פריז: מבט ירוק אל עיר האורות
על היחס של הצרפתים לזרים אפשר להתווכח, אבל לסביבה הם, כבר, למדו איך צריך להתייחס. ועל אף שאינה נחשבת ל"ירוקה" מבין ערי אירופה, לערי ישראל יש הרבה מה ללמוד ממנה. רון חולדאי, ניר ברקת, יונה יהב ויתר ראשי הערים בישראל, קחו לתשומת ליבכם
מיחזור
הטראם הפריזאית בפעולה איי.אפ.פי
אומנם, בכל הקשור לשימור הסביבה, צרפת עדיין נמצאת הרחק מאחור ביחס לשאר מדינות אירופה. הצרפתים בכלל והפריזאים בפרט נחשבים לאינדיבידואליסטים אוהבי "החיים הטובים" ולכאלה שמעדיפים מבנים אסתטיים על פני פארקים ירוקים.
ולמרות זאת, עבורנו הישראלים שממחזרים בקושי עשרה אחוזים מהפסולת הביתית, המודעות הסביבתית של תושבי פריז בהחלט מעוררת השתאות.
כל מי שביקר בפריז התרשם בעצמו מיעילות התחבורה הציבורית - מערך שלם הפועל בתיאום פנימי כמעט מושלם וכולל שתי מערכות של רכבת תחתית (המטרו והרכבת המהירה), קווי טראם (רכבת עילית חשמלית) וקווי אוטובוס שחלקם פעילים במשך כל הלילה. לצד אלו קיימים גם 20 אלף זוגות האופניים הציבוריים הניתנים להשכרה בנקודות המפוזרות כל 500 מטר ברחבי עיר.
הפרדת פסולת, פעולה שכל-כך חסרה בישראל, היא מובנת מאליה עבור הפריזאים. בתא האשפה של כל בניין מוצבים שלושה פחים שהחלוקה ביניהם ברורה גם למי שנתקל בהם בפעם הראשונה. מי שרוצה לזרוק חפצים גדולים מתבקש להודיע על כך מראש אחרת יסתכן בקנס כבד (והאכיפה בפריז היא דבר מעשי, לא רק סעיף בחוק).
על שולחנות המסעדות ובתי הקפה בעיר נהוג לראות קנקן שתייה רענן המכיל מים שנמזגו, ובכן, מהברז. שוק המים המינרלים של צרפת הוא אמנם מהגדולים באירופה אך מי הברז בצרפת נחשבים, כמו באיטליה, לטעימים מאוד. קנקני המים האחידים הפכו למותג כמעט ואפילו זכו לתערוכה משלהם. גם בשקיות פלסטיק משתדלים להמעיט ואף על פי שעדיין קיימות חנויות בפריז המציעות שקיות פלסטיק, רוב הרשתות מחלקות או מוכרות שקיות רב פעמיות שהפכו כבר ממזמן לעדיפות בזכות איכותם ועמידותם.
אפור עם גוונים ירוקים
פריז ידועה בנוף העירוני המרהיב שלה הכולל מבנים עתיקים ושדרות מוקפדות, סמטאות חבויות ואינסוף פינות נחשקות. בהקשר זה, תמיד היה השימור שם המשחק. למרות שבנייה ופיתוח הם כורח המציאות, חזות העיר נשמרה לאורך השנים באדיקות ושיטוט ברחובותיה מספק חוויה תרבותית עשירה בפני עצמה.
פריז, סמטאות מונמרטר צילום: עינת לוי
ליבה של העיר אמנם מעוטר בגנים מרשימים, אך בכל זאת, לי היא תמיד נראתה אפורה מידי. אם רציתי לטעום קצת טבע יכולתי לעשות זאת באחת משתי הפנטזיות הירוקות שבגבולות העיר: יער ונסן ממזרח ויער בולון הידוע לשמצה ממערב, כל אחד מהם גדול פי שלושה כמעט מסנטרל פארק הניו יורקי.
לאחרונה הודיעה עיריית פריז על פרויקט ניסיוני להפחתה בפסולת שיתקיים בתחומי הרובע ה-11 של העיר. החל מראשית 2009 אספקת שקיות
פלסטיק בחנויות תהיה אסורה ומתקני קומפוסט יפוזרו ברחבי הרובע. הקפיטריות בבתי הספר יעדיפו מזון עם מינימום אריזות והתלמידים יקבלו שיעורי חינוך סביבתי, ערכות הסברה יחולקו לכל 50 אלף התושבים ובמקביל יערכו כנסים אזוריים לקידום המודעות. הפרויקט השאפתני עתיד להמשך כארבע שנים בעקבות פיילוט מוצלח שהתקיים השנה, בו לקחו חלק 40 משפחות שבמשך כחצי שנה הקטינו את הפסולת שלהם בכ-18 אחוזים.
מודל לחיקוי
למרות כל השבחים פריז עדיין זוכה לביקורת נוקבת בכל הקשור לתחום איכות הסביבה. הפריזאים מקדשי הנוחות מזלזלים לא פעם בעניין הפרדת הפסולת, ומעבר לזה, עיר האורות חייבת כמובן להצדיק את שמה ולמרות שכבר עברה לנורות חסכוניות, היא עדיין אחראית לניצול אדיר של אנרגיה. לכבוד חג המולד והשנה החדשה, למשל, יהיו אורות העיר דלוקים ברציפות במשך חודש וחצי, שלא לדבר על מגדל אייפל שנוצץ תחת תאורה מסיבית במשך כל השנה.
מגדל אייפל ברוב הדר ופאר דפי פרבמן
וכאן בישראל, אפשר בעיקר להסתכל בקנאה. על מערכת התחבורה המושלמת, על החינוך הסביבתי למיחזור, על שימור המבנים ועל הריאות הירוקות בעיר ומחוצה לה. בארץ, מומחים בעיקר בתירוצים שבגינם אין אפשרות להקצות תקציב לנושא שאינו עוסק בביטחון.
מקבלי ההחלטות בישראל יכולים וצריכים להסתכל על ההתנהלות הסביבתית בפריז כמודל לחיקוי, תוך הפנמה שהמיקוד חייב להיות בראש ובראשונה על קידום המודעות לנושא. המודעות היא המפתח להנעת היוזמות הסביבתיות ולאפשרות להפוך את ישראל לים תיכונית ירוקה ולשינוי בהתייחסות הכללית של העם.
נא להמתין לטעינת התגובות
