהבת לשנוא. חתן פרס הנובל התוודה בראיון לטיימס כי כבר קנה בית בדרום צרפת, לקראת הפרישה. בירושלים כבר לא יכולים לחכות. בכירי הסוכנות שלו מקבלים דואר שינאה באי מייל מיהודים בכל רחבי העולם, שמביעים פחד עמוק, קיומי, לגורל המדינה.
אבל עמדתו של בראדעי, שיש לנהל משא ומתן עם איראן מתוך מגמה להגיע לעסקת חבילה, היא העמדה שהנשיא החדש של ארצות הברית, ברק אובמה, מחזיק בה. זו תהיה הבעיה או האתגר של ראש הממשלה הבא, בין אם זו תהיה ציפי לבני או בנימין נתניהו.







נא להמתין לטעינת התגובות







