נוער הגבעות - כלי חמס מכרותיהם
נצטרך לוותר על קבוצה לא קטנה של מחנכים ורבנים, אך זה מחיר אותו נאלץ לשלם על מנת לתקן את המחדלים האיומים שהובילו אותנו לשבוע המריבה בחברון. דעה
למעשה, אנו יודעים בדיוק איך הגענו למצב הזה. זה התחיל במרידות קטנות בשלטון החוק. ארץ ישראל הפכה לחזות הכל, כאשר גם עם ישראל ותורת ישראל, שותפיו לסיסמא הנפוצה, נדחקו הצידה. מותר לעגל פינות בכל הנוגע לחוקי מדינת ישראל, טענו בקול אנשי ההתיישבות, כל עוד זה נועד לשרת את המטרה הנעלה מכל: ארץ ישראל.
"אנחנו שולטים בנעשה" טענה אז הנהגת ההתיישבות, אותה הנהגה אשר מכונה כיום על ידי ראשי המתפרעים בחברון כ"לא רלוונטית".
זילות החוק הפכה לאופנה דתית, תוך מחשבה שלהפר חוקים 'בקטנה' זה בסדר. הקו האדום של מפעל ההתיישבות היה צריך להיות מערכת החוקים הנגזרת מהמשחק הדמוקרטי. זה לא קרה והיום אנחנו סופגים את התוצאות.
בדומה לפורעי החוק בחברון, גם שמעון ולוי, בני יעקב, לא "ראו בעיניים" כאשר הסתערו על שכם במטרה להגן על כבודה של אחותם דינה. הייתה להם אמת מוחלטת, בלתי מעורערת, ושום רגש מוסרי לא יכול היה לעמוד בפניהם. "אחים כלי חמס מכרותיהם" מכנה אותם יעקב בכעס.
שמעון ולוי זכו לגינוי מפי מאביהם. הובהר להם, באופן קטגורי, כי מעשים כאלה אינם מקובלים. אצלנו המצב קצת שונה. אמנם רק מעטים מן המחנכים והרבנים מעודדים פגיעה פיזית או מילולית בחיילינו, אך רבים מתוכם מגיעים בכל זאת לתמוך בפורעי החוק בעודם אוספים אבנים, על מנת לזרוק אותם מאוחר יותר על כוחות הביטחון.
הרב יונדב זר בעד נוער הגבעות.
מה אמרו הרב שמואל אליהו והרב דב ליאור, הרואים עצמם כאנשי חינוך, בביקורם בבית השלום-מריבה? מסופקני אם התריעו בפני הצעירים על ההשלכות החמורות של הקצנה דתית. עלינו לשאול את עצמנו אם ניתן לסבול מצב בו גם מחנכים דתיים, מורים ורבנים, אינם עוזרים לנערים הללו לפני שהם הופכים לפורעי חוק אלימים ואף גרוע מכך?
בודדים המחנכים והרבנים המצדיקים את האלימות המזעזעת שראינו בחברון, אך לא חסרים כאלה שיערערו בפומבי על זכותם של בתי המשפט לשפוט, על זכותם של כוחות הביטחון לפעול ועל זכות הממשל למשול. תלמידיהם אינם טיפשים – את הצעד הבא הם יודעים לעשות בעצמם.
עלינו לפעול במהירות ובנחרצות במטרה לנקות את מערכת החינוך הדתית מגורמים העוינים את שלטון החוק. נצטרך לוותר על קבוצה לא קטנה של מחנכים ורבנים, אך זה מחיר אותו נאלץ לשלם על מנת לתקן את המחדלים האיומים שהובילו אותנו למצב בו אנו נמצאים. רוב מוחלט של הציבור הדתי הוא ערכי, מוסרי ונאמן למדינה ולכן אסור בשום פנים ואופן לאפשר לפושעים, קטנים או גדולים, לחדור לתוכו – לא כל שכן למערכת החינוך שלו.
מעניין לציין כי העונש אותו מטיל יעקב אבינו על שמעון ולוי בעקבות התנהגותם הברברית הוא: "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל". "אחים כלי חמס מכרותיהם", אומר יעקב, אינם זוכים לנחלה בארץ ישראל.
אלעד קפלן הוא רכז תנועת ציונות דתית ריאלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
